שלמה שרף / הלחץ הגיע גם להפועל ת"א

הפועל תל אביב צריכה להיות מרוצה מהנקודה שהשיגה במשחק החוץ שלה, עם 10 שחקנים ברוב השלבים ומול יריבה הנמצאת בתקופה טובה. המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, היה עצבני מאוד והעצבנות שירתה יותר את מכבי פתח-תקווה, שזכתה ביתרון מספרי כתוצאה מחוסר אחריות של יגאל אנטבי.
במקום שההפסד של מכבי חיפה ירגיע את הפועל, קרה בדיוק ההיפך. הפועל הייתה לחוצה והדבר התבטא בתגובות על שריקות השופט איתן תבריזי, שבכל המקרים צדק. טוב היה אם שחקני הפועל היו מתרכזים יותר בייצור מהלכים טובים מאשר התחזויות למטרות הרחקה של שחקן יריב.
יוסי אבוקסיס, המנהיג של הפועל, שיחק קרוב מדי להגנה שלו וכתוצאה מכך לא השתתף במשחק ההתקפה. ההגנה של הפועל הסתגרה קרוב לרחבת ה-16, בגלל החשש מהמהירות של ליאור אסולין וקובי רפואה, לא יצאה מספיק קדימה ולכן נוצר מרחק גדול, שאילץ את הקבוצה להשתמש שוב ושוב בכדורים ארוכים. עם זאת, במהלכים המסודרים הלא רבים, הגיעה הפועל למצב של המשחק כאשר טועמה בעט לקורה.
עם זאת, ולמרות שהיעדרויות אינן מהוות תירוץ, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהפועל שיחקה בלי חלק ניכר משחקניה הבולטים. שמעון גרשון, אסי דומב, גאבור הולמאי ופיני בלילי הם כוח חשוב בהרכב הקבוצה. כדי לתפקד בצורה סבירה בלי כל אלו צריך אופי, ולהפועל יש.
בגלל המרחקים הגדולים בין ההגנה והחוד של המובילה, השתלטה מכבי פתח-תקווה על מרכז השדה. עם היתרון המספרי, היו שחקני פתח-תקווה צריכים לשחק הרבה יותר מהר ולנסות למצוא פתרונות לחדירה גם דרך המרכז. אולי במסירות כפולות או במסירה חכמה פנימה, מה שהיה יכול לתת לה סיכוי בזכות הזריזות של אסולין ורפואה. גל אלברמן ועידן מליחי שיחקו לאט מדי ואפשרו להפועל להתארגן, וכידוע הפועל תל אביב יודעת להתארגן בכל מצב.
פתח-תקווה טעתה כשהתבססה על התקפות מהאגפים תוך כדי הגבהות. אין לה נוגחים טובים לאיומים ממשיים. בקטע כדורי הגבוה היה להפועל יתרון. דרור קשטן ביצע מהלך מתבקש שהוכיח את עצמו, כשהוציא חלוץ (קלשצ'נקו) והכניס את בן-עמי להגנה אחרי הרחקת אנטבי.
בסיכומו של המחזור השבוע, מכבי תל אביב נראתה הטובה ביותר בין שלישיית הצמרת. התיקו אמש הציב את מכבי בעמדת תחרות פתוחה על האליפות. עכשיו ברור שגם מכבי תל אביב מועמדת בהחלט ראויה. אם שחקנים ברמתם של נמני, עובד, תורג'מן ופנסטיל יושבים על הספסל, סימן שהסגל של מכבי חזק.