תחקיר צה"ל: הסריקה לא הושלמה, והטנק התפוצץ

כמעט בכל אסון צבאי מוביל התחקיר לשורה של ליקויים, שאם כל אחד מהם בנפרד היה נמנע, הרי שבסבירות גבוהה היה נמנע האסון. גם התחקיר שנערך בעקבות פיצוץ טנק המג"ח, שבו נהרגו ארבעה חיילי צה"ל בצפון רצועת עזה, מעלה שורה של ליקויים שהובילו כנראה לכך שהטנק עלה על מטען החבלה רב-העוצמה שהוטמן במסלול התנועה שלו.
ל-ynet נודע כי אחד מהליקויים הבולטים הוא החלטתו של הקצין שהיה אחראי על "פתיחת הציר", מפקד מחלקה בדרגת סג"ם, להפסיק את סריקת הציר, שנערכה באמצעות כלב גישוש, לפני שהסתיימה. הסריקה הופסקה בניגוד לדעתו של הכלבן, שסיפר בתחקיר כי התווכח עם המפקד והתריע בפניו כי נותר עוד שטח רב שהכלב לא הספיק לסרוק. הכלב לא הספיק לסרוק את המקום שבו התפוצץ, מאוחר יותר, מטען החבלה רב-העוצמה.

לצה"ל היו התרעות על מטען גדול

העמדה, המכונה "נימר 5", היא עמדה חשובה ומרכזית למדי באזור שמדרום להתנחלויות דוגית ואלי סיני. הגבעה שעליה היא נמצאת צופה על העיירה בית להייא ועל אזור חוף הים הצפוני של העיר עזה. בכיוון המנוגד צופה העמדה אל ההתנחלויות דוגית, אלי סיני וניסנית, ועל הגבעות החוליות שמדרום להן. העמדה עצמה היא רחבה למדי ומתפרסת על שטח של כ-500 מטרים באורך ו-500 מטרים ברוחב.
בבוקר שבת, לאחר שבועיים שבהם לא נכנסו כוחות צה"ל לעמדה, הוחלט בחטיבה הצפונית של רצועת עזה לשלוח טנק לעמדה, כדי לצפות לכיוון עזה. במהלך השבועות האחרונים הגיעו לצה"ל התרעות על האפשרות שהפלסטינים יניחו באזור מטען חבלה גדול. ההתרעה על המטען במקום היא למעשה כמעט קבועה, כיוון שהעמדה נמצאת בעומק השטח הפלסטיני, והיא הייתה סמוכה לחממות ולבתים פלסטיניים, שמהם היה נוח יחסית לפלסטינים לפעול.

מפקד החטיבה אישר "פתיחת ציר" רגילה

למרות ההתרעות, הוחלט לבצע בעמדה פתיחת ציר "קונבנציונלית" ולהעלות את הטנק אל העמדה מבלי לבצע את התרגולת הבטוחה יותר, שהיא גם מורכבת וממושכת מאוד. התרגולת הארוכה מתבצעת בפיקודו של מפקד בכיר בגזרה, בדרך כלל מפקד גדוד או סגנו. לתרגולת מצטרפים גם חבלנים של משמר הגבול, והיא מתבצעת בזהירות מרבית ובאיטיות רבה. ראוי לציין שההחלטה על סוג התרגולת הינה בתחום שיקול הדעת של המפקדים בשטח.
לקראת פתיחת הציר אתמול, אישר מפקד החטיבה הצפונית ברצועה, אל"מ יואל, לקיים פתיחת ציר "רגילה". "מדובר בגזרה שבה פועל מ"פ וותיק מ'גבעתי' ומג"ד ותיק ומנוסה, סא"ל יוסי, ושיקול דעתם הוא שהכריע", אמר היום ל-ynet מקור בפיקוד דרום, "אם אנחנו מדברים על יותר מ-439 מטענים ברצועת עזה, לא ניתן לפעול מול כל מטען על פי התרגולת הארוכה והמורכבת". בסופו של דבר פיקד בפועל על פתיחת הציר מפקד מחלקה צעיר בדרגת סגן משנה, כפי שמתחייב מפקודת "פתיחת הציר".

