הטכנית מול הממושמעת. על משחק העונה

עוד לפני הניצחון של מכבי חיפה על בני יהודה, היה ברור כי המשחק בשבת בין חיפה להפועל תל אביב הוא ציון דרך לקראת הפיניש. יהיה בו הכל: יוקרה, קרב בין שתי קבוצות שאמורות לרוץ ראש בראש לאליפות (ואני לא מספיד את מכבי תל אביב), ומאבקים על יתרון הביתיות בשליש האחרון ועל הרבה מאוד כסף.
שתי הקבוצות בעלות אופי מנוגד. הפועל תל אביב ראויה לפרס היעילות. קבוצה ממושמעת, שהצליחה עד כה להוציא נקודות גם במשחקים לא ממש טובים. הפועל קבוצה מסוכנת מאוד במתפרצות וכל ה-11 שלה משתתפים בהגנה. בחלק ההגנתי יש לתל אביב עדיפות על מכבי חיפה, שבנויה אחרת. פחות שחקנים לוקחים חלק במגננה. חיפה טכנית והראש שלה נמצא בריצה להתקפה.
כדאי לחזור אחורה ל-0:3 בעונה שעברה בקרית אליעזר, שלמעשה הכריע את האליפות לזכות חיפה. אחרי שהפועל הצליחה באירופה בזכות ההגנה וההתבססות על מתפרצות, דווקא חיפה היתה זו שאימצה את שיטת הפועל. עובדה: הפועל תקפה, איימה, ובסוף נכנעה לניצול מירבי של מתפרצות חיפניות. כמובן שהנשק של מכבי חיפה אז היה אחר: יעקובו ובניון, כוח עצום, שיחקו אצלה.
אין ספק שיוסי אבוקסיס, בניסיונו ובחוכמת המשחק שלו, הוא ברומטר של הפועל תל אביב. נותן גב להגנה וגם מוצא בגיחה קדימה את החלוץ הפנוי. להערכתי, יצחק שום יצטרך להציב שחקן ירוק שיפקח עליו אישית. המועמד הטוב ביותר לכך הוא עידן טל, שיודע לקחת שחקן וגם להשתתף בהתקפות מאגף שמאל.
בניגוד להפועל ואבוקסיס, לחיפה אין מנהיג אחד. העומס נופל על כמה שחקנים, שהבולט בהם הוא ג'ובאני רוסו. הקרואטי עבר בשכונת התקווה ביום ראשון שידרגו ביכולת לעומת התקופה האחרונה, והוא האיש שבפעולות טכניות אופייניות צריך להוביל את חיפה להתקפות.
לפחות על הנייר יש להפועל יתרון בעמדת השוער, שהיא אחת המשפיעות במשחק. שביט אלימלך, במשחקו השקט, מנהיג את הגנת הפועל ונותן לה ביטחון. דודו אוואט יצטרך לשמור על דריכות מקסימלית. בעיקרון, מדובר במשחק בין הקבוצה הכי טכנית בארץ לקבוצה הכי ממושמעת.
דרור קשטן זוכה להמון סופרלטיבים על הדרך בה הוא מוביל את הפועל תל אביב, אבל אסור לשכוח שחלקו של המאמן קטן מזה של השחקנים. אם רק המאמן היה קובע, הפועל תל אביב היתה זוכה באליפות בשנתיים הקודמות ולא מסתפקת בסגנות.