שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מפלס הכנרת עולה
    מאז חורף 91'-92', שהיה גשום במיוחד, לא ראו כל כך הרבה מים בכנרת. כעת חסרים רק עוד כ-4.3 מטרים של מים כדי שמפלס האגם יגיע לקו האדום העליון

    אתמול (ד') אחר הצהרים עמד רפי איפרגן נפעם באזור פארק הירדן, בחלק הצפון-מזרחי של הכנרת, והביט במים השוצפים והגועשים שירדו אל האגם ההולך ומתמלא. איפרגן, מנהל חבל הירדן בחברת 'מקורות', אמר שקצב זרימת המים דומה לזה שהיה שלשום: קצב שהעלה את מפלס הכנרת ב-20 סנטימטר תוך יממה.
    הבוקר, מאמין איפרגן, המפלס עשוי לעלות בעוד 20 סנטימטר. מדובר בעלייה מדהימה ודי היסטורית. "אני תמיד נהנה לראות זרימה של מים", הוא אומר. "אבל עכשיו זה גורם לי להרגשה טובה, כי מה שאני רואה כרגע ממחיש כמה מים עוד ייכנסו לכנרת".
    השבוע חגגה הכנרת כאשר 60 מילימטרים של מי גשם ירדו על האגם ישירות, בלי "מתווכים". אולם עם כל הכבוד לגשמי הברכה העיקריים של הכנרת הם הנחלים דן, בניאס וחצבאני - שלושת מקורות הירדן העליון הזורם לאגם, שכל אחד מהם תורם לכנרת כ-100 מיליון מטר-קוב מים בממוצע בשנה.
    הווזאני, שהלבנונים החליטו לשאוב ממנו מים, הוא אחד ממקורות הירדן, הזורם לחצבאני. מי הגשם והשלג שיורדים בחרמון זורמים בחלקם דרומה לבניאס, מערבה – לדן וצפונה – לווזאני, וממנו חזרה דרומה דרך החצבאני לכיוון ישראל.
    אחד המראות המרנינים הנוספים בגליל בימים האחרונים הוא הזרימה שהתחדשה ביובלי הנחלים, שהיו חרבים בשנים האחרונות. החורף זה לא קורה: נחל עמוד, נחל צלמון, נחל משושים ונהר הירדן נהנים מזרימת מים אדירה.
    לרפי איפרגן ולפרופ' אריה איסר, מומחה למים מאוניברסיטת בן גוריון, הכנרת המתמלאת מים מזכירה את החורף של 91'-92', שבו עבר האגם את הקו האדום העליון (מינוס 208.90) ו"פתחו את סכרי הכנרת בשמחה ובששון", כפי שמעיד פרופ' איסר. "אבל השנה", הוא מבקש למתן ציפיות, "אני לא מאמין שהכנרת תגיע לקו הזה".
    אתמול בבוקר נרשם בכנרת גובה של מינוס 213.37 מטר, והיום, כאמור, היא צפויה לרשום עלייה משמעותית נוספת. מתחילת החורף עד אתמול בבוקר רשמה הכנרת עלייה של 1.05 – מה שמעמיד אותה במצב של 4.47 מטרים מתחת לקו האדום העליון.
    איפרגן מסרב להתנבא, אבל הוא מאמין שעד סוף החורף יעלה המפלס באגם בעוד מטר לפחות – מה שיותיר אותנו עם מחסור של 3.50 מטר לקו האדום העליון. בינתיים, הוא מתאר את התמונה שלנגד עיניו: "זה מחמם את הלב. הוותיקים כאן אומרים שלא הייתה עלייה כזו במפלס של 20 ס"מ ביממה, כבר הרבה שנים. אלה נתונים שמזכירים את החורף הידוע של 91'-92', אבל צריך לזכור שאותו חורף גם התחיל במפלס הרבה יותר גבוה".
    "צריך לזכור שכל סנטימטר הוא משמעותי. קו המים התקרב לחוף המקורי, וזו תמונה מעודדת ואופטימית, אבל אי אפשר להסיק מזה מסקנות לגבי ההמשך. מה שעוד תורם לעליית המפלס הוא העובדה שבחודש פברואר אנו לא שואבים כלל מים מהכנרת ומבצעים במוביל הארצי עבודות תחזוקה. בינתיים אנחנו מסתמכים על מודלים מתמטיים המתבססים על תחזית השירות המטאורולוגי ומתעדכנים כל הזמן". אגב, תחזית השירות המטאורולוגי לחורף, לא צפתה כלל את גשמי הברכה שירדו השבוע.

