שלושים שניות זוז. על סילוקו של אנטבי מהנבחרת

הפרשה הסוריאליסטית של יגאל אנטבי היא הישראליות במירעה: צירוף של פופוליזם זול, שמוביל לעליהום נגד כל מי שלא עשה צבא; עמדה מתחסדת של מערכת הביטחון (שמצד אחד ששה לשחרר עם פרופיל 21 או למצוא כל מיני סידורים מוזרים לחרדים, ומצד שני מייבבת על השתמטות), ולבסוף, קבלת החלטות בנוסח ההתאחדות לכדורגל – כל אלו הביאו להחלטה השערורייתית שסוגרת מחדש את שערי הנבחרת בפני מגנה של הפועל תל אביב.

גברי נזכר במוסר

להלן תקציר העלילה: בהתאם לקוד האתי של הנבחרת (יש חיה כזאת, מסתבר), אנטבי, שלא שירת בצה"ל, לא הורשה להופיע במדים הלאומיים. בעקבות דרישת המאמן ולחץ תקשורתי מתון, נאותו ראשי ההתאחדות לאפשר את זימונו של אנטבי, בתנאי שזה יערוך שירות לאומי כלשהו, והמגן זכה לפתוח בהרכב שניצח את מקדוניה 2:3. אלא שכעת התברר שצה"ל בכלל לא מעוניין באנטבי, אב משפחה, נשוי ומבוגר. לפיכך החליטה מזכירות ההתאחדות אמש לנפות את המגן מהסגל.
מובן שעצם הרעיון ששחקן שלא שירת בצבא לא יוכל לייצג את המדינה הוא אבסורדי (וגם לא חוקי בעליל, לתשומת לב האגודה לזכויות האזרח). בנבחרת יש שחקנים ערבים, שלא נקראים לשירות הצבאי, וכרגע נוצר מצב שלפיו אנטבי לא מוזמן לסגל כי הוא יהודי. בנוסף, כמו שרבים כבר העירו, אפשר לתאר מצב שבו שחקן באמת לא יתאים לשירות צבאי מסיבות נפשיות, אבל כן יוכל לשחק בקבוצה מקצוענית; איסור על הופעה של שחקן כזה בנבחרת יהווה פגיעה לא הוגנת בזכות טבעית שלו, וביכולת הקידום המקצועית שלו באירופה.
כדאי להעיר גם שנבחרות ישראל לא ממש היוו מופת של טוהר מוסרי בשנים האחרונות. מסתבר שבעיני גברי לוי וחבורתו, השחקנים שהשתתפו באירוע המכוער במלון כפר המכבייה ראויים לייצג את המדינה, אבל מי שהתחמק משנתיים של פתיחת וסגירת ממטרות בקריה הוא מוקצה.

כוחותינו הקשיחו עמדותיהם

גם עמדת הצבא בסיפור הזה היא כולה צביעות והתחסדות. במשך שנים היה לצה"ל נוח להיפטר מכוח אדם חסר מוטיבציה באמצעות פרופיל 21; אם השירות של כל חייל הוא כל כך עקרוני, יש להילחם עליו בבקו"ם, ולא לשחרר אותו ולהתנקם בו מאוחר יותר (כפי שהחברה הישראלית מעדיפה בדרך כלל לעשות). יתרה מכך, במקום לפעול בגמישות להשגת תחליפים רטרואקטיביים או חלקיים לשירות (כמו שהצבא והמדינה שמחים לעשות לבני ישיבות הסדר או לחרדים תחת חוק טל), החליטו בצה"ל פתאום לשחק אותה ראש קשה. הנסיונות למצוא לאנטבי איזה ג'וב שהיה משיג את המטרה הסמלית נכשלו, והדרך לניפוי המחודש מהסגל נסללה.
ללב מתגנב החשד שעם שחקן קצת יותר מרכזי, ברגע קצת יותר קריטי לנבחרת, היה כבר נמצא הפתרון שיהיה גם פטריוטי, גם צודק וגם יעיל. אלא שכשמדובר בסתם איזה אנטבי, וכשההחלטה מונחת על כתפי חדלי האישים מההתאחדות והבזנ"טים מהצבא, ברור איך זה ייגמר.