איזור התעשייה שחורת שומם ועזוב

אזור התעשייה שחורת, קילומטרים ספורים צפונית לאילת, עומד היום שומם ועזוב. מה שהיה פעם התקווה הגדולה של בעלי העסקים לקראת המילניום השלישי, הפך ברבות הזמן לפיל לבן, בשל שורת ליקויים שליוו את הקמתו. מרבית המגרשים במקום כלל לא פותחו, ומעט בעלי העסקים, שהתפתו לעבור לאזור, קובלים היום וטוענים כי עד לימים אלה אין במקום אספקה של חשמל ומים, למרות שאת מסי הארנונה הם נדרשים לשלם כרגיל.
לפני כחמש שנים הוקם בקול תרועה רמה אזור התעשייה החדש בשחורת, פרוייקט שהיווה חלק מחזון הרחבתה של העיר צפונה והרחקת אזור התעשייה ממקום ישוב. כ- 200 דונם, על פני שטח השייך למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), הוכשרו כמגרשים ושווקו ליזמים שונים, בתקווה לעתיד ורוד בתחום התעשיה. פיתוח האזור התבצע בשני שלבים: שחורת א', שכולל 105 מגרשים, ושחורת ב', שכולל 43 מגרשים.
נכון להיום נמצא אמנם שחורת א' בשלביו הסופיים של הליך הפיתוח, אך יחד עם זאת יותרם ממחצית המגרשים טרם שווקו, כאשר הקצאת המגרשים ליזמים נעשית באישור ועדה משותפת של ממ"י ומשרד התעשייה והמסחר ובכפוף להמלצת עיריית אילת. אזור שחורת ב' נמצא בעיצומו של הפיתוח, ו- 13 דונם ממנו שווקו לחברת החשמל.
שחורת נהנה ממעמד של אזור תעשייה בעדיפות לאומית על פי חוק עידוד השקעות הון, שקובע כי היזמים שישקיעו באזור יקבלו מעמד של מפעל מאושר המקנה להם בין השאר מענק מדינה של עד 24 אחוז מסך ההשקעה, הקלות במס הכנסה והטבות נוספות.

חשמל מהשכן

שיווק המגרשים החל בשנת 1998, ועד מאי 2000 היה אחראי משרד התעשייה והמסחר על פיתוח האזור והכנת התשתיות. חברת "מקיף פיתוח ותשתית" קיבלה את המכרז לביצוע העבודות, אך במאי 2000 השתנה מדיניות התמ"ס והוחלט להעביר את ניהול פיתוחם של אזורי התעשייה לרשויות המקומיות. בעקבות ההחלטה חתמה עיריית אילת עם התמ"ס על מסמך עקרונות לניהול ופיתוח עצמי של תשתיות באזורי התעשייה של אילת. חודש מאוחר יותר, ביוני 2000, אישרה מועצת העירייה את העברת האחריות לפיתוח אזורי התעשייה של אילת לחכ"א, החברה הכלכלית אילת. חכ"א התחייבה לפתח את אזורי התעשייה שחורת א' ו-ב', אזור התעשייה הישן ואזור התעשייה נמל חופשי (אמת"ל).
עם פיתוחו של האזור הרימו מספר יזמים את הכפפה והעבירו את העסקים שבבעלותם לשחורת. חלקם עשו זאת בשל הצפיפות באזור התעשייה הישן וחוסר האפשרות להתפתח, ואחרים בשל התנאים וההטבות שהובטחו.
למרות החלומות על הרחבת העסק ויציאה לדרך חדשה, באה המציאות טפחה על פני היזמים הללו. "רכשנו מגרש ונאלצנו לבנות עליו תוך מספר שנים בגלל הדרישה של ממ"י", אומר אנדרי קליסביץ', מנהל חברת "מנוף אילת", הממוקמת בשחורת א', "אנחנו נמצאים במקום שנה והתחלנו לקבל דרישה לתשלום ארנונה".
את אספקת החשמל מקבל בית העסק של קליסביץ' מגנרטור של המפעל השכן. לדבירו, לאחרונה דורשת חברת חשמל שטח של 40 מ"ר מתחום בית העסק שלו, כדי להתחיל בבניית חדר חשמל במקום. "בחלק מהרחובות אין בכלל תאורה", ממשיך קליסביץ', "וכנראה שהיתה בעיה בתכנון של האזור. גם מי שתייה לא זורמים לכאן ואנחנו מביאים מים במכלים מאילת".
קליסביץ' מציין כי במקום פועלים 10 עסקים בלבד, ומרבית רוכשי המגרשים כלל לא עברו למקום. "אנחנו אמנם בנינו ועברנו לכאן, אך לא קיבלנו אישור אכלוס, טופס 4. למרות זאת, ארנונה לשלם כן קיבלנו". בעל עסק נוסף באזור מספר כי מסי הארנונה במקום גבוהים בהרבה ממה שהובטח בתחילה. "לא הביאו מים ולא חשמל, אבל תובעים שנשלם ארנונה, כשאלה שגובים אותה הם בעצם החברה המפתחת. זה אבסורד. אנחנו נמצאים כעת במשא ומתן עם גזבר העירייה והגשנו את רשימת העסקים שנדרשו לשלם ארנונה למרות שלא קיבלו טופס 4. אנחנו מנסים להגיע לפשרה", הוא מסביר.
גם בעל עסק זה פתר את בעיית אי אספקת החשמל על ידי הצבת גנרטורים בשטח המפעל ("זה עלה לי כ- 38 אלף שקלים"), ואילו את מי השתייה הוא מקבל באמצעות מערכת אוסמוזה הפוכה, שעלותה כ- 6,000 שקלים. באמצעות מערכת זו הופכים המים המסופקים למפעל לראויים לשתייה.
משה חזן הוא אחד היזמים שמיהרו לרכוש מגרש באיזור, אך באותה מהירות בה הגיע לשחורת, כך גם עזב. "מכרתי את המגרש כל עוד נפשי בי", הוא אומר בתסכול, "אין עתיד למקום הזה, אין בכלל עידוד בנייה וגבו פה אגרות בנייה גבוהות יותר. קיבלתי אגרה לתשלום בסכום גבוה יותר ממחיר הבניין עצמו".
אחד העסקים הראשונים שנפתחו במקום היה מוסך "א.ישראל", וחזן מספר כי תוך חודשים ספורים נסגר המוסך בשחורת וחזר לפעול ממשכנו הישן בעיר. "אנשים פשוט לא מגיעים הנה. הכל פה מת", הוא מסכם.
הקשיים בהם נקלו כמה יזמים גרמו לכך שמאז מאי 2000 ביטלו חמישה בעלי עסקים את רכישת המגרשים וקיבלו החזר על המקדמות ששילמו עבור פיתוח.

