לראשונה: הגוש האיסלאמי הוא הגדול בשטחים

לראשונה גובר הזרם האיסלאמי על הזרם של הפתח ותנועות השמאל החילוניות השטחים. כך עולה מסקר של אוניברסיטת ביר זית שהתפרסם היום (ד').
מהסקר עולה כי 35.3% מן הציבור הפלסטיני תומך בגוש האיסלאמי, שכולל את החמאס, הג'יהאד וגורמים עצמאיים בעלי זהות איסלאמית. בתוך קבוצה זו, ההתפלגות הפנימית מעידה על עליונות החמאס, שזוכה ל-15.1% תמיכה; הג'יהאד זוכה ל-9.4%, ואילו 12.8% מהפלסטינים תומכים בגורמים איסלאמים עצמאיים.
הפתח נותר הכוח המוביל בשטחים, עם תמיכה של 21%. אולם הגוש הלאומי-חילוני, שכולל את הפתח ואת ארגוני השמאל, הצטמק, והוא זוכה לתמיכה של פחות מ-30%. ההתפלגות בתוך גוש זה, מלבד הפתח, היא 2.1% לחזית העממית, 1% לחזית הדמוקרטית, ו-4% לארגונים עצמאיים המזוהים עם הפתח או עם השמאל.
34% מבין המשתתפים בסקר אמרו שאינם תומכים באף ארגון או מפלגה.

מרצה בשטחים: האשמים - האלימות והיחלשות הרשות

סעיד זידאני, מרצה באוניברסיטת אל קודס ויו"ר הוועד הפלסטיני העצמאי לזכויות האזרח, אומר כי לדעתו, שני גורמים עיקריים אחראים לתוצאת הסקר: ראשית, האלימות משני הצדדים, שמגבירה את כוחם של קיצונים, כפי שקרה בישראל; שנית, היחלשותה של הרשות הפלסטינית בגלל הכיבוש המתמשך, וחוסר יכולתה של הרשות לענות על צורכי הציבור הפלסטיני.
"כמו בכל מקום, גם בחברה הפלסטינית סכסוכים ואלימות מחזקים את הימין, שפועל יותר על ידי אמוציות. אבל התפנית הזו היא יותר תוצאה של התסכול מהרשות, ופחות תוצאה של התחזקות החמאס", אומר זידאני, "נכון שעליית הימין בישראל לא נותנת לפלסטינים תקווה, אבל חוסר היכולת של הרשות לספק לתושבים ביטחון וכלכלה הוא הגורם העיקרי לתפנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסקר".
זידאני אינו סבור שהתפלגות התמיכה בפלגים האיסלאמיים ובפתח מעידים גם על יחסי התמיכה בתהליך השלום. זידאני אומר שחשוב לא פחות הוא הנתון בסקר שמעיד על כך ש 34% מן נשאלים ציינו כי הם אינם תומכים באף צד פוליטי או מפלגתי.

איש החמאס: העם הפלסטיני מתנגד לשתי מדינות

ד"ר מחמוד א-זהאר, מראשי החמאס, מגיב בזהירות על הסקר ואומר כי רק בחירות יצביעו על כוחו האמיתי של החמאס. יחד עם זאת, הוא אומר ל-ynet כי התפנית ברחוב הפלסטיני היא חלק מן התפנית לטובת הרעיון האיסלאמי בעולם הערבי בכלל. לדבריו, תפנית זו בולטת במיוחד בהיעדרה של אלטרנטיבה חילונית אחרת. "הרעיון החילוני והשמאלני המרקסיסטי קרס בקרב הפלסטינים, ובעולם הערבי בכלל", אומר א-זהאר, " אצלנו הדבר התבטא בתוצאות ההערכה השגויה של הפתח לתהליך אוסלו - תהליך שבו אנו רואים תהליך מסוכן ביותר. הקריסה הזו התבטאה גם במצב השחיתות של הרשות ומוסדותיה, בניגוד למצב אצלנו בחמאס".
א-זהאר דוחה את הטענות שהחמאס צומח על רקע העוני והכיבוש אינן נכונות, שכן, לדבריו, מנהיגי התנועות האיסלאמיות בעולם הערבי בכלל, ובשטחים בפרט, הם אנשים משכילים, בעלי מקצועות חופשיים, ורובם עשירים, ואפילו עשירים מאוד. א-זהאר טוען כי "הרעיון החילוני שמייצג הפתח נטול כל אסטרטגיה, בעוד שהרעיון שלנו הוא בעל ראייה אסטרטגית ארוכת טווח". לדבריו, "גם הרעיון של שתי מדינות לא מקובל על העם הפלסטיני - רק מדינה אחת, כל פלסטין". הוא מוסיף שגם רעיון שיתוף הפעולה הביטחוני נתפס כבגידה, ואין לו מקום.

איש הפתח: ההנהגה הפלסטינית נכשלה

חוסם חאדר, איש הפתח וחבר מהמועצה המחוקקת הפלסטינית, מסכים עם ממצאי הסקר ועם דבריו של א-זהאר. לדבריו, בשטח יש סימנים בולטים רבים המעידים על התפנית הפוליטית הזו, שנובעת, לדבריו, בעיקר מכישלון הנהגת הפתח והרשות להוביל את התהליך המדיני, ולאחריו גם מהכישלון בהובלת האינתיפאדה. "גם השחיתות במוסדות הרשות הביאה לכך שכל הפתח זוהה עם השחיתות", אומר חאדר, "ואילו התנועות האיסלאמיות, באמצעות מאבקן בכיבוש ודרכי התנהלות אנשיהן ומנהיגיהן, ענו יותר על ציפיות העם הפלסטיני ועל צרכיו".
חדר אומר כי נאומו של ערפאת בדצמבר 2001, שבו איים להוציא מחוץ לחוק את תנועות ההתנגדות, תרם תרומה חשובה לתפנית הפוליטית. "למרות פעילות גדודי אל אקצא, הזרוע הצבאית של הפתח, הנהגת הפתח הודיעה מספר פעמים כי אינה מכירה בגדודים, וזה מילא תפקיד חשוב בתגובת הרחוב", אומר חאדר.