שתף קטע נבחר

משלחת נפגעי טרור ומשפחותיהם לבלגיה

31 ילדים מאזור נתניה, נפגעי פעולות טרור, נסעו לטיול בבלגיה ביוזמת הקהילייה היהודית, הם פונקו בימי כיף ובמתנות. אורלי בושמת שאיבדה חמישה מבני משפחתה: "היתה תחושה של שותפות לעצב ולכאב"

"סוף סוף ראינו אותה מחייכת", מספרת רחל גלם, אמה של בושמת אשר נפצעה בשני פיגועים בנתניה, ונסעה בתחילת נובמבר לבלגיה במסגרת טיול לנפגעי טרור.
משלחת הזדהות של יהודים מבלגיה הטיסה בתחילת נובמבר 70 ילדים נפגעי טרור ובנים למשפחות נפגעות טרור, לארבעה ימי חופשה ופינוק. כמעט מחצית מהילדים היו מנתניה, אשר ספגה בשנתיים האחרונות פיגועים רבים.
חנה חקאק, מנהלת רווחת העובד ואחראית על טיפול בנפגעי טרור בעיריית נתניה, התלוותה לצעירים. היא מספרת: "כשראש העירייה, מרים פיירברג, שמעה על המחווה של הפדרציה הציונית בבלגיה, ומיד נרתמה למשימה".
מרשמים של הנוכחים עלה כי בתחילה כל ילד נשא באיפוק את כאב הפרטי, אך לאט לאט הם נפתחו ונהנו מכל רגע. הילדים חוזרו על ידי התקשורת המקומית ופונקו בחום ואהבה, במתנות ובבילויים. לבלגיה היה מידע מוקדם על הגעת הילדים, ונעשו סידורי אבטחה הולמים.
אורלי פרידמן (17) מנתניה, אשר חמישה מבני משפחתה נספו בפיגוע במסעדת "סבארו" בירושלים, סיפרה: "הנסיעה היתה מהנה מאד. היתה תחושה של שותפות לעצב. כולנו נפגעי טרור שאינם מוכרים זה לזה. לאט לאט התקרבנו והתיידדנו. התקשורת בבלגיה שאלה אותי מה אני חושבת על המצב בארץ, ועניתי שהמצב גרוע. הם התעניינו איך אני קשורה לטרור, וסיפרתי שדודה שלי, בעלה וחמשת ילדיהם היו במסעדה בירושלים, כשארע פיגוע חבלני. ההורים ושלושת ילדיהם נהרגו, ושתי הבנות נפצעו. הראיתי גם תמונות שלהם. בצורה זו המחשנו את הכאב שלנו והחשש מהטרור בארץ. הנסיעה היתה שליחות חשובה וגם הנאה".
בושמת גלם (16) מנתניה, נפצעה בשני פיגועים בעיר. אחד בשוק העירוני והשני, ברחוב הרצל. אמה, רחל, מספרת: "הנסיעה הזו היתה עבור בשמת חלום שהתגשם. היא הוציאה אותה מהמצוקה בה היתה שרויה מאז הפיגועים. מאז הפציעה, בשמת לא יצאה מהבית. הנסיעה לבלגיה היתה עבורה מעין שבירת מחסום. לשמחתנו, כשחזרה מבלגיה ראינו סוף סוף חיוך על פניה. אני מאמינה שהעובדה שהיא היתה בחברת בני גילה שחוו, כך או אחרת, את כאב הפיגועים, עזרה לה להתאושש".
חקאק: "אנשי הקהילה היהודית בבלגיה, שראו את הילדים פנים מול פנים בטלויזיה, התרגשו עד דמעות והביעו רצון לפנק אותם. אחד תרם ביקור בגן חיות, אחר בירוק בבאולינג ויהודי אחר הזמין את כולם לבית קפה. הילדים קיבלו מתנות, שעונים, חולצות ועוד. בתום ארבעה ימים חזרנו לארץ, לא לפני שסיכמתי עם ראשי המארחים שזה לא יהיה ביקור חד פעמי ואולי בפעם הבאה נשלח לביקור בבלגיה נפגעי טרור מבוגרים".

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
תחושה של שותפות בעצב ובפחדים
צילום: איי פי
מומלצים