    טוב לחקלאים, לתיירים ולשייטים

    מלבד הצורך האקוטי במים, מאחר שהכנרת מהווה מקור לשליש מצריכת המים בארץ, התייבשות האגם יצרה בעיות נוספות. גל יצחקי, איש מינהלת הכנרת, אומר כי לעליית המפלס תהיה השפעה חיובית על הדגה באגם, שכן המים שנוספו לו בימים האחרונים ישמשו קרקע נוחה להשרצת ביצי הדגים ולהתפתחות הדגיגונים.
    מתברר כי גם לירידת המפלס הייתה השפעה שלילית על רמת המליחות של הכנרת: המליחות שעמדה בעבר על כ-210 מיליגרם לליטר עלתה בשנים האחרונות באופן דרמטי והגיעה ל-295 מיליגרם לליטר. עקב ההרעה במצב המים צריך היה למהול את המים שהגיעו מהכנרת במים מתוקים ממקורות אחרים, לצורכי השקיה של גידולי חקלאות מסוימים. צריך לזכור גם כי מי הכנרת מגיעים למי התהום באקוויפר החוף, וככל שהם יהיו מלוחים יותר, כך תפגע איכות המים, הירודה ממילא, באקוויפר.
    תופעה שהמתרחצים בכנרת נתקלו בה בשנים האחרונות היא מדרון שגרר אותם במהירות למים עמוקים, באזור צפון-מזרח הכנרת. יצחקי מניח כי קירוב קו המים לחוף יסייע רבות בעונת הרחצה, מה עוד שבשנים האחרונות התפתחה צמחייה רבה על קו החוף, והיא חוסמת את הגישה למים.
    מי שעוד ייהנה מעליית המפלס הם השייטים והתיירים שרוצים לשוט בכנרת. מתברר כי בשנים האחרונות המעגנים התייבשו. בעין גב, למשל, נאלצו להעמיק את המעגן בכמה מטרים. נוצר מצב שבו רק שני מעגנים נותרו פעילים: בעין גב ובכפר נחום. המעגנים של טבריה, גינוסר וטבחה כמעט חדלו לתפקד. עליית המפלס עשויה לשקם את המעגנים ולאפשר לשייטים להביא את התיירים לחוף מבטחים.

