מה נשאר מרפורמת בן-בסט?

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, יעלה היום (ג') שר האוצר, אברהם שוחט, בשעות אחה"צ על דוכן הכנסת ויציג את הרפורמה במס הכנסה.
הרפורמה שיציג שוחט שונה מאוד מההצעה המקורית שגיבשה לפני מספר חודשים ועדת מומחים בראשות מנכ"ל האוצר, פרופ' אבי בן-בסט. אולם גם לרפורמה במתכונתה המצומצמת עדיין לא מובטח רוב בכנסת.
יו"ר הליכוד, ח"כ אריאל שרון, הודיע כבר הבוקר כי סיעתו תצביע נגד הצעת שר האוצר. בימים האחרונים מקיים שוחט שיחות אינטנסיביות עם כל הסיעות בכנסת, במטרה להבטיח "קואליציית רפורמה", שתאפשר להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה.
נכון לשעות הבוקר, ההערכה היא שהכנסת תפתח אחה"צ בדיון ברפורמה, אולם ההצבעה תתקיים רק לאחר ששר האוצר יצליח לגבש רוב ודאי לאישורה.

"התוכנית שאין בלתה"

הרפורמה שגיבשה ועדת בן-בסט היא שלב נוסף בשורה ארוכה של רפורמות במסים שהוכנו באוצר, מאז "התוכנית שאין בלתה" של משה נסים בשנת 1986. מרבית הרפורמות לא הגיעו כלל לקו הגמר. חלק גדול מהן כשל עוד לפני שהגיע לאישור הכנסת.
בשנתיים האחרונות שב האוצר לנושא הרפורמה במס הכנסה, והפעם נראה היה שסיכויי הרפורמה להתממש גדולים מבעבר. תחילה היה זה שר האוצר הקודם, יעקב נאמן, שהכין במהלך שנת 1998 הצעה לרפורמה כוללת בתחום המיסוי הישיר של יחידים (שכירים ועצמאים).
דיוני הצוות בראשות נאמן נמשכו כמה חודשים והתוכנית שגובשה הגיעה לשלבי תכנון מתקדמים. אבל למרות זאת, לא הוגשה רפורמת נאמן לאישור, מחשש שהמבנה הרעוע של הקואליציה לא יאפשר להעביר אותה בכנסת.

המשך רפורמת נאמן

ועדת בן-בסט המשיכה למעשה מהנקודה שבה נעצרה רפורמת נאמן. לשתי הרפורמות היה הגיון פנימי מוצק, שאמר בערך כך: דווקא לביטול מסיבי של פטורי מס בהיקף של כמה מיליארדי שקלים יש סיכוי גדול יותר לעבור בכנסת.
זאת בניגוד לכל הרפורמות הקודמות, שבהן ניסה האוצר לבטל רק כמה פטורים בודדים. רפורמה גדולה, הפוגעת, פחות או יותר, בכולם, נועדה לשמוט את הקרקע מתחת רגלי קבוצות הלחץ השונות, שטענו בעבר "למה פוגעים דווקא בנו"?
אולם גם במקרה של רפורמת ועדת בן-בסט, התגלתה המציאות כשונה מהתכנון המוקדם. הרפורמה הוצגה במסיבת עיתונאים מתוקשרת ב- 4 במאי השנה. כמה שבועות מאוחר יותר הודיעה ההסתדרות על התנגדותה הנחרצת לכוונה להטיל מס על קרנות ההשתלמות וכי היא נערכת להשבתה כללית של המשק.
ראש הממשלה, אהוד ברק, הבין כי שביתה כללית היא הדבר האחרון שחסר לו. המסר חלחל אל שר האוצר ובתחילת יולי הודיע שוחט על נסיגה ראשונה מהרפורמה.
הפגיעה המתוכננת בקרנות ההשתלמות בוטלה, ואתה עוד 8 סעיפים, שהעיקריים בהם: הפגיעה המתוכננת בנשים עובדות, בעובדי משמרות ובתושבי אזורי הפיתוח.
עלות 9 הסעיפים שהוצאו מהרפורמה הסתכמה בכ- 3.3 מיליארד שקל. יחד אתם הכניס האוצר שינויים גם בסעיף מס העיזבון, שגרעו מהרפורמה כ- 300 מיליון שקל נוספים.
בסוף יולי השלימה ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק הרפורמה, לא לפני שהאוצר הכניס בה שינוי נוסף, הפעם בסעיף הפגיעה המתוכננת בגמלאים.
אולם גם בכך לא היה די. בועדת הכספים התגבשה קואליציה גדולה נגד מס העיזבון והמתנות, שהציע להטיל מס של % 10 על עזבונות מעל 2 מיליון שקל.
לפני כשבועיים הודיע שר האוצר על החלטתו לבטל גם את סעיף מס העיזבון, שעלותו נאמדת בכמיליארד שקל. השבוע, ערב הגשת הרפורמה לאישור הכנסת, ביטל שוחט סעיף נוסף, שאמור היה להטיל מס על הפרשות המעבידים לקופות גמל מפעליות.

מה נשאר מהרפורמה המקורית?

מהרפורמה המקורית לא נותר הרבה. ההיקף הכספי המתוכנן של כ- 12 מיליארד שקל הצטמצם לכ- 7.5 מיליארד בלבד. סכום זה נועד להפחית את תשלומי המס של כ- % 94 מכלל משלמי המסים במשק.
כבר עכשיו ברור שכוונה זאת לא תתממש. התוספת לנטו שנקבל בעקבות הרפורמה תהיה קטנה בהרבה מהמתוכנן. בחלק מהמקרים לא תהיה כל תוספת לשכר הנטו. בעלי השכר הנמוך יאלצו להסתפק בתוספת חודשית של כמה עשרות שקלים בלבד. התוספת לבעלי השכר הגבוה, של 20 - 30 אלף שקל בחודש, תסתכם בממוצע בכ- 1,000 שקל.
אולם למרות הקיצוץ בהיקפה הכספי של הרפורמה, נותרו בה כמה פרקים חשובים, לפחות במישור העקרוני. אם תאושר הרפורמה, תהיה זאת הפעם הראשונה שמוטל בישראל מס לא רק על עבודה, אלא גם על רווחי הון בבורסה.
בנוסף, תקטין הרפורמה את המסים שמשלמים עובדי חברות ההיי-טק וכן בעלי החברות עצמם בגין עסקות מיזוגים. פרק שלם ברפורמה מוקדש למיסוי נדל"ן ופרק נוסף לשינוי שיטת המיסוי הבינלאומי.