עלייה של 300 אחוז בעבירות סדר ציבורי

בשנת 2001 חלה עלייה של 17.5 אחוז בפשיעה בקרב בני הנוער באיזור מודיעין לעומת 2001. בעבירות "סדר ציבורי" היתה העלייה הגדולה ביותר, 300 אחוז. עד אמצע אוקטובר בשנה, טיפלה המחלקה לחקירות נוער במשטרת מודיעין ב- 264 תיקי נוער עד ל- 18.
רפ"ק אבי פריש, קצין חקירות נוער במשטרת מודיעין, מספר כי עד יוני 2002 נפתחו 188 תיקים לבני נוער לעומת 160 בתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2002 נפתחו 60 תיקים בעבירות סדר ציבורי לעומת 20 תיקים בשנה שעברה. כמו כן חלה עלייה בעבירות רכוש – 61 תיקים השנה לעומת 58 תיקים אשתקד. בעבירות מין נפתח השנה תיק אחד לעומת שנה שעברה, שבה לא נפתח אף תיק. בעבירות סמים נפתחו השנה 22 תיקים לעומת 16 בשנה שעברה. בעבירות אלימות חלה ירידה – 32 תיקים נפתחו השנה לעומת 39 תיקים בשנה שעברה (לא כולל שוהם). בשאר העבירות נפתחו השנה 16 תיקים לעומת 27 תיקים שנפתחו בשנה שעברה. עד 18 באוקטובר 2002 טופלו במשטרת מודיעין 117 תיקים שבהם לא הוגשו כתבי אישום, 93 תיקים פליליים, וכן התקיימו 54 חקירות כלליות – בסך הכל 264 תיקי נוער.

סמים ואלכוהול

מחלקת חקירות נוער במשטרת מודיעין, בראשות רפ"ק אבי פריש, פועלת במודיעין והסביבה בארבע השנים האחרונות ועוסקת בין היתר בפעולות מניעה. "יכולנו להשקיע בטיפול בבני הנוער יותר אם היו בידנו יותר אפשרויות", אומר רפ"ק פריש. "יש לנו בעיה קשה מאד של היעדר 'פקחי נוער' (שוטר שהוא בלש, ותפקידו לחשוף ולהיות בקשר יומיומי עם בני נוער בשטח). בכל התחנות זה קיים, ובמודיעין אין. אני כל הזמן מתריע שאיננו חושפים את כל העבירות. בכל פעם שאני קצין תורן אני נתקל בבני נוער שמתגודדים, אבל לא מצליח להגיע אליהם, גם בשל היעדר תקציב. אם היו פקחני נוער, החשיפה היתה רחבה יותר ופעולות המניעה בשטח היו גדולות יותר. לצערי הרב, המשטרה מנסה להתמודד עם התקציב המוגבל שיש לה, ומוציאה את המשאבים על ערים בעייתיות יותר. אין פקחנים – אין נוכחות בשטח. זה כואב וזה מחמיר את המצוקה שאנו שרויים בה".
שתי בעיות נוספות עומדות בפני מחלקת הנוער. מתברר שבמודיעין עדיין לא פועלת יחידה לקידום נוער ושירות מבחן לנוער. חוקרת הנוער רס"ר מינה אנידג'ר: "כל קטין שנחקר במשטרה, על פי חוק הנוער, פרטיו מועברים לשירותי רווחה לנוער וממנים לו קצינת מבחן. אין במודיעין שירות מבחן לנוער ואנו שייכים לרמלה, אבל לא תמיד מתאים להורים להתרוצץ עם הילד עם רמלה".
רפ"ק פריש וחוקרי הנוער העובדים במחלקתו, רס"ר מינה אנידג'ר, רס"מ איציק בן הרוש ורס"ר דוד בקלניק, שהצטרף באחרונה, מנסים לעשות את מה שביכולתם כדי לעזור לבני הנוער שלא להידרדר. כחלק מפעולות המניעה הם מופיעים בפני תלמידי בתי הספר ומרצים על מניעת אלימות, סמים, אלכוהול ועוד. "מי שלא רואה בתפקיד הזה שליחות ודיני נפשות, מפספס משהו מהותי מאד בעניין", הם אומרים.
באילו מקרים של אלימות בקרב בני הנוער אתם נתקלים בעבודתכם?
רפ"ק פריש: "את בני הנוער היום מאפיינים ונדליזם, אלימות פיזית, תקיפות הדדיות וסמים. יש בני נוער שמצאנו בכיסם סכינים ויש עבירות רכוש כמו גניבות סמלים ממכוניות, ואפילו נחשפו נערים שפרצו למחסנים. יש פה אירועים של גניבות מתוך מכוניות, בעיקר רדיו-טייפים. אין כאן כנופיות במובן שקיים בערים אחרות, אבל בהחלט נוצרו מחנות, ואנו מתערבים ביד קשה. הדבר בא לידי ביטוי בהבאתם לחקירה תחת אזהרה, כניסה מסיבית לבתי הספר ומתן הרצאות. אני מרצה לפניהם על קבלת אחריות אישית של כל בני הנוער, כי מעל גיל 12 כולם ברי עונשין, ואם לא היינו עוצרים את תחילת השיטפון היתה יכולה להיות כאן התפרצות של אלימות קשה מאד".
יש נערים שמסתובבים בבתי הספר התיכוניים במודיעין עם סכינים?
רס"מ בן הרוש: "לא מצאנו סכינים בבתי הספר התיכוניים, ולמרות זאת אני לא יכולה להגיד בצורה מוחלטת שאין".
מה בנוגע לסמים ואלכוהול?
רפ"ק פריש: "רק בעת האחרונה חקרנו יותר מעשר בני נוער על שימוש בסמים. כולם הודו, ויש עוד עשרה שאנחנו צריכים לחקור. כולם בני 18-15, כולם תלמידים בבתי הספר באזור. בעבר, טיפלנו באירוע קשה מאד של נערה בת 16, שניתן לה במתנה כדור אקסטזי מקטין אחר, ובעקבות האירוע התגלו כמה בני נוער נוספים שהשתמשו בסמים. הנערה היתה על סף אשפוז. ביישוב סמוך היה מקרה של נערה שנכפה עליה לקיים יחסי מין בהשפעת סמים ואלכוהול. אלה דברים חמורים הקשורים בדיני נפשות. היה מקרה נוסף של קטינה שהתלוננה שנאנסה, אולם לבסוף התברר שקיימה יחסים מרצון עם קטין. גם זה חמור. אם לא היינו מגיעים לחקר האמת, ההשלכות על הבחור היו חמורות ביותר ולשווא".
באילו סוגים של סמים משתמשים בני הנוער?
רפ"ק פריש: "מריחואנה, חשיש ואקסטזי. הם משתמשים בפארקים בעיר ובסופי שבוע כשהם יוצאים לבלות מחוץ לעיר".
איך אתם מגדירים את מצב בני הנוער באזור?
רפ"ק פריש: "כבר ארבע שנים שאני בתפקיד, ולדעתי המצב הוא בין בינוני לגרוע. לפני ארבע שנים ראיתי פחות תופעות של אלימות, גם באווירה הכללית בתוך בתי הספר".

