אני מצביע ל...

בבחירות 2003 נשוב לשיטת ההצבעה הישנה, שבה נצביע בפתק אחד.
שלל מפלגות יתמודדו על הפתק הזה - וזהו הצ'אנס שלכם לשכנע את גולשי ynet מדוע כדאי להצביע עבור מי שאתם מאמינים בו. ואולי בכלל עדיף שלא להצביע?
לחצו על "תגובה לכתבה" ונסו לשכנע. התגובות המעניינות יתפרסמו בכתבה.

התגובות שלכם

יוני חפר שלח שיר למען שינוי:
אדוני השופט אדוני השופט זאת האמת וכל האמת אז למה אתה לי איראן רושם רק שינוי תתקן רק שינוי תתקן
השתחררתי מצהל חזרתי מחול יצאתי לבלות עם חברי בקניון אך כשהגענו בערב למכון הבריאות לפתע הופיעה משמרת הצניעות
אדוני השופט אדוני השופט זאת האמת וכל האמת אז למה אתה לי איראן רושם רק שינוי תתקן רק שינוי תתקן
הלכתי ללמוד לרכוש השכלה מי יודע אולי אפילו אשיג תעודה אך כשרציתי עזרה מהמדינה אמרו לי רק אם תגדל זקן ותשים כיפה
אדוני השופט אדוני השופט זאת האמת וכל האמת אז למה אתה לי איראן רושם רק שינוי תתקן רק שינוי תתקן
בשביל הפרנסה אני ויוסי פתחנו בית קפה הכנו הכל עבדנו קשה אך כשהגיע ערב יום שישי הגיעו פקחים וקנסו את יוסי ואותי
המצב הביטחוני די בהול קראו לי למילואים להגן על הגבול אך בזמן שאני טוחן 30 יום במארבים בכנסת נתנו פטור לאברכים
אדוני השופט אדוני השופט זאת האמת וכל האמת אז למה אתה לי איראן רושם רק שינוי תתקן רק שינוי תתקן
אדוני הבוחר אל תהיה כזה פיל למה בחילוני אתה לא מאמין רק לא איראן למען השם רק שינוי תתקן רק שינוי תתקן
רק "שינוי" תתקן רק "שינוי" תתקן!

"מילואימניק שבוז" דווקא בעד מרצ:

"נמאס כבר מהויכוחים בין שמאל וימין על יותר שטחים ופחות שטחים, על יותר ערפאת ופחות עראפת על חיסול של זה וחיסול של ההוא. משנה לשנה, אנחנו, מיעוט האזרחים שמשרתים כחיילי מילואים קרביים נדרשים לתרום יותר ויותר. משנה לשנה השירות מתארך ומספר הנושאים בנטל קטן.
והפוליטיקאים - הם תמיד מוצאים כסף למגזרים שלהם אבל בעיני אף מפלגה, פרט למרצ, המילואימניקים לא נחשבים. סטודנט או מובטל שיוצא למילואים מקבל לכאורה שכר מינימום אבל עובד 30 ימים, 18שעות ביממה. המדינה דורשת מאיתנו לסכן את חיינו ועוד מפצה אותנו בפחות משכר מינימום.
והפוליטיקאים, בעיני רובם המילואימניקים הם לא כוח שיש להתחשב בו. שכיר שנרש לקבל החזר מביטוח לאומי מחושב לו שכר עבודה ליום כאילו יש שלושים ימי עבודה בחודש. כך מפחיתים מהמילואימניק חמישית ממה שמגיע לו.
והפוליטיקאים - להם יש שכר מסודר מתקציב המדינה. עצמאי שיוצא למילואים לעיתים מגלה שהשירות במילואים מחריב לו את העסק. אבל לפוליטיקאים נדמה שזה העסק שלו ולא שלהם (עד שזה מגיע למיסים).
אבל גם בסדום ועמורה יש צדיקים. בכנסת האחרונה אבו וילן ומוסי רז ממרצ ייזמו והריצו חוק להבטחה ששכר מילואימניק בעבור שירות המילואים יהיה לפחות השכר הממוצע במשק. זה לא מספיק אבל זו התחלה מבורכת. אז נכון שאני לא מסכים עם הרבה ממה שנאמר ונעשה במרצ בתחומי מדיניות החוץ והשטחים. אבל אם כל אחד דואג למגזר שלו אז אני צריך לתמוך במי שדואג למגזר שלי - המילואימניקים. למען המילואימניקים אני אצביע מרצ".

