שלמה שרף / כמו שחיפה שיחקה היא לא תהיה ראשונה

מכבי חיפה לא הייתה ראויה ליותר מנקודה במשחק מול סוגרת הטבלה. מי שהאמין כי שובם של ז'וטאוטאס ורוסו יעשה מיד את ההבדל, טעה בגדול. יצחק שום צריך לחקור מה הקבוצה שלו עשתה באימונים כשהוא היה בניתוח ובשלבי ההכנה אחריו.
אם בשלב מסוים במשחק פראליה מותח שריר ויוצא מהמגרש; אם רפי כהן נאלץ לעזוב כמה דקות אחרי כניסתו; אם זנדברג גומר את המשחק בצליעה - השאלה שעולה היא מה הם עשו באימונים אחרי סיום החופשה.
ה-1:0 המהיר, גם בגלל שגיאה של חוסר ניסיון מצד המגן ברק בכר שלא התמקד בזנדברג המבקיע, הגיע בקלות ובזמן מצוין למכבי חיפה. במקום שהאלופה תלחץ על הדוושה, היא עשתה את הפעולה ההפוכה, והאטה. נכון שאחרי השוויון היא חזרה שוב לרוץ מהר יותר - אבל איפה היא הייתה ברוב שלבי המשחק? האם הבטחון המופרז שלאחר ההצלחה באירופה גרם ליהירות? זו תופעה שלא החלה אתמול, ושום חייב לתת עליה את הדעת.
ייתכן מאוד כי העובדה שסביליה ורפי כהן לא שותפו עד כה מספיק, גרמה לכך שהם נראו חלודים. החילוף של המחליף, סביליה, מראה כי שום אולי איבד את האמון שלו בו נכון לאמש. ז'וטאוטאס ורוסו נראים רחוקים מהיכולות שלהם לפני פציעותיהם.
חיפה נענשה על כך שלא יזמה והסתפקה ב-1:0, ונתנה אפשרות לפ"ת לחזור למשחק. זה רק מלמד כי יתרון של שער הוא בכל מקרה שביר ואינו מבטיח ניצחון - אפילו אם מדובר במשחק בין הראשונה בטבלה והאחרונה. כמו שחיפה שיחקה, היא לא תהיה ראשונה.
בפ"ת ראינו הרבה שחקנים צעירים ומוכשרים. שיבחון מאוד מצא חן בעיני. יש לו טכניקה ומהירות. גם ברק בכר המהיר, למעט השגיאה בפתיחה, עשה רושם טוב. הטוב במגרש היה לדעתי ארז אליאב המשתפר ממשחק למשחק, ואין ספק שמדובר בשחקן בעל עתיד גדול.
אני חייב לומר הרבה יותר ממילה אחת טובה על השוער רפי כהן. לא מובן איך ולמה הוא הגיע למצב של שוער רביעי בקבוצה כמו פתח-תקווה. סטניסלב דוברובין אינו בשום פנים שחקן-מטרה, לא באופי ולא בתכונות. הוא צריך לשחק בכנף או בקישור, אבל בוודאי לא בחוד.
הפועל פתח-תקווה עם רכש טוב של בלם וחלוץ בעל שיעור קומה, בתוספת התלהבות השחקנים הצעירים, בהחלט יכולה להינצל מירידה ולהתמקם במרכז הטבלה.
לפרדי דוד, המאמן החדש, אני רק יכול לומר שמול חיפה עם חלוץ מרכזי אחד - הוא לא היה צריך להישאר עם שלושה בלמים, ובטח שלא במצב של פיגור. יחד עם זאת, הוא הוכיח שאינו עושה חשבון לכוכבים, כאשר החליף את השחקן הבולט שלו, יוסי רוזן, כשזה לא היה במשחק.