מחפשים פתרונות

חברת "מקורות" היא זו שמספקת לאזור התעשייה שחורת מים מקידוחים בנחל פארן, שאינם ראויים לשתייה בגלל מליחותם הגבוהה יחסית. בחברה מבהירים כי באזור קיימת תשתית לאספקת מי שתייה, אך החיבור למערכת הוא באחריות עיריית אילת.
אמיר איבגי, יועץ התקשורת של ח"כ"א, מציין כי בחברה מודעים לבעיית התשתיות, ואלה התגלו, הוא מסביר, עוד בטרם לקחה על עמה חכ"א את פיתוח האזור. "ככל הנראה", מציין איבגי, "הניחה חברת 'מקיף' תשתית לקויה באזור במהלך עבודות הפיתוח, והדבר גרם לריבוי פיצוצי צנרת ודליפות מים, שהקשו את אספקת המים לאזור".
לדבריו, משרד התמ"ס מודע לבעיה, ועל פי הסכם ההפרטה אמור לשאת בעלויות תיקון כל הליקויים שנוצרו בתקופה בה נוהל האזור על ידו. "לצערי, על אף פניות חוזרות ונשנות של גזבר העירייה ושל מנכ"ל ח"כ"א לתמ"ס ולחברת 'מקיף', טרם עמד התמ"ס בהתחייבותו. אנחנו מעריכים כי עלות החלפת הצנרת במקום מסתכמת בכשני מליון שקלים".
לפני כחודש ערך מנהל מחלקת הנדסה אזרחית בעירייה, שמעון חביב, פגישה בנושא צנרת המים הלקויה עם נציגי התמ"ס וחברת "מקיף". בפגישה התחייבו נציגי 'מקיף' לבצע את החלפת הצנרת, תוך מאמצים לסיים את העבודה כבר עד סוף השנה או לכל המאוחר בחודשים הראשונים של 2004.
במחלקת הנדסה אזרחית מנסה במקביל, באמצעות חברת "ת.ג.י", המתוחזקת את רשת המים העירונית, למצוא פתרונות להגברת לחץ המים באזור התעשייה במטרה להזרים מים בצנרת הפגומה עד להחלפתה.

