מותה של ההוראה הפרונטלית

האגדה במגדל העמק מספרת שבמהלך ביקור של אישיות ממלכתית בכירה בחטיבת הביניים 'יערת העמק' נשאל אחד התלמידים אם חסר לו ציוד לימודי בגלל מצוקה כלכלית. "אין לי מחברות", השיב התלמיד. "שערורייה", אמר הבכיר ואותת לעוזר שלו לטפל בבעיה. "זה לא שחסרה לי מחברת", מיהר התלמיד לתקן, "אני לא צריך מחברת, כי יש לי מחשב נישא".
התלמיד לומד במסגרת פרויקט ייחודי, כיתת 'מחשב מחברת'. יחד עם 32 חבריו לכיתה הוא מגיע לבית הספר עם מחשב נישא, ובעזרת מאגרי מידע באינטרנט, ומערכי שיעורים, שנשלחים אליו באי-מייל, הוא לומד את כל המקצועות: תנ"ך היסטוריה, ספרות ולשון.
"אנחנו היחידים בארץ שמפעילים את הפרויקט", סיפרה מנהלת חטיבת הביניים 'יערת העמק', ליה גולן. בעקבות הצלחת הפרויקט החליט משרד החינוך ליישם אותו בשנת הלימודים הבאה בכיתות לימוד נוספות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ. "הישגי התלמידים השתפרו פלאים מאז הכנסתנו לכיתות את המחשבים הנישאים, אבל ההישג העיקרי היה דווקא בחברויות שנוצרו, בקשרים החברתיים בין התלמידים והמורים ובינם לבין עצמם".
דווקא החברויות? המחשב הוא הרי לא בדיוק כלי 'חברתי'?
גולן: "בדיוק להיפך. התלמידים מתקשרים כל הזמן עם חברים באמצעות האי-מייל ומבטאים רגשות וחוויות בכתב. התלמידים כל כך נהנים מהפרויקט, שבסוף יום הלימודים אנחנו צריכים 'לסלק' אותם הביתה".
פרוייקט 'מחשב מחברת' התחיל כיוזמה של האגף לשירותי רווחה חינוכית במשרד החינוך. עיריית מגדל העמק וחטיבת הביניים 'יערת העמק' הבינו את הפוטנציאל ולא הרפו. "מדובר ביוזמה שנשמעה בהתחלה כמו חזון שנשאר על הנייר. היו רגעים שלא האמנו שהפרויקט יתבצע, אבל זה קרה והצליח בגדול", אמרה רכזת הפרויקט, אריאלה שיין.
סגן המנהלת, עופר בן שבת, מסביר: "בכיתה רגילה המורה מלמד והתלמידים מקבלים את המידע בנקודת זמן. ב'מחשב מחברת', היות שמדובר במחשב אישי, יש למורה אפשרות לפרק את השיעור ליחידות הוראה בהתאם לרמה האישית של כל תלמיד. כל תלמיד לומד בקצב אישי שלו. יחידית ההוראה צריכה להיות מאתגרת, חדישה ומעניינת מאד, כדי למשוך את התלמיד".
המנהלת ליה גולן, מורה להיסטוריה במקצועה, מספרת שבשיעורי המחשב קיימת עדיפות ללימוד היסטוריה באמצעות חידות וחיפוש אחר מאגרי מידע באינטרנט. "הכוונה היא לעודד את התלמידים לשאול שאלות, לחפש חומר במקורות מידע ולדעת להבחין בין הטפל לעיקר".
"עלות 45 מחשבים לתלמידים ולמורים מסתכמת ב-95 אלף דולר ואם מוסיפים לזה עלויות חיבור לאינטרנט, צורב, אחזקה וחומרים מתכלים, מגיעים לתקציב של 108 אלף דולר בשנה. כל זה לא כולל שירות תיקוני חומר,ה שעות הדרכה למורים והעסקת לבורנט מחשבים וטכנאי רשת", אמרה גולן.
ראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה: "ההשקעה בחינוך נותנת את אותותיה. אם בשנת 98 רק 33 אחוז מהתלמידים זכאים לתעודת בגרות, הרי שבשנת 2002 הגענו ל-61 אחוז", אמר ברדה. הוא הוסיף ,כי בימים אלה התבשרה העירייה, כי מכון ויצמן מבקש לאמץ את הפרויקט כמודל לחיקוי בכל בתי הספר בארץ.
"זה כיף לא רגיל", סיפרה, מעיין אסולין תלמידת כיתה ז' 3, "אני יכולה להתכתב עם כולם ואם יש לי בעיה אני שולחת מייל ומקבלת תשובה תוך שניות".