הכלבן: התרעתי שהכלב לא סיים את עבודתו

במהלך התרגולת, וכפי שכבר פורסם, נסע לפני הטנק דחפור משוריין מסוג D-9, ועליו גשש. הדחפור דחף בכף את העפר שלפניו וחרץ בזחליו נתיב בקרקע שבדיוק רב בתוכו היה אמור לנסוע גם הטנק. שלישי בשיירה נסע נגמ"ש ועליו מפקד המחלקה, כמה לוחמים וכן הכלבן וכלב המטענים מיחידת "עוקץ".
כאשר התקרבו לעמדת "נימר 5", יצאו הכלבן והכלב מתוך הנגמ"ש התקדמו ברגל לעבר העמדה, והכלבן שלח את הכלב לבדוק אותה לאורכה ולרוחבה. אולם כיוון שמדובר בעמדה גדולה במיוחד, הייתה אמורה הבדיקה להימשך זמן רב. על פי ממצאי התחקיר, החליט מפקד המחלקה להפסיק את הסריקה באמצע ולהחזיר את הכלב ואת הכלבן לתוך הנגמ"ש מתוך ההערכה שהדחפור שנוסע לפני הטנק יספיק כדי לחשוף מטענים, אם יהיו כאלה.
על פי גרסת הכלבן בתחקיר, הוא התווכח עם מפקד המחלקה וציין באוזניו שהכלב עדיין לא סיים לעבוד במקום, וכי יש עדיין מקומות שעדיין לא סרק. מפקד המחלקה סיפר בתחקיר כי הכלב "התנהג באופן בעייתי" ונראה היה כי בשל הקור והרטיבות בשטח "לא היה לו חשק לעבוד". עקב כך החליט להפסיק את הסריקות של הכלב ולהמשיך בפתיחת הציר, כשבראש נוסע הדחפור, שעליו הגשש.

הטנק סטה ממסלולו של הדחפור

הדחפור עבר את המטען מבלי לפוצצו, ואילו הטנק דרס את "פס הדריכה", הפעיל את המטען והתפוצץ. בבדיקה שלאחר הפיצוץ, התברר כי הטנק לא עקב בדיוק אחרי החריצים שהותיר אחריו הדחפור. הטנק סטה מעט מן החריצים, ובדיוק במקום בו סטה, הוא דרס באחד מזחליו את "פס הדריכה" והפעיל את המטען.
גורמים בפיקוד דרום אמרו ל-ynet כי מדובר בסטייה זעירה של הטנק בעקבות הדחפור, שבשיאה הגיעה לכדי 20 ס"מ. לרוע המזל, דווקא בנקודה זו הונח פס הדריכה של המטען.
בתחקיר נידונה גם ההחלטה הפיקודית לקיים את "פתיחת הציר" ביום גשום, שבו הקרקע הבוצית מקשה על זיהוי המטען, גם עבור הכלב, וגם עבור הגשש וכף הדחפור. ההערכה בפיקוד דרום היא כי השיקול במקרה זה היה נכון: "לא ניתן לדחות פעילות מבצעית בגלל גשם או בוץ", אמרו בפסקנות בפיקוד דרום, "הייתה לנו דוגמה מאלפת והפוכה. במוצב אפריקה לא יצאו לפעילות בגלל הגשם והבוץ, והסתגרו בתוך המוצב. המחבלים, שלא התחשבו במזג האויר, ניצלו את ההיערכות, נכנסו לתוך המוצב והרגו לנו ארבעה חיילים. הרעיון המבצעי הוא לדחוק את הטרור לעומק הרצועה, ולא לאפשר לו להתקרב ליישובים. אם המחבלים היו מנצלים את הגשם ומגיעים לדוגית, הייתה עולה השאלה ההפוכה - מדוע לא יצאנו לפעילות גם בגשם".