"להעמיד את שרון במבחן"

בצעד חסר תקדים מפרסם ה"וושינגטון פוסט", מהעיתונים החשובים בארה"ב, מאמר מערכת, שקורא לממשל האמריקני להפעיל לחץ על ישראל.
המאמר, שמתפרסם הבוקר (שבת) בעיתון, מציע לנשיא בוש "להעמיד את שרון במבחן", ולבדוק אם יש ממש מאחורי הצהרותיו בעניין אימוץ "מפת הדרכים" וקידום התהליך עם הפלסטינים. הממשל נקרא להשתמש ב"נשק הערבויות" כאמצעי להפעלת לחץ על ישראל, ולהתנות את חבילת הסיוע המיוחדת שביקשה בהקפאה מלאה של מפעל ההתנחלויות.
המאמר מנתח את תוצאות הבחירות בישראל. הוא מציין כי ההליכה ימינה של הציבור נובעת בראש ובראשונה מכישלון ההנהגה הפלסטינית, כמו גם בעלות בריתה בארצות ערב ובאירופה, למנוע את פיגועי הטרור. אך האשמה, על-פי המאמר, מוטלת גם על שרון, ש"הרס באופן יעיל ושיטתי" את תשתיות הרשות הפלסטינית, ו"מנע את עלייתם של מנהיגים מתונים כאלטרנטיבה לערפאת". ynet מגיש את תרגום המאמר.

הנוסח המלא

על אף שאינו מסכים עם הרוב הגורף של ציבור הבוחרים הישראלי בתחומים החשובים ביותר שעומדים על הפרק, אריאל שרון נבחר השבוע בקלות לכהונה נוספת כראש ממשלה.
הסיבות לפרדוקס הזה הן ברורות: למרות שרובם המכריע של אזרחי ישראל תומכים במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים, ולהסדר שמבוסס על הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה ועל פינוי ההתנחלויות, הם מקבלים את עמדתו של שרון, לפיה "אין עם מי לדבר", ולא קיימת הנהגה אמינה בצד הפלסטיני.
הבחירות, יותר משהן משקפות את העמדות הניציות בישראל, הן מצביעות על כישלון הפלסטינים המתונים ובעלי בריתם במזרח התיכון הערבי ובאירופה, לעצור את פיגועי ההתאבדות ולכונן רפומות פוליטיות רציניות.
שרון, שמעוניין לדחות את הסדר הקבע למועד בלתי ידוע, מילא תפקיד בכישלון הזה. הוא הרס באופן יעיל ושיטתי את תשתיות הרשות הפלסטינית במהלך השנתיים הראשונות בתפקידו, ולאחרונה סייע במניעת עלייתם של מנהיגים מתונים כחלופה ליאסר ערפאת. שרון גם עודד את התרחבות ההתנחלויות בגדה, ואת הקמתם של עשרות מאחזים חדשים בשטחים שישראל כבשה.
אך ראש הממשלה מכיר את הציבור שלו: במהלך מסע הבחירות הוא שב והצהיר על תמיכתו בחזון הנשיא בוש, הכולל מדינה פלסטינית לצידה של ישראל, והבטיח לשתף פעולה עם מאמצי הממשל ליישומו של החזון. אך הסקפטים בישראל מעלים ספקות באשר לרצינות כוונותיו. הם משוכנעים ששרון מתנגד לאלמנטים רבים ב"מפת הדרכים" של הממשל, שראשיתה בהקפאת ההתנחלויות.

נשק הערבויות

עם זאת, תוצאת הבחירות מקנה לממשל הזדמנות פז להפעלת לחץ להתקדמות בחזית הישראלית-פלסטינית. נראה שהנשיא בוש קבע לעצמו עיקרון, להימנע מכל חיכוך עם שרון. במקרים הנדירים בהם נתגלעו בין השניים מחלוקות, הנשיא לרוב נסוג וויתר.
לא צפויה כל יוזמה רצינית מטעם הממשל, לפחות עד להכרעה בעימות עם עיראק. וגם אז לא צפויה כל התקדמות, כל עוד הפלסטינים אינם מצליחים לעצור את הטרוריסטים וליישם רפורמות פוליטיות רציניות.
אולם הנשיא בוש יכול וצריך לראות בתמיכה הציבורית הרחבה, שהעניק הציבור של שרון לחזון האמריקני, כגורם בעל משמעות. ישראל, כמו טורקיה, ירדן ומצרים, מבקשת להגדיל את חבילת הסיוע כפיצוי על ההוצאות בגין ה"מהומה" האזורית: שרון כבר ביקש מהממשל ערבויות בסך שמונה מיליארד דולרים, לצד תוספת של ארבעה מיליארד דולרים כסיוע צבאי.
הסיוע שתקבל ישראל יושקע ודאי בתחומי הביטחון, אך מן הראוי שהדבר יתבצע בכפוף לאינטרס הביטחוני של ארה"ב. הממשל והקונגרס צריכים להציב תנאי אחד בלבד לחבילת הסיוע לישראל: היא תינתן ברגע שמפעל ההתנחלויות יוקפא באופן מלא. נקיטה בצעד זה תעמיד את ההבטחות של שרון במבחן - הן בבית הלבן והן בקרב הישראלים, שנתנו לו את קולם.