שרון ובוש ידונו בתרחישי המלחמה בעיראק

ראש הממשלה, אריאל שרון, יוועד הערב (ד') בוושינגטון עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש.
בניגוד לחלק מהמפגשים הקודמים בין השניים, שהיו מתוחים למדי, מעריכים בלשכת רה"מ ש"הפגישה הזו תהיה ידידותית. הפעם מדובר בשיחות תיאום בין ידידים בנושא המתקפה בעיראק", אומרים הגורמים, "כל היתר הוא בגדר רעש בלבד".
הלילה נפגש ראש הממשלה עם היועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס. גורמים מדיניים אמרו טרם הפגישה כי בשיחה יעלה נושא התאום האסטרטגי בין ישראל לארה"ב לקראת מתקפה אפשרית בעיראק, וכן העימות בין ישראל לפלסטינים.
על-פי הערכות הגורמים, בפגישה נדונה האפשרות של הקמת צוות תיאום אסטרטגי בין ישראל לארה"ב לקראת המתקפה. "אסור שיהיו הפתעות בין בנות ברית", ציינו הגורמים.

בוש יבהיר: אנו מצפים להבלגה

הנושא העיקרי שעל הפרק בשיחות בין בוש לשרון הוא המתקפה האמריקנית הצפויה בעיראק, וההשלכות שיש לה על הפעילות של צה"ל מול הטרור הפלסטיני. האמריקנים צפויים להבהיר לשרון שהם מצפים להבלגה ישראלית מול הפלסטינים. ארה"ב מעוניינת שישראל לא תיזום פעולות צבאיות נרחבות ושתימנע בכל דרך מפגיעה באזרחים, וכן שלא תיגרר לפרובוקציות בגבול הצפון, כדי שלא לפגוע בגיוס תמיכתן השקטה של מדינות ערב בפעולה מול עיראק.
גורמים מדיניים אמרו לקראת הפגישה של שרון ובוש: "האמריקנים רוצים שנהיה חיילים טובים. הם לא רוצים לתת למישהו בעולם הערבי הזדמנות לבקר אותם בגלל ההתנהגות של ישראל, אולם ישראל רוצה ערבויות לכך שלא תהיה הקורבן של המלחמה".

מה יגרום לישראל להגיב?

סוגיה אחרת שתעלה לדיון בהקשר זה היא התגובה הישראלית להתקפה עיראקית. האמריקנים ינסו לשכנע את ישראל שלא להגיב על מתקפה שכזו. בפגישתם צפויים שרון ובוש לדון בשאלות בנוסח "מה יקרה אם": מה תעשה ישראל במידה ויפול טיל בשטחה, מהי חומרת הפגיעה שתאלץ את ישראל להגיב, ואיך תשפיע המלחמה על כוח ההרתעה של ישראל. שאלה נוספת היא עד איזה גבול תוכל ישראל לספוג פרובוקציות כנגדה תוך פגיעה בכוח ההרתעה שלה לשם העניין העיראקי.
הגורמים המדיניים ציינו שקשה להעריך מתי בדיוק תתקוף ארה"ב עיראק משום שהחלטה סופית בנושא טרם התקבלה. לדבריהם, ישנם תסריטים שונים שתלויים בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם. האמריקנים הצליחו אמנם לזכות בתמיכה הביתית בבית הנבחרים ובסנאט אך ההתפתחויות במישור הבינלאומי עשויות להשפיע במידה רבה על מועד התקיפה.
הגורמים ציינו שברור שהאמריקנים מעוניינים למנוע ככל שביכולתם את התסריט שהתרחש בשנת 1991, אז ישראל הותקפה ע"י עיראק. לדבריהם תרחישי הלחימה האמריקניים לוקחות בחשבון את התסריט הזה ושמו להם כמטרה את אתרי שיגור הטילים.

ומה יקרה ביום שאחרי?

שאלות נוספות שצפויות לעלות לדיון הן מה יקרה ביום שאחרי השגת המטרה האמריקנית בעיראק. גורמים בפמליה הביעו טרם הנסיעה חשש, שלאחר סיום הנושא העיראקי יופעל לחץ מדיני רב על ישראל בתור הבעיה הבאה על סדר היום במזרח התיכון.
המשלחת הישראלית תנסה לדאוג לכך שארה"ב לא תנצל את סיום המערכה בעיראק לכפיית הסדר מדיני על ישראל. ישראל. גורמים ישראלים אמרו: "ישנם עוד קליינטים לא קלים באזור שלנו. איראן, למשל, היא גם מדינה שמתחמשת ומסכנת את יציבות האזור".
הרושם בירושלים לפי שעה הוא שבממשל האמריקני קיימת קבלה של העקרונות שרואה ראש הממשלה כבסיס להתקדמות מדינית - רפורמות, והחלפת ערפאת כתנאי לכל התקדמות. בנושא זה צפוי הממשל האמריקני לשגר בקרוב לאיזור את ויליאם ברנס, עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח התיכון, ואת דיוויד סטרפילד הכפוף לו. מטרת משימתם היא, בין היתר, להראות למדינות ערב שלא רק הנושא העיראקי מעסיק את ארה"ב, אלא גם הנושא הישראלי-פלסטיני. השניים אמורים לסייע בגיבוש "מפת הדרכים" ליישום עקרונות נאום בוש ובראשם הקמת מדינה פלסטינית תוך שלוש שנים מרגע שיווצרו התנאים.
בישראל משוכנעים שהנשיא בוש מאמין שהרפורמות והחלפת ערפאת הן תנאי להתקדמות במשא ומתן. הממשל האמריקני משקיע מאמצים כדי לסייע בבניית מנהיגות פלסטינית חדשה, ומנסה לטפח את הבכירים הפלסטינים שמסתייגים מערפאת.