מבחני סיום השליש

כולם מתלקקים על מכבי חיפה: כדורגל סקסי, אטרקטיבי, החלקים גדולים מסך כל השלם שגם הוא גדול מסך כל החלקים, חתיכת פרדוקס מתמטי. זה קורה כל תחילת עונה, יש קבוצה אחת שנראית קצת יותר טוב, למרות שזו לא בעיה כל כך גדולה להיראות טוב, כשמסביבך כולם מחפשים את עצמם.
אך ידוע, שהזיכרון של האנשים קצר כמו הסבלנות שלהם. בעונה שעברה, בדיוק באותו זמן, דיברו על מכבי חיפה באותה צורה, ובסוף יוסי בניון ואלי כהן היו הסיכות שפוצצו את הבלון הירוק על ליגת העל, המתמטיקה לפעמים חזקה יותר מהכדורגל.

המבחן הגדול של אלופת הכמעט

בכל אופן, הקוסמים הירוקים מגיעים בשבת לאורווה בפתח תקוה, כדי לקיים שם את המשחק המרכזי של המחזור ה-11, שסוגר שליש של ליגה. למאמן הפועל פ"ת, אלי כהן, זה יהיה המבחן הגדול ביותר העונה. המבחן שתוצאתו תוכיח האם משהו השתנה במלאבס, או שאברבנאל, ניב טל ושות' שוב יפסידו לגדולות ויטחנו את הקטנות.
הרי את אלי כהן הביאו כדי שיוציא את הקבוצה מקונספציית הלוזריות, מתואר אלופת ה"כמעט" הנצחית. פתח תקוה היא כמו פארמה, פיורנטינה וסלטה ויגו. קבוצות שתמיד נמצאות ליד, אבל לעולם לא משיגות דבר. פ"ת, חוץ מוואליד באדיר, לא סיפקה אף שחקן קבוע לנבחרת בשנים האחרונות, ואולי עובדה זו בעצם מספרת את כל הסיפור.

כוכב התקשורת והליצן העצוב

רן בן שמעון, כוכב התקשורת של השבוע, יחמם את הספסל בקרית אליעזר, כשחבורת הלוחמים של יוסי מזרחי תנסה לנצל את תחושת האינתיפאדה ששוררת בצד האדום של הכרמל. אם אכן הם יצליחו לעשות זאת, מפגן השרירים של גיא לוי יהפוך למופע קלאסי של ליצן עצוב. הפועל חיפה משחקת טוב העונה, אך לא מצליחה לנצח, וזה קצת מתחיל להזכיר את מכבי תל אביב של העונה שעברה.
הבעיה היא שגיא לוי לא יכול להגיד שהוא בונה קבוצה. יש לו שלד שעם קצת ליטוש יכול להפוך למכונה דורסנית. עם אוואט בעשר, טלקר וחלפון בהגנה, אוליאנוב וזיתוני בקישור, ותורג'מן ופאצ'ה בהתקפה, אפשר לעשות דברים הרבה יותר יפים.

התחתית בוערת, לוי את לוי

הרבה אש, רפש וקלישאות ילוו את שני משחקי התחתית: בני יהודה - עירוני ראשל"צ וצפרירים חולון - מ.ס אשדוד. שניהם משחקים קלאסיים של שש נקודות, משחקים של להיות או לחדול, משחקים כמו גמר גביע. האמת, שניהם סתם משחקים שיגרתיים. בליגה של 33 מחזורים, נקודה פה נקודה שם היא לא כל כך דרמטית כמו שהמאמנים והשחקנים עשויים להציג את זה.
חוץ מאלי אוחנה בבני יהודה, כל משחק של שלושת המאמנים האחרים עשוי להיות המשחק האחרון שלהם. שייע כבר מתחיל להיות חסר סבלנות, השבוע הוא גם איבד את השחקן הסביר האחרון שלו, טל חן. רמי לוי ואלישע לוי הם מאמנים שמחליפים לפחות שתי קבוצות בעונה. לוי את לוי תמיד חיים על זמן שאול. שלושה הפסדים רצופים אצל רמי יכולים לפלוט אותו לשוק העבודה. גם לאלישע אין זמן בלתי מוגבל, אבל אם אלישע לא ינצח את צפרירים חולון, איזה משחקים הוא כבר ינצח ?

כבוד, יוקרה וכל הבבל"ת

הפועל תל אביב מעולם לא יכלה לבוא לדרבי כשהיא כל כך פייבוריטית. אם שנה שעברה מכבי שיחקה טוב לפרקים, אבל הפסידה, העונה היא נראית על ערש דווי. קשה להאמין שנימני וחבורתו יפיקו פתאום קונצרט של כדורגל, למרות שכביכול זה דרבי עם כבוד, יוקרה וכל הבבל"ת. מכבי תציג לראווה את אנדריי טיחונוב ופרנץ הורבאט, שני קליברים התקפיים, אך ההגנה תמשיך להיות אותה הגנה. טיחונוב הוא רכישה מוראלית בלבד, הקישור הוא דווקא החלק החזק של מכבי. מה אתה צריך קליבר רוסי לחודשיים, כשיש לך את בנין, נימני, דגו, צרפתי ו-ונדז'ינסקי.
בצד האדום של העיר דומה שהחלו מעט להתעורר משינת הקיץ. המשמעת הצבאית של קשטן מתחילה לתת את אותותיה, למרות שעומרי אפק ואבי תקווה עדיין מפגרים בכושר אחרי שאר הקבוצה. אך עם כל תחושת הנימנום, הפועל מציגה העונה את החלוץ הגדול הבא של הנבחרת, פיני בלילי, שמזכיר נורא את רובי פאולר מליברפול בתחילת הקריירה שלו: היפראקטיבי, קרצייתי, ממזרי, לא מפסיק לנוע ובעל רגל שמאל קטלנית. להפועל לא היה חלוץ נורמלי ועקבי מאז ימי שבתאי לוי וגילי לנדאו. בכל אופן, האדומים נראים העונה תפורים על המקום השלישי. אין גביע, אין אירופה, אין אליפות.