המפל הגדול בנחל חבר
נמר רובץ במחבוא, מורד כושל שהפך למצביא מזהיר, אחינו גיבורי התהילה, ומה ייעשה לחזיר שהרב חפץ ביקרו. טיול שהוא תהייה אחת גדולה
הפעם הראשונה שראיתי נמר בטבע היתה כשישבתי, לפני בערך דור, על ראשו של המפל הגדול בנחל חבר. הייתי אז חמוש בטלסקופ, שנועד לבדוק את הלכלוך בנחירי ציפורים רחוקות, ובכובע נגד קור חורפי של שחר במדבר. שתיתי במרץ את התה שקנקנו השחיר מפיח על מדורת הזרדים שהצתתי כמה דקות קודם.
מה שהפך לימים סיפור עתיר תיאורים וגוזמאות למכביר, לא היה עם התרחשותו אלא רביצה מרושעת של נמר רעב במחבוא סלעים גדולים באפיק הנחל. בקושי הצלחתי לזהות את הריצה הקצרה והמהירה שלו אחרי יעלים שרעו בשלווה במרחק מה ממנו, ואת מנוסתם המטורפת מבהלה כאשר זיהו את הטורף עט עליהם; וכך, בעודי נדהם ופעור פה מעוצם המחזה שהתרחש אי שם, בעומק כ-200 מטר מתחתי, נעלמו הטורף וקורבנותיו מאחורי הסלעים המוטלים בערבוביה גדולה באפיק, ומאז לא ראיתי עוד מעולם נמר טורף במדבר יהודה.
עם זכרון דרמטי כזה, מראש מפלו של נחל חבר, מחווירים כל יתר הקשרים הישנים שלי עם הפינה הזו של המדבר; מיטשטש זכרון המעקב אחרי זאבים, נמוגות התצפיות בנשרי המצוק הגדול של נחל חולד, אשר בא אל קירות החבר העצומים מימין; אפילו מסע לילה מופרע במעלה חבר, שהיום הוא אסור בהליכה מטעמים שאינם נהירים לי עד תומם, מחוויר לעומת "אירוע הנמר".
מאז, לא זו בלבד שלא זכיתי לראות עוד נמר טורף, אלא שגם אוכלוסיית הנמרים הגדולה שרחשה אז במדבר הקטן הזה, הצטמקה ונעלמה כמעט כליל, וכל שנותר עוד - לקשישים כמותי, שחוו את נמרי המדבר במלוא עוצמת עלומיהם - הוא לצקצק כדרך הטרחנים, לגלגל עיניים ולהיאנח, כמו פלמ"חניקים ששרים על משלטיהם האבודים.
מפל נחל חבר הוא ענק של הטבע, קיר בצורת פרסה שגובהו כמעט 200 מטרים. סביבו משתרע ים של גבעות חומות-אפרפרות, הוא רמת חבר הצחיחה בלב מדבר יהודה. בצוקי הענק של שולי המפל, שהם כבר קירות הקניון של נחל חבר, הוא ואדי אלג'ופאן (הצחיח בלשון שוכניו האחרים) פעורים, כמו עיניים שחורות ופוזלות של צועני, פתחיהן של מערת 'האימה' ומערת 'האיגרות'. המערות האלה, אולי יותר מכל אתר ארכיאולוגי בארץ, היו אבני יסוד בהתפתחות החשיבה ההיסטורית, הלאומית והחברתית של ישראל החדשה, היות שאנשי משלחות החפירות שניהלו יוחנן אהרוני ויגאל ידין (1961-1953) מצאו בהן את איגרותיהם הכתובות של מפקדי מרד הנפל אשר בר כוכבא הנהיג נגד רומי - אותו מרד אשר עם מפלתו התמוטט סופית העם היהודי בארץ ישראל וספג מכה פוליטית, צבאית ולאומית, שממנה לא התאושש עד היום.