    בכל זאת התייבשות והתחממות

    פרופ' איסר, שהתמחה במים באזורים צחיחים, ביצע לאחרונה מחקר המתאר את מגמת המידבור (מלשון מדבר) של ישראל. הוא מבקש מאתנו לא להתבלבל, כי להערכתו גם אם העונה הנוכחית תוגדר כחורף גשום, עדיין המגמה העיקרית באזורנו היא של התייבשות והתחממות.
    "בגלל אפקט החממה כל מערכות האקלים מתנהגות היום בצורה שונה", הוא מסביר. "אנו נמצאים כעת בתקופת מעבר של שינוי אקלימי. העולם הולך ומתחמם, ויש מגמה כללית של התייבשות באזור שלנו. המחקר שלי, שמאומת עתה במחקרים אחרים, מעלה כי בכל פעם שהיתה התחממות באזור מסוים, ירדו בו פחות משקעים ומקורות המים שלו התייבשו. כך למשל, מחקר שבדק את מפלסי ים המלח בתקופות היסטוריות שונות העלה כי כל תקופה יבשה וחמה גרמה לירידת המפלס שם".
    פרופ' איסר לא רוצה להיות עוכר שמחות, אבל הוא אומר שהגשמים השנה, עד כה, היו על גבול הממוצע. בשבועיים האחרונים יש איזושהי קפיצה, אבל אנחנו לא יודעים מה יקרה הלאה. המטאורולוגים צפוי שיהיה חורף "יבש" יחסית השנה. ככלל, בכל המערכות התרחשו חריגות, והן כנראה תופעת לוואי של תקופת המעבר של השינוי האקלימי, שיכולה להתאפיין גם בשנת בצורת.
    לדברי פרופ' איסר, עדיין עלינו להיערך ליום סגריר. "אני קורא לזה 'קיום' או 'הצלה'", הוא אומר. "אם התחזיות לא מתקיימות, אנחנו מתקיימים. אם הן מתקיימות, אנחנו ניצולים". ההיערכות כוללת, לדבריו, הקמת מתקני התפלת מים והחדרת מים לאקוויפר, מזרחית לשפלת החוף.
    "האקוויפר בשפלת החוף הולך ומאבד מערכו ואיכות המים שבו יורדת", הוא מזהיר. "זאת בשל בעיות של איכות סביבה, הנובעות מצפיפות האוכלוסין הגבוהה באזור, שהיא מהגבוהות בעולם. ריבוי האספלט, הבטון והמלט לא מאפשר למים לחלחל לאקוויפר, ואז גם מתרחשות הצפות כפי שראינו לאחרונה בגוש דן. המים באקוויפר יהפכו בעתיד הלא רחוק למים מסוג ב', שאינם ראויים לשתיה".

    ומה אומרים הדייגים

    "זו שמחה גדולה לראות את הקאם-בק של המושטים לכנרת", אמר אתמול בהתלהבות איתן גרוס, בעל מסעדת הדגים 'דקס' בחוף הלידו בטבריה. "השפע של המים מקרב את הדגים לסלעים, למקום ההשרצה שלהם, וזה מחזיר את הדגים הביתה ומספק להם תנאי גידול יותר טובים. בעונות השחונות ירד מפלס הכנרת, הסלעים נחשפו ולדגים היה פחות מקום להשריץ".
    דייגי הכנרת לא ממש שותפים לפרץ האופטימיות של גרוס. "יש מעט מאוד דגים בכנרת", אמר אורי הדייג. "הרבה אנשים חושבים שבגלל הגשם יש יותר דגים. למה, מאיפה יגיעו הדגים? מהשמיים?".
    "מה בכלל הקשר בין מי הגשם לדגים?" תהה גם יואב הדייג. "כלום לא השתנה כאן. יש את אותה כמות של דגים. בכלל לא משנה לדגים שיש יותר מים. רק אם יאכלסו יותר דגים באגם, תהיה כאן יותר דגה. הכנרת לא מוציאה הרבה דגים. להפך, כשיש פחות מים יותר קל לנו לדוג, וכשהמים עולים יותר קשה לנו לדוג".
    אבל גרוס בשלו. הוא אפילו טוען שכתוצאה מהגשמים הדגים הפכו נקיים יותר, משום שהמים החדשים בכנרת נקיים. "הדגים עכשיו נקיים, טעימים ובריאים יותר מאשר קודם", הוא מתעקש.
    בימים האחרונים עלה הביקוש במסעדות הדגים בישראל לדגי האגם בגלל הזיהום הגדול בים התיכון והאיסור על דיג. "הדגים של הכנרת גדלים באורח פרא, ללא תרופות או תוספים כימיים", אומר גרוס. "אין תחליף לארוחה המורכבת מדג מושט מעושן על גחלי עץ-הדר ואגוז, תוספות וסלטים" (ישראל מושקוביץ').


    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום שושו נתן
    אין כבר אי ירוק בימ(ה)
    צילום שושו נתן
    ארכיון
    השייטים יכולים לחזור לאגם
    ארכיון
    מומלצים