שריד: "מפלגת העבודה מסריחה ולא רק מהראש"

ראש מרצ, ח"כ יוסי שריד, הבהיר היום (א') כי אם וכאשר תקום המפלגה הסוציאל דמוקרטית, מפלגת העבודה כולה לא תהיה חלק ממנה, אלא רק כמה מיוני העבודה. "מפלגת העבודה היא דג שמסריח לא רק מהראש, הוא מסריח מכל הגוף ולכן לא צריך לתקן את מפלגת העבודה אלא להחליף אותה", אמר שריד שהתארח פורום של ynet וענה לעשרות משאלות הגולשים.
שריד אמר עוד כי מה שמעכב את יוסי ביילין ויוני העבודה מפרישה, זו ההמתנה לתוצאות הפריימריס בעבודה וכי איתם או בלעדיהם תקום המפלגה החדשה. "אם בן אליעזר ייבחר - הם יפרשו ויחברו אלינו. אני לגמרי לא מאושר הדחייה הזו. המפלגה הסוציאל דמוקרטית היתהצריכה לקום כבר לפני שנה וחצי, אבל אני אינני יכול לפרוש במקום. כזכור כבר פרשתי מהעבודה לפני כמעט עשרים שנה ואין לי יכולת לפרוש מאותה מפלגה פעמיים".

"איתם לא הסית"

בעקבות התבטאות השר אפי איתם בגנותו של שר הביטחון המתפטר בנימין בן אליעזר כי הוא "שקרן ופחדן" אמר שריד כי אין בהתבטאות איתם הסתה. "זהו ביטוי נחות אך אין בו הסתה. הרי אף אחד לא ישקול התנקשות בחייו של פואד רק משום שהוא לדוגמה טיפש. זהו משפט של חיווי דיעה ואפשר להסכים או לא להסכים. אני למשל לא מסכים".
"מדוע אתה השוות בין המאחזים לחגורות נפץ?" שאל גולש אחר ושריד הודה מייד: "יכול להיות שזהו איננו הביטוי המוצלח ביותר בו השתמשתי, אך התכוונתי לכך שאת המאחזים הבלתי חוקיים פיזרו בזדון תחת כל עץ רענן כדי לסכל כל פתרון אפשרי וכדי להעצים את האינתיפאדה וכדי לכרכר ריב ומדנים בינינו שעלול להביא למלחמת אחים בינינו, שהיא מלחמה מסוכנת יותר לישראל ממלחמה עם האוייב".
מתי תיפסק השחיתות בישראל, שאל גולש אחר. "השחיתות שהולכת ומחריפה תמשיך כל עוד הציבור יסכים להצביע בעד המושחתים", עונה שריד. "רק כשיהיה ברור לפוליטיקאי מושחת שזה מסיים את הקריירה שלו, רק אז יש סיכוי לניקוי בהדרגה של האורוות. המצב הנוכחי הוא הפוך. למושחתים ממש אין ממה לדאוג ויש אפילו אומרים שמידה מסויימת של שחיתות היא ממש תנאי הכרחי לקידום בעבודה".

נסרב פקודה ל"טרנספר"

מספר גולשים רב התעניין בעמדותיו של שריד בסוגיית סרבנות השירות בשטחים. "אני מכבד את דעתך", ענה לסרבן, "אך עם זאת אני דוחה אותה. יש הבדל עצום בין החלטה של פרט לסרב לבין החלטה של מפלגה פוליטית לאמץ את הסרבנות ואגב כך לשחק במישרין לידיים של רבני יש"ע וגוש אמונים. עם זאת, אני ויאיר צבן פרסמנו לפני שנים רבות מאמר ובו קבענו שאם צה"ל יקבל פקודה לטרנספר את ערביי השטחים – אנחנו בעצמנו נתנגד לפקודה זו ונשכב מול גלגלי המשאיות שיוזמנו לבצע את הטרנספר. טרנספר הוא פשע נגד האנושות ואסור בשום פנים לקחת בו חלק".
בעקבות האינתיפאדה והגידול של מספר היורדים מהארץ שולח שריד עקיצה לעבר קולגות, פוליטיקאים שאף ילדיהם ירדו מישראל. "עמדתי שלילית ביחס לזה. אנחנו כאן כדי לתקן את המדינה שהתקלקלה מאוד בשנים האחרונות והשתנתה ללא היכר. בניגוד להרבה פטריוטים שהילדים שלהם בחו"ל, הילדים שלנו דווקא חיים כאן מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ".
מה ההבדל בין מרצ לשינוי, שאלו גולשים רבים שעורכים הקבלה בין המפלגות על רקע עמדות קרובות בענייני דת ומדינה. "בין שינוי למרצ אין שום דימיון לבד מנושא אחד ונושא אחד חשוב ככל שיהיה עדיין איננו עונה לדיאטה הפוליטית של נציגי מרצ ושל תומכיה. הדיאטה של מרצ יותר עשירה מאשר זלילת חרדים לארוחת בוקר, צהריים וערב. בסדר היום שלנו יש עוד כמה נושאים".

"פרס היה מפסיד גם לנעמי בלומנטל"

בין שריד לשר החוץ היוצא שמעון פרס אין, בלשון המעטה, אהבה גדולה. למרות הסכמות רבות, יש ביניהם מחלוקות ישנות והפער העמיק מאז סירב שריד לתת לפרס את עשר חתימות מרצ, כדי להתמודד על ראשות הממשלה בבחירות 2000. למה לא תמכת בפרס בבחירות 2000? התעניין משתתף בפורום.
שריד: "פרס צריך היה ללכת ולהתמודד במפלגתו שלו על מועמדות לראשות הממשלה. זהו הנוהג התקין והנורמאלי. משום מה הוא קיבל רגליים קרות והחליט לחמם אותן דווקא במרצ. ההשערה כאילו פרס יכול היה להיבחר לראשות הממשלה אין לה כלל ועיקר על מה להישען... לא על הרקורד של שמעון פרס שמעולם לא ניצח בבחירות ולא על הרקע המיוחד של בחירות 2000 שהיו בסימן ריאקציה גמורה להסכמי אוסלו. לא היה סביר שדווקא האבא של אוסלו ינצח בבחירות שטבוע בהן חותם ההתנגדות לאוסלו. בבחירות 2000 כל מועמד של הליכוד – אנטי אוסלו – היה גובר על כל מועמד אחר ושמעון פרס היה ודאי מפסיד גם לנעמי בלומנטל".
איך נדע להבא, בחתימת הסכם שלום, שלא עובדים עלינו – נשאל שריד וכאן מתגלה הביטחוניסט שבו שאינו מוכר לרוב הציבור בגלל מיקומו בצידה השמאלי של המפה הפוליטית. "לעולם לא נדע", הוא מקשה. "בכל הסכם שלום נצטרך לשמור על שוליים רחבים מספיק של ביטחון כדי שאם חלילה יופר ההסכם, לא נתפס בלתי מוכנים ומסוגלים להגן על עצמנו. חשוב לזכור שישראל ניצחה ב-67' כאשר היתה בגבולותיה המצומצמים. ויתור על השטחים אינו ויתור אלא רווח נקי. אני רואה בשטחים נטל ולכן הויתור הוא לא רק מעשה רציונאלי אלא רווח נקי".