באחד הארכיונים שנמצאו במערות נמצאה גם התעודה שלראשונה לימדה אותנו איך להגות את שמו של המנהיג הכושל: בר כוסיבא. במערות האלה נמצאו לא רק התעודות וחפציהם האישיים של מפקדי המרד בגזרת מדבר יהודה ובני משפחותיהם, אלא גם סלים מלאים בגולגלות ובעצמות, שהוטמנו מתחת לקרקע המערה. אלה נודעו עם הגילוי ב-1960, תוך התלהמות חברתית והתפעמות לאומית נרחבת, כעצמותיהם של המורדים הנועזים, אשר מצאו את מותם במערה. היא זכתה לפיכך לשם 'מערת האימה'.
מעולם לא נשאלה בפומבי השאלה, הכיצד המורדים, שמתו במערה, שמו את גולגולות עצמם בסלים מן התקופה הכלכוליתית, הקודמת לימיהם ביותר מ-3,000 שנה, וכיצד הצליחו ברי מינן אלה לקבור את עצמם בחברותא עם עצמות חזירי בר מהביצות שבדרום ים המלח, שגם הן נמצאו באותם סלים.
לא זו בלבד שהשאלה ההגיונית הזו לא נשאלה, אלא שהרב שלמה גורן אף הגדיל וקבר בטקס צבאי מלא את עצמות החזירים הכלכוליתיים האלה כשרידיהם של קדושי האומה מימי המרד ברומיים. ואוי לאותה בושה.
על ראשו של המפל שממנו נראות כל הנפלאות האלה, הקימו קלגסי רומי הרשעה מחנה, לתצפית ולמצור על המערות. משם היו מזהים כל תנועה שנמלטי המרד עשו אל מחוץ למערתם, משם היו שולחים את חייליהם לשמור על מבוא השביל התלול למערה ועל מוצאו, שחלילה לא יוכלו הנצורים להגיע אל גבי המים או ללכת לעין גדי הסמוכה כדי לשבור שבר. ובקיצור, ארבו שם למותם של הנצורים כעכבישים לטרפם, עד שאלה באמת ספו לגווע במערותיהם או שהתמסרו לשבי, לעינויים ולמוות, אם כי את סופם ממש אין אנו יודעים.
ולבד מכל אלה, חתור למרגלות ראשו של המפל האפיק של נחל חבר עצמו, זירת כל האירועים האלה.
והוא, בעת שהוא נוטש את גבעות רמת חבר עם בואו אל המפל, כדי לצנוח ממנו אל תחתית תהומו של הקניון, הופך לנקיק צר שארכו כ-200 מטר, עשוי כולו פיתול של סדק בסלע לבן ובוהק. קרקעיתו חרוזה בגבים ובמכתשות, אשר בימי שטפונות החורף נקווים בהם מים ירקרקים וצוננים תמיד, להרוות צמאונו של ההולך בשבילי המצוק ולהפיג את חומו של הגוף, הצונח אליהם בהמולה גדולה ובמסכי טיפות ניתזות.
איך מגיעים
במפת הטיולים וסימון השבילים של דרום מדבר יהודה (מס' 11), בקצה דרך הג'יפים המסומנת בצבע ירוק, שמסתעפת מדרך הג'יפים השחורה בין ערד למעלה האיסיים. דרך נוספת להגיע לראש מפל נחל חבר ולנקיק הגבים היא בשביל הולכי הרגל ה"אדום" בין עין גדי לנחל משמר. עוד בסביבה: שמורת עין גדי; קניון נחל צאלים ומעלותיו (למיטיבי לכת); קניון נחל משמר ומעלותיו (למיטיבי לכת).
טריוויה
וזה מה שמצאנו בספר האגדה קמ"ז י': "אלה שנשתיירו טמונים (במערות) היו יוצאים בלילה והולכים לריח מתיהם ומביאים מהם ואוכלים. בכל יום היה יוצא אחד מהם ומביא. פעם אחת יצא בחור אחד מהם ומצא את אביו הרוג, נטלו וטמנו ונתן עליו סימן; נכנס ואמר להם: לא מצאתי כלום. אמרו: יילך אחר".
"יצא אחר והלך לריחו של אותו הרוג ומצאו והביאו. משאכלו אמרו לו: מהיכן הבאת הרוג זה. אמר להם: מזווית פלונית. אמר לו אותו בחור: מה סימן היה נתון עליו. אמר לו: סימן פלוני. אמר: אוי לו לאותו האיש שאכל מבשר אביו".