שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גדול עליך, גברי. על ויתור השכר של יו"ר ההתאחדות
    בניגוד למה שגברי לוי חושב, ההתקפות עליו לא נובעות ממניעים אישיים, אלא מהעובדה שהוא פשוט לא מסוגל לעמוד בדרישות התפקיד שלו: אין לו את חוט השדרה המוסרי, אין לו חזון ואין לו יכולת ניהול (אבל למזלו, יש לו את יענקל'ה). אחרי שיו"ר ההתאחדות ויתר על השכר, מציע לו נועם שיזף לוותר גם על הכיסא

    שלא יהיה לאף אחד ספק: הנסיגה הטקטית שביצע גברי לוי כשהסיר את הבקשה להעניק לו שכר על תפקידו, לא נבעה מהביקורת שנמתחה על תפקודו בעיתונים וגם לא מהכרה פתאומית בעובדה ששכר זה בערך הדבר האחרון שהוא אמור לקבל על התנהלותו.
    מאחורי החלטתו של יו"ר ההתאחדות עמד שיקול טקטי פשוט: רשם העמותות הבהיר לו (על פי פרסומים בכלי התקשורת) שלא יסכים לשכר של יותר מ-90 אלף שקל בשנה, והקואליציה שתמכה בהצעתו של לוי בהתאחדות החלה לחרוק. כשהוא ניצב מול האופציה של תבוסה בהצבעה או מאוחר יותר בבג"צ, לוי פשוט העדיף לחסוך לעצמו את ההשפלה. השאלה היחידה כעת היא האם הוא ינסה לפצות את עצמו בהגדלת תקציב ההוצאות שלו, שגם כך מימן מאה ימים בחו"ל ליו"ר ההתאחדות בשנת 2002.
    הרגישות הציבורית הגדולה לנושאי מינהל תקין בחודש האחרון אולי העניקה את הניצחון בסיבוב הנוכחי למתנגדיו של יו"ר ההתאחדות, אבל מבחינת הכדורגל הישראלי עדיין אין כאן סיבה למסיבה. בניגוד למה שלוי חושב, הביקורת עליו אינה נובעת ממניעים אישיים, אלא מהעובדה שכהונתו התאפיינה בכישלון מוחלט בכל התחומים.
    בשנה האחרונה אפילו התמסמסו שני ההישגים שעליהם היו מונחים שרידי גאוותו של היו"ר: הסכומים הגדולים שהוא הצליח לחלץ בתמורה לזכויות השידור, והקשרים הטובים שלו בחו"ל. מסתבר שמחיר זכויות השידור הוא פשוט פועל יוצא של מצב שוק התקשורת, וש"ידידיו הטובים" של לוי באופ"א ישמחו תמיד לארח אותו לאיזה דרינק, אבל בהחלט לא מתכוונים להחזיר את משחקי הכדורגל לארץ.
    ואלו רק שני עניינים; על יתר כשלונותיו של לוי בנושאים האחרים כבר נשפכו הררים של מלים. השורה התחתונה, בכל אופן, היא פשוטה: התפקיד הזה פשוט גדול על גברי - אין לו את עמוד השדרה האתי שנדרש להכרעות ציבוריות כמו בפרשות הנבחרת, בנושא השירות הצבאי או השופטים; אין לו את יכולת הניהול שדורש גוף גדול, מסובך ומתוסבך כמו ההתאחדות, אין לו מעמד ציבורי, אין לו חזון. הוויתור על השכר היה הצעד הראשון, עכשיו נדרש ממנו עוד עניין אחד קטן: שיחזיר את המפתחות.
    דבר אחד, אגב, יש עדיין לגברי לוי: יש לו את יעקב שחר. הידידות המופלאה בין הבוס של מכבי חיפה ליו"ר ההתאחדות מדאיגה הרבה יותר מכל משכורת שלוי היה יכול לחלץ לעצמו מהקופה הציבורית, מפני שהיא עלולה לפגוע באופן אנוש בשוויון ובתחרותיות בליגה.
    כמובן שהעובדה ששחר היה מוכן להילחם נגד מרכז מכבי בשביל להעניק ללוי שכר לא קשורה לכך שההתאחדות הכשירה בזמנו את חוק יעקובו, קיצצה את העונשים לחיפה בפרשת יציע ג' והתחשבה בכל בקשות הקבוצה בנוגע לסידור המשחקים. סביר להניח ששחר, כאיש עסקים מצליח, זיהה את היכולת הניהולית הנדירה של לוי, והבין עד כמה היא זקוקה לתגמול נדיב. מוזר רק שלוני הרציקוביץ' – שגם יודע דבר או שניים על עסקים – חושב ואומר דברים הפוכים לגמרי על לוי. כנראה שהוא החמיץ דבר או שניים ששחר הבין מזמן.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נועם שיזף
    צילום: יוסי רוט
    גדול עליו. גברי לוי
    צילום: יוסי רוט
    צילום : יוסי רוט
    יש חברים. יעקב שחר
    צילום : יוסי רוט
    צילום יופי ערן כהן
    חושב הפוך. הרציקוביץ'
    צילום יופי ערן כהן
    מומלצים