שלמה מנסה לשלב:

"להלן סיכום המתמודדים:
אריק שרון: משחק עלינו סבא טוב והכל משיקולי המדינה אבל כולם יודעים את האמת שהכל משחק איך להיות ראש ממשלה
ביבי: עליו נאמר משוגע על הכבוד בשביל מה לך הכל הרי אתה יכול לעשות מילונים בלי קושי ושם אין לך תקשורת עוינת כל כך
מצנע: משדר חוסר נסיון נראה אותו מתמודד כפרלמנטר בכנסת ומבצע תרגילים פוליטים
בן אליעזר: כבד לשון לא יודע שלא להדליף אלוף במינוים פוליטים נל מסוגל להיות בראש
רמון: מנוסה פוליטית יודע לדבר טבל שמלאני מידי לא יכול למרכז המפה הישראלית
חבל שאין לנו מתינות של אריק, פה של ביבי, פוליטקאי כרמון, כוונות של מצנע ובולדוזר כפואד. אבל עד עז כדאי לחכות למשיח".

נעה מהמרכז בעד שתי מדינות:

"כבר למעלה מעשרים שנה שורר כאן תיקו פוליטי מביך שגורר את המדינה במעגלים לשום מקום. התיקו הזה הוא אסון אסטרטגי.
אולי שכחנו את המשפט ממגילת העצמאות: " זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית", ומכיוון שאיננו מסוגלים להחליט בעצמנו, אנחנו מצפים שעראפאת יחליט בשבילנו. הוא לא.
הבחירות הנוכחיות מביאות אותנו אל פרשת דרכים אחרונה. לא יהיו יותר הזדמנויות. יש לפנינו שתי דרכים: האחת מובילה למדינה דו לאומית. השניה מובילה לשתי מדינות לשני עמים. הליכוד מנסה לטשטש את הדרך שלו, זו שמובילה למדינה דו לאומית. אולי הם יודעים שם בליכוד שרוב העם לא מעוניין בכך.
אבל אי אפשר לשחק יותר משחקים. אי אפשר לתמוך בסקרים ביציאה מהשטחים ולהצביע אחר כך למפלגה שמתכוונת ללכת בדרך למדינה דו לאומית. כל מצביע שרוצה במדינה דו לאומית, אני קוראת לו להצביע לליכוד או לאחד מלוויניו. כל מצביע שרוצה, על פי העיקרון הנזכר במגלת העצמאות, בשתי מדינות אני קוראת לו שיצביע עבור העבודה או אחד מלוויניה. אין טעם לשאוף לדבר אחד ולהצביע למען הדבר ההפוך.
אסור לתת למנהיגים להמשיך ולטשטש את הבחירה. אנחנו בטח לא רוצים לחזור למצב המביך, כאשר ברק הציע את תכניתו לפלשתינאים - הם גמגמו, אבל כנסת ישראל אמרה לא לתכנית ברק. אחר כך אמרנו כולנו, ש"ברק הציע" והפלשתינים דחו. ברק הציע, אבל רבים מאיתנו הצביעו ב-1999 עבור אלה שאמרו לברק בכנסת: "לא".
כל מי שהצביע לליכוד לא יכול היום להגיד "אנחנו" הצענו לפלשתינאים". אתם לא הצעתם כלום. אתם בחרתם באלה שהתנגדו בכנסת לתכנית הזאת.
אז עכשיו תחשבו על זה טוב טוב".

ומסכם אבו נאג'י - הכי טוב עלה ירוק:

"ליכוד או עבודה? מה זה משנה. המצב נשאר אותו דבר בכל עשר השנים האחרונות. ש"ס או שינוי? לא משנה. גם ככה תמיד הדתיים נכנסים לקואליציה. מרץ או מפד"ל? באמת שלא משנה. תחשבו על כל אופציה אפשרית, מה הכי טוב? אז זהו, שאין טוב, יש רק רע. רע. ורע מאוד. למה? כי אף אחד מהאנשים שיושבים שם לא חושב באמת על טובתינו. אז תאמינו לי אין שום סיבה להצביע. זה לא מועיל לאף אחד.
אבל אם באמת קיים בכם הצורך הבלתי נשלט לממש את הדמוקרטיה לכאורה שקיימת כאן אז אנא מכם, שוב תחשבו על עצמכם! הצביעו לעלה ירוק. כי אם כבר אנחנו בתוך החרא הזה אז לפחות שנוכל לברוח מהמציאות הזו באיזשהי דרך".