"בית ספר בטוח"

רפ"ק פריש מספר כי בתיכון עירוני א' ותיכון עירוני על שם רבין במודיעין קיים מודל של "בית ספר בטוח". מודל המתבסס על שיתוף פעולה בין המשטרה לבית הספר, "ישנו ערוץ תקשורת ישיר בין המנהל לבין המשטרה, ובית ספר פונה אלינו בבקשה לעזרה או להתייעצות. אנחנו גם מקיימים באופן שוטף הרצאות גם בבתי הספר היסודיים בכיתות ה'-ו' כדי להעמיד את הילדים על מקומם, אמנם במינון נמוך יותר, אבל גם שם יש בעיות" מסביר רפ"ק פריש.
ואיך אתם מתרשמים מבני הנוער שם?
רפ"ק פריש: "אני מרגיש זילות כלפי המורים וכלפי המשטרה. אני נדרש יותר ויותר לעמוד על הזכויות של המורה בתור בר סמכות מול הכיתה, ולהגדיר את הזכויות והחובות של התלמידים במסגרת החוק בצורה משמעותית. אני מדבר עם התלמידים על אחריות אישית, ומסביר מה החובות ומה הזכויות שלהם. מי שבחר להתנהג בצורה אלימה, לגנוב ולהשמיד, הורס לעצמו את החיים, כי יתחיל את הצבא ואת החיים האזרחיים ברגל שמאל. גם בנושא שימוש בסמים, אלימות ושתיית אלכוהול, אני מסביר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים".
רס"מ בן הרוש: "כשאני מדבר על הנזקים הנגרמים מעישון סמים, הם לא רוצים לשמוע. אני הורס להם את החלום".
אתם חשים שהם מקשיבים ומפנימים?
רפ"ק פריש: "כן, אני אמנם מקבל כיתה משתוללת ומתפרעת ולוקח זמן להרגיע אותם ולהביא אותם למצב הקשבה, אבל בסוף הם מקשיבים ומפנימים".
רס"ר אנידג'ר: "אנחנו מדברים על קטינים בגיל העשרה שלפעמים מועדים. אותו אחד שמועד, בתשעים אחוז מהמקרים שמגיעים למשטרה לא יגיע פעם נוספת".
מה אחוז הנערים שחוזרים פעם נוספת להיחקר במשטרה?
רס"מ בן הרוש: "ברגע שהנער עובר את החוויה של להיחקר במשטרה, הוא בדרך כלל לא חוזר לכאן".
מהן לדעתכם הסיבות המובילות בני נוער לעסוק באלימות, סמים וכו'?
רפ"ק פריש: "למצוא חן בעיני החבר'ה, חוסר במקורות בילוי בעיר, חוסר תקשורת בין ההורים והילדים או הגנה של ההורים מפני המורים. במקום שההורה ישתף פעולה עם המורה הוא נותן לגיטימציה לילד".
מה התחושות האישיות שלכם בסיום יום עבודה?
רפ"ק פריש: "זוהי מלחמה שיטתית. על כל קטין שנחקר, מודה ומפצה את הקורבן אני מרגיש סיפוק. כל קטין שהיה קורבן לאלימות ואני עושה סולחה והקטין אומר שלא יעשה זאת יותר אני מרגיש סיפוק. יש מקרים שבהם ילד נחקר בנסיבות מסוימות, והוא הגיע לכאן עם ההורים שמבקשים ממני לעשות את כל מה שצריך, כולל איום במעצר, אף שאין ראיות כי הם אומרים לנו שאנחנו הכתובת האחרונה. קורה שהורים מדחיקים ומכחישים ואחר כך אומרים לי תודה".
בן הרוש: "הרבה פעמים מתברר שסיפור החיים שמסתתר מאחורי אותו קטין והדברים שחווה מביאים אותו לעשות את הדברים שעשה וזה גורם לי לרחם עליוואפילו להבין אותו. פעמים רבות ההורים מרימים ידיים ורואים במשטרה את המפלט האחרון.