יין עם ייחוס גנטי

סיפור המיוחס למלך האנקדוטות, המחזאי האירי ג'ורג' ברנרד שו, טוען כי במסיבה לונדונית אחת פגשה בו הרקדנית האמריקנית החושנית והסוערת איזדורה דנקן, והציעה לו כי ללא דיחוי יביאו צאצא משותף לעולם. "הוא יהיה המוצלח שבכל הילדים, עם החוכמה שלך ועם היופי שלי", התחנחנה באוזניו. שו, בשנינותו האין-סופית, השיב לה מיד, "גברתי, הוא גם עלול להיות אסון, אם יהיה לו את היופי שלי ואת החוכמה שלך".
המדור נזכר בסיפור הזה כאשר הוזמן עוד לפני המלחמה לטעום מיין ראשון של יקב חדש, "ברבדו", שסיפורו המשפחתי יוצא דופן. במקרה שלו, "ההורים" לא לקחו סיכון. שני הייננים והבעלים הם פרופסור בן עמי ברבדו, אחת מהדמויות הבולטות בענף האקדמי של חקלאות גפן היין בארץ ובעולם, שפועלו משתרע מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועד אוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, ופרופסור עודד שוסייב, תלמידו של הראשון, מי שהדוקטורט שלו עסק בחקר הארומה של היין ובן למשפחה אשר החלה לגדל ענבים בארץ ישראל לפני 120 שנה. יחד, הם הקימו יקב קטן בלב כרמים אשר ליד המושבה כרמי יוסף. עם רקורד משותף כזה הרי אי אפשר לעשות יין שיהיה פחות ממצויין, וחסר שלא יהיה גם בנוסף מרתק ומיוחד. תארו לעצמכם שהפרופסור שלכם ניגש לבחינה ומקבל רק 80.
בפגישת הטעימה סיפר ברבדו על מה שהביא אותו לעשות את המעשה: "אנחנו רוצים להעמיד את הידע שלנו במבחן המציאות של שוק הצרכנים והמומחים". ומה הציון שהוא נותן ליין של עצמו? "יש אולי יינות טובים יותר בעולם - אבל אין כמוהו".
היין, העטוף תווית שמשדרת צניעות יוקרתית עשוי ענבים שהבשילו בחום האיזור אשר למרגלות הרי יהודה, שורשיהם באדמת גיר כבדה ועשירה באבן. בראשית ממלכת ישראל היו כרמים ידועי שם כאן, וטובי היינות שנעשו בהם עלו ככל הנראה גם על שולחנו של המלך שלמה. בסיבוב הנוכחי ה"ברבדו" נעשה מקברנה סוביניון של בציר 2001, עם תוספת של מרלו (15%), שיינם נמזג למשך 18 חודשים, להתיישנות, בחביות עץ אלון צרפתי, לצד כמה חביות אמריקניות. התוצאה: יין שצבעו אדום חושני, ניחוחותיו עולים בכוח, מעצמם, נושאים הרבה פרי וגרגרי יער כהים תבלינים ונוכחות טובה של שנף עץ. על החך מגעו רך וטעמו עשיר ורב גוני, מרתק ובעל נוכחות הנמשכת רגע משמעותי. בראבו. "ברבדו" 120 שקלים לבקבוק, בחנויות יין.

מסע עם לואיס לאיי ספיישל

רק משהו כמו שלוש שנים חלפו מאז הוקם יקב רקנאטי, וכבר ברור כי מדובר באחד הדברים היותר טובים שהתרחשו בסצינת היין המקומית בכלל. מידותיו, גישתו, שיטתו, רצינות העשייה ומעל לכל, כמובן, התוצאות הן מרכיבי ההוכחה.
הפגישה האחרונה של המדור עם יין הדגל של היקב, "רקנאטי ספיישל רזרב 2000", סיפקה הוכחה נוספת. לואיס פסקו, היינן של היקב, הוא תופעה נפלאה. ככל שהוא חי ומכה שורשים כאן הולך המבטא שלו ונעשה אמריקני יותר. אך במקביל, היינות שלו מקבלים אופי מקומי יותר, במשמעות הטובה בהחלט של ההגדרה. הוא מצליח לתת בבקבוק משהו מנוף מולדתו של הענב - וזאת זכות גדולה.
ליצירת יינות ה"ספיישל" שלו נוטל לואיס את מיטב ענבי הבציר של אותה שנה. הפעם זהו בלנד של קברנה סוביניון ממושב כרם בן זמרה, ומרלו מכרם שכן במושב עלמה. חצי וחצי. שניהם שוכנים בגובה 800 מטרים מעל פני הים, נאחזים באדמה סלעית, ובתקופה הקריטית של התעגלות הענבים הם סופגים את חום היום ומתקררים בצינת הלילה. אחרי הבציר הידני המוקפד הם מופרדים מהשדרות ונמעכים קלות, למנוע טעמי מרירות בתירוש. רק אחרי המתנה בת יומיים בקירור, מאפשר להם לואיס לתסוס - וזוכה בכך לשמר טעמי פרי. 18 חודשים של יישון בחביות עץ אלון צרפתי חדשות, ביקבוק, ויישון נוסף של שנה בכלובי הזכוכית, מכשירים את היין לשיווק.
התוצאה מרנינה ומקסימה. אדום אש מתפתל בכוס, עם רשף ניחוחות נדיבים של גרגרי יער שחורים, שזיף בשל, שנף מעושן מעט מן החבית - ובתוך כל זאת, תודה לואיס - ריח של רוח הבאה מן הים התיכון אל שדות עשבי התבלין של הגליל, רמזי נענע, ממש שלנו. במגע עם החך היין מאוזן ומורכב, קטיפתי וחם, ומבטיח התבגרות טובה ומשביחה בשנים הבאות. 130 שקלים לבקבוק. פינוק.