ליקוי בתב"ע

גם בחברת החשמל מפנים אצבע מאשימה לתמ"ס ולחברת "מקיף". דובר מחוז הדרום של חברת החשמל, אילן ארנון, טוען כי "המתכנן מטעם משרד התעשייה והמסחר לא הקצה שטחים בכמות הרצויה עבור תחנות פנימיות להספקת חשמל למבני התעשייה. התכנון כלל הקצאת שטח לחמש תחנות בלבד, עובדה שאינה נותנת מענה הולם להיקף ביקושי החשמל באזור". ארנון מדגיש כי חברת החשמל התריעה מבעוד מועד כי מספר התחנות אינו מספק, "אך היזמים לא פעלו לשיפור הנושא".
איבגי מצדו מודה כי אכן קיים ליקוי בתב"ע (תוכנית בניין עיר) שהוכנה על ידי התמ"ס לאזור. "מצד אחד מכתיבה התב"ע כי כל מתקני החשמל יהיו תת קרקעיים או בתוך מבנים מיוחדים, אך מצד שני לא הוקצו בתב"ע שטחים ציבוריים להקמת אותם מבנים". לשיטתו, הבעיה היתה נפתרת לו התב"ע היתה מתירה לחייב את בעלי המגרשים להקצות שטח בתוך המגרשים להקמת חדרי טרנספורמציה על חשבון חברת החשמל.
איבגי: "מאז שחכ"א החלה לטפל באזור, היא דאגה להקמתם של שני מבנים לטרנספורמציה ברצועות ירק ציבוריות בשולי אזור שחורת א', אך אלה נותנים מענה רק למגרשים הסמוכים אליהם".
בחברת החשמל מודעים לבעיה ופועלים למציאת פתרונות. אחת האפשרויות: הקמת רשת עילית שמחייבת השקעה נוספת תוך קבלת אישורים ממשרד התשתיות ומגורמים נוספים.
כדי לפתור בטווח המיידי את בעיית הספקת החשמל למגרשים הרחוקים מחדרי הטרנספורמציה, אישר מהנדס העירייה לחברת החשמל להתקין באופן זמני שנאים על עמודים.
חכ"א גם הכינה הצעה לתיקון התב"ע הקיימת, כך שחברת חשמל תוכל לדרוש מבעלי המגרשים עוד בשלב הגשת הבקשה להיתר בנייה, לבנות בשטחם חדר טרנספורמציה. חברת החשמל תרכוש, כמקובל, חדרים אלה מבעלי המגרשים ותוכל באמצעותם לספק חשמל גם למגרשים הסמוכים. בחכ"א מדגישים כי העלויות הגבוהות של תיקון הליקויים במערכת המים והחשמל והעובדה שהתמ"ס טרם העביר תקציב לתיקונים מעכבים את הטיפול בנושא.

ארנונה על פי חוק

בעיריה אמנם מודעים לבעיות באזור אך זה לא מונע ממנה לגבות ארנונה מבעלי העסקים בשחורת. גזבר העיריה, אסי בן חמו, מסביר כי בפקודת העיריות אין הגדרה לגבי יום גמר בנייה ולגבי מועד הפיכת הבניין לנשוא לחיוב ארנונה. במקרים כאלה, לדבירו, הם מסתמכים על פסיקת בתי המשפט.
בן חמו מציין כי במקרה של שחורת, הסתמכו בעיריה על פסיקה הקובעת כי "במידה ונעשה שימוש במבנה, חרף העובדה שלא ניתנה למבנה זה תעודת גמר, אזי יש להשית עליו ארנונה בגין המבנה בהתאם לשימוש שנעשה בו. לנוכח זאת", מבהיר הגזבר, "חייבנו באזור התעשייה שחורת בארנונה כל מבנה שנעשה בו שימוש".
בעירייה מכירים בבעייתיות בגביית הארנונה ולאחרונה הודיע בן חמו כי בקשת בעלי העסקים להתחשב ולהקל בתשלומי הארנונה, במיוחד לנוכח העובדה שטרם הושלמו עבודות הפיתוח – תובא לדיון. "בכל מקרה", מסכם בן חמו, "העירייה תפעל אך ורק על פי החוק".

תגובות

משרד התמ"ס: "העיריה שינתה את התב"ע"
דוברת משרד התמ"ס, חיה פרי, מבהירה כי על פי התב"ע המאושרת לאזור התעשייה שחורת היהאמור החשמל להיות מסופק על עמודים, כפי שקיים ב- 95 אחוז מאזורי התעשייה בארץ, ובהתאם תוכננו השנאים להיות ממוקמים על עמודים.
"עיריית אילת", טוענת הדבורת, "ביוזמתה ובהתנגדות משרד התמ"ס, שינתה את התקנון של תוכנית בניין ערים וקבעה שהחשמל באזור התעשייה יהיה תת-קרקעי. השינוי בוצע מבלי שינוי בתב"ע, דבר שגרם למחסור בשטחים לצורכי תחנות השנאה". פרי מציינת, כי לאחר שהועבר האזור לאחריותה של עיריית אילת, ישמשו כספי הפתוח שתקבל העיריה ישירות מהיזמים להמשך פיתוח האזור, בין היתר לבניית ארבע תחנות השנאה נוספות.
לגבי תשתית מי השתייה, מבהירה פרי כי באזור קיימת מערכת כפולה של אספקת מים: מערכת ראשית לתעשייה, המספקת מים מליחים, ומערכת משנית המספקת מים לשתייה. לדבריה, לכל מגרש מגיעים שני צינורות עם שני סוגי המים.
"בסך הכל השקיע התמ"ס באזורי התעשייה במרחב אילת כ- 12.5 מיליון שקלים בין השנים 1999-1995, ושני מליון בין 2001-1999", מסכמת הדוברת.
צבי סגל, מנכ"ל חברת "מקיף", סירב למסור את התיחסותו.