איל ברקוביץ' / אכזבה באתונה

המשחק של מכבי חיפה באתונה הראה שעדיין חסר לנו משהו במנטליות. אני חושב שחיפה לא לקחה את המשחק הזה מספיק ברצינות. הפוטנציאל והכשרון שיש בקבוצה ידועים. כולם יודעים שכאשר הם רוצים, הם יודעים לעמוד טקטית על המגרש, עם רוח לחימה ורצון אדירים, הכל, רק כשהם רוצים.
לא ייתכן שהכל מתפרק ברגע אחד ומכבי חיפה משחקת פתאום כמו קבוצה בינונית. מה שקרה שם היה לדעתי חוסר בגרות ומנטליות לקויה. הרי מי אנחנו שנזלזל בגביע אופ"א? אני לא מקבל את העייפות כתירוץ, כי אם מישהו עייף – שיבקש לנוח במשחק ליגה ולא במשחק באירופה.

אוהב יותר לבשל

חיכיתי הרבה זמן לשער והוא סוף סוף הגיע נגד בולטון. אחרי שכבשתי שער בגביע הליגה, המתנתי זמן רב עד לשער הראשון בפרמיירליג. כולם יודעים שאני אוהב יותר לבשל ולפרגן לחברים, אבל תמיד טוב גם להבקיע שערים. ואם אתם שואלים: לא היתה לי הרגשה מיוחדת אחרי השער. שמחתי בדיוק כמו ששמחתי בשער הראשון של הקבוצה.
לפני המשחק ואחריו קווין קיגן אמר לתקשורת שהקבוצה פיתחה בי תלות. מצד אחד, אני מקבל את זה כמחמאה אדירה – אבל מצד שני אני גם מבין למה קיגן קצת מודאג. הרי אתם יודעים שבכדורגל יש ימים טובים, ימים מצוינים, וגם ימים חלשים - וזה כנראה המקור לדאגה שלו.
אני חושב שהסגל שלנו כשרוני מאוד ובטוח שבחודש הבא כאשר ייפתחו ההעברות קיגן יצרף עוד כמה שחקנים בנקודות החלשות. ולמרות שבתפקיד עושה המשחק הרבה כדורים עוברים דרכי, בהחלט יש מקום ליוזמה מצד כל האחרים.