צנחו ללא כרטיס

מטוס מלא בצנחנים חובבים, הזדקר במהלך ההמראה, צלל והתרסק סמוך לכביש החוף. הטייס ושלושה מהצנחנים, חברי מועדון הצניחה סקאי קלאב, נהרגו במקום. צנחנים אחרים שהיו במטוס נפצעו.
חלק מהצנחנים שנפצעו, הגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעת נזיקין נגד חוכרת המטוס ומעניקת שירותי ההצנחה, חברת ברק, ונגד מבטחת המועדון והמטוס, חברת הביטוח אריה. אלא שברק ואריה דרשו מבית המשפט למחוק את תביעת הצנחנים על הסף.
לגרסת ברק ואריה, המטוס שימש למעשה מונית אוויר והצנחנים החובבים היו בבחינת נוסעים, כמו נוסעים בטיסות סדירות, או בטיסות צ'רטר. מכאן חלות על תביעתם של הצנחנים ההגבלות של חוק התובלה האווירית, שאינן מאפשרות לתבוע מפעיל מונית אוויר, המכונה בחוק מוביל, בתביעות נזיקין.
בכל מקרה, טענו השתיים, האחריות לפיצוי הצנחנים צריכה להיות מוגבלת עד לסכום של 250,000 פרנק, בדומה להגבלת הפיצוי ממנה נהנה כל מוביל אווירי.
חוק התובלה האווירית בא להסדיר את היחסים שבין מוביל אווירי לבין נוסע, מסביר השופט יצחק עמית שבפניו הובאה המחלוקת. השופט עיין במילון אבן שושן ומצא כי נוסע מוגדר כאדם שעובר ממקום למקום. לעומת זאת, צנחנים נוטשים את המטוס באמצע הטיסה ולא ממשיכים עם המטוס עד לנחיתה ביעד.
הובלת נוסעים וכבודה ושיגור מטען ממדינה למדינה, מוסיף השופט, מצויים במסגרת האינטרס החיוני של כל מדינה מודרנית. לכן ביקש חוק התובלה להגן על המוביל האווירי ולהגביל את אחריותו, גם על חשבון נזקיו של נוסע בודד.
אולם ספורט אתגרי של צניחה, הוא עניין אחר. בפעילות כזו אין אינטרס ציבורי ואין צורך שהמחוקק יגן עליו. בנוסף, על פי חוק התובלה, תנאי להגבלת האחריות של המוביל האווירי הוא מסירת כרטיס טיסה לנוסע הכולל את הוראות הגבלת האחריות של המוביל האווירי.
במקרה זה הצנחנים לא קיבלו כרטיס טיסה. בסופו של יום ולאור נימוקים אלה, פסק השופט עמית, רשאים הצנחנים לתבוע את חברת ברק וחברת הביטוח אריה גם בעילות נזיקין והפיצויים לא יוגבלו לסכום של 250,000 פרנק.

הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח