שניים רבים, השלישי לוקח

דראפט 2000 ייזכר כאחד מהדראפטים המשוגעים שנערכו בעשור האחרון. השחקנים הצעירים לא היו הגיבורים בסיפור הזה, אלא דווקא ג'נרל-מנג'רים ותיקים כמו דון נלסון, ג'רי קראוס ואלג'ין ביילור שבנו להם קבוצות עם בחירות הדראפט והטריידים הרבים שביצעו עוד במהלך הדראפט עצמו.
הדראפט התחיל כצפוי בבחירה של הנטס בקניון מרטין במקום הראשון ושל הגריזליז בסוויפט במקום השני. אבל האירוע המרכזי של הדראפט הוא ללא ספק הבחירה של הקליפרס בדאריוס מיילס במקום השלישי. התיכוניסט מסיינט-לואיס הפך בשבוע האחרון לסחורה לוהטת עליה נאבקו שיקאגו (עם הבחירה הרביעית) ואורלנדו (עם הבחירה החמישית). בבוקרו של יום הדראפט שתי הקבוצות עוד ניסו ליזום טרייד עם הקליפרס, שיבטיח להם את מיילס בבחירה השלישית ונענו בשלילה. למרות זאת הקליפרס, נראו מעוניינים בפייזר והבולס הרגישו שמיילס בכיסם.
כשדייויד שטרן הכריז על הבחירה של הקליפרס במיילס, החווירו פניו של ג'רי קראוס. הג'נרל-מנג'ר של הבולס בחר מיד במרקוס פייזר כדי למנוע טרייד אפשרי בין אורלנדו לקליפרס. בלי פייזר, למג'יק לא היה מה להציע לקליפרס תמורת מיילס, והם בחרו במייק מילר, הפיצוי ההולם ביותר על אובדנו של התיכוניסט.
מכאן ואילך, הדראפט הפך ללא צפוי לחלוטין והפך את התכנון המוקדם של הקבוצות ללא רלוונטי. בחירות לוטרי בטוחות כמיהם, צאקאלידיס, ריצ'רדסון ופיטרסון נבחרו נמוך הרבה יותר מן הצפוי. וטריידים רבים נסגרו במרווחים של דקות.
הדוגמה הבולטת ביותר היתה אורלנדו שבחרה שלוש פעמים בין 13 הבחירות הראשונות. המג'יק שהיו יכולים לבנות קבוצה מצוינת בדראפט, העדיפו לאחר שמיילס נבחר, לשנות מדיניות ולהיפטר מבחירות הדראפט כדי לחסוך במקום מתחת לתקרת השכר, שיאפשר להם מרווח לתמרון במרדף אחר טים דאנקן וגרנט היל. מכירת החיסול של אורלנדו מצאה קליינטים להוטים בדמותם של נלסון (שלקח לדאלאס את קורטני אלכסנדר במקום ה-13) וביילור (שלקח לקליפרס את דולינג, קורי מאגטי ודרק סטרונג תמורת בחירת דראפט עתידית).
שיקאגו לעומת זאת גיבשה לעצמה צי של שחקנים צעירים (פייזר, קרופורד וגייטון) ומוכשרים שיצטרפו לאלטון ברנד וירכיבו קו קדמי מפחיד לקראת העונה הבאה. אך עם זאת נאלצו הבולס לוותר על השחקן שכל-כך רצו – דאריוס מיילס, ילד מוכשר שנכלא לקרב בין המנהלים הגדולים, והפך לסיפור הגדול של דראפט 2000.