חגיגה של רשעוּת וצביעוּת

ככל שמתקרבות הבחירות הפנימיות בליכוד, ואחריהן הבחירות הכלליות, חוזרים פרשנים רבים אל המשחק הישן והלא כל כך זכור לטוב של "הכּה בנתניהו והצל את ישראל". העילה הפעם, תוכניתו הכלכלית המגובשת, החדשנית והמפורטת של נתניהו.
בביקורת על התוכנית ועל נתניהו יש מידה גדושה של רשעוּת וצביעוּת. נשאיר את הטיפול ברשעוּת למומחי בריאות הנפש. אשר לצביעוּת, צריך להבליט כמה אמיתות פשוטות ונכונות, אפילו אם מדובר בנתניהו. תמיד אומרים לנו שהמנהיגים לא אוהבים להתעסק בבעיות כלכלה וחברה, ולכן הם כולם מומחים לביטחון ולמדיניות. והנה בא מנהיג מהשורה הראשונה, ומציג בצורה עקבית אלטרנטיבה כלכלית ברורה למדיניות הקיימת, אבל, כיוון שמדובר בנתניהו, חיצי הביקורת מופנים לעברו מיד. מה זה אם לא צביעות לשמה?!
אומרים לנו שהוא נזכר בכלכלה רק לפני הבחירות. נו באמת, האם לא מצפים ממנהיג שרץ לראשות ממשלה שיפרוש את תוכניותיו בזמן מערכת בחירות? מה עוד, שמדובר במנהיג שגם סקרים שאינם צופים את נצחונו בפריימריס מבליטים את הקרדיט העצום שהציבור נותו לו על ביצועיו הכלכליים כשהיה ראש ממשלה. מדובר בראש ממשלה שבתקופתו החלה הפרטה מסיבית, היו קיצוצים רבים ועמוקים בתקציב המדינה וההשקעות היו בשיאן.
כאשר ממצים את כל הטיעונים הלא רלוונטיים, חוזרים אל הקלישאה השחוקה שאין מה לעשות בעניין הכלכלי, כל זמן שמצב המלחמה הנוכחי עם הפלסטינים נמשך. בעניין זה תוקפים את נתניהו לא רק פרשנים כלכליים, אלא גם יריביו בתוך מפלגתו. זה יותר מאשר מוזר. זה פשוט גול עצמי מבחינת האינטרס של הימין, ושל המדינה בכלל. על פי הטיעון הזה, האיש הלא רלוונטי יאסר ערפאת מחזיק גם את המפתחות להבראתה הכלכלית של ישראל, ולא היא. גם במערכת בחירות קשה צריך לשמור על הגינות בסיסית וצמידות לעקרונות, וחבל שגם בליכוד יש מי שעושים את עבודתם קלה, בהטלת רפש בנתניהו, כאילו שזה יכול בכלל לפתור את בעיותינו הכלכליות.
לעצם העניין, יש לבדוק היטב את תוכניתו הכלכלית של נתניהו ואת הצעותיו לתיקון המשבר בכלכלה הישראלית (שהוא גם קוניוקטורלי וגם סטרוקטורלי). אם ישראל תזכה לסיוע כלכלי אמריקני, זה יהיה טוב ויפה, עוד הישג לברית האסטרטגית עם ממשל בוש. אך לא יהיה בכך משום תרופה בסיסית לכלכלה הישראלית החולה. אסור שזו תתרגל לחיות על כספי סיוע אמריקנים, מה עוד שכספים אלה כרוכים בתלות מדינית ובצמצום משמעותי של חופש הפעולה במאבק בטרור.
הורדת מסים, שהיא הצהרה של אמון הממשלה באזרחי המדינה, הפרטה מסיבית, ביטול חסמים בירוקרטים וצמצום כפילויות בפעולות הממשלה יספקו תמריץ מהיר להתחלת תהליך של צמיחה מחודשת. בשביל זה צריך הנהגה ששמה את העניין הכלכלי בראש סדר העדיפויות. נתניהו אומר ששר האוצר האמיתי הוא ראש הממשלה, ומכאן נובע שמחויבותו, כמועמד לראשות הממשלה, לרפורמות כלכליות הכרחיות היא בראש סדר העדיפויות שלו.
לכן חשוב שכל מותחי הביקורת יתמודדו אתו עניינית, ויחדלו אחת ולתמיד מהלקאת נתניהו כפתרון לבעיותינו.