שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כנגד קול הסיכויים

    האלפים הנהנים מהתמיכה העברית בטלפונים החדשים של נוקיה, יכולים להגיד תודה לאיש אחד, שאפילו לא יכול לשוחח בטלפון. ארז זינו, לקוי שמיעה, הצליח לשכנע את חברות-הסלולר כי הוא וחבריו בחברת אוזיקום, רובם לקויי שמיעה אף הם, יצליחו לעמוד במשימה שנחשבה בלתי-אפשרית: לגייר את מערכת ההפעלה סימביאן. את הפגישות עם בכירי החברות בחו"ל הוא מנהל עם מתורגמנית לשפת הסימנים

    לפעמים, נחישות וחוצפה של אדם אחד יכולות להניע תעשייה שלמה. ארז זינו מרמת-אביב, לקוי שמיעה, בעל החברה הקטנה אוזיקום תקשורת, הוא ההוכחה. כנגד כל הסיכויים הצליח ארז - יחד עם חברים לקויי שמיעה, שנדבקו בלהט האמונה שלו - לפתח תמיכה עברית למערכת ההפעלה סימביאן. אלפים בישראל, המדברים כיום בטלפונים סלולריים חכמים של נוקיה המופעלים על-ידי סימביאן, עושים זאת בזכותו של איש שעבורו התקשורת הקולית כלל אינה אופציה.
    ביקור במשרדי אוזיקום נותן מושג על האתגר שארז וחבריו נטלו על עצמם: בכל פעם שמבקר מצלצל בפעמון הכניסה, מהבהבות בחדר נורות המתריעות בפני המתכנתים, כי מישהו ממתין בחוץ. בזמן העבודה שורר שקט מעיק: הטלפונים אינם מצלצלים, והעובדים משוחחים זה עם זה באמצעות שפת הסימנים, קריאת שפתיים ומבזקי SMS.
    לצדו של זינו, מונה אוזיקום חמישה עובדים נוספים: אחיו, גולן, מתכנת; עומר זק, שותפו להקמת החברה; טלי אלימלך, אחראית האדמיניסטרציה; שרונה כנעמי, מתכנתת, ומיכל דווידוביץ, המעניקה לצוות שירותי תרגום משפת הדיבור לשפת הסימנים.
    שרון ומיכל הן העובדות היחידות שאינן לקויות שמיעה ודיבור. מיכל אף משמשת כמתרגמת בפגישות עסקיות בארץ ובחו"ל. הקשר של ארז עם נציגי החברות הישראליות נעשה ללא עזרה מיוחדת: הוא מצליח לקרוא תנועות שפתיים וניתן להבין את דבריו. הבעיה מתעוררת בפגישות עם נציגי חברות זרות - בשפה שאינה שפת-אמו הוא מתקשה לקרוא תנועות-שפתיים.

    בזכות האמונה

    זינו נולד לפני 31 שנה בבת-ים, ולמד בבית-ספר תיכון רגיל, במסגרת פרויקט ייחודי שאיפשר לתלמידים לקויי שמיעה להשתלב במסגרת הלימודים הרגילה. אחר-כך נרשם ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. למרות מגבלת השמיעה, הנהלת המכללה באה לקראתו בכל בקשה. זינו: "גם התמיכה בבית היתה אינסופית. האמון של ההורים ביכולת שלי ושל גולן להגשים את השאיפות שלנו היה בלתי מוגבל".
    כלקוי שמיעה, הבין ארז במהירות את הפוטנציאל העצום הגלום ב-SMS, מסרי הטקסט הסלולריים מיד עם חשיפתם בעולם. הוא תפס, שהמסרים הללו יחוללו מהפיכה הן בדרך שבה מתקשרים בני-נוער זה עם זה, ובמיוחד בתקשורת הבין-אישית של לקויי השמיעה. בבת אחת, בזכות המסרים הכתובים, הפך הטלפון הסלולרי למכשיר רלוונטי עבורם. הוא החל לסייר במרכזי תרבות של לקויי שמיעה ברחבי הארץ, כדי להסביר ולהפיץ שם את בשורת ה-SMS. אולם בכך לא היה די: הוא הבין שכדי שהפטנט יתפוס באמת בישראל, חייבת להיות תמיכה בעברית שתאפשר להעביר מסרים בקלות ובמהירות.

    פרשת הפלא-פקס

    בשנת 2000 נתקל זינו לראשונה בקומוניקטור 1190, תקשורתן חכם מבית נוקיה שנתפס אז כפלא טכנולוגי. המכשיר היה, למעשה, שילוב ראשון של מחשב כף-יד וטלפון. מחד הוא נהנה מיכולות אלחוט מתקדמות, ומאידך היו בו מסך גדול ומקלדת מובנית ונוחה.
    בדירתו השכורה שברמת-אביב החלו זינו וחברו עומר זק לנסות ולפתח את התמיכה העברית ל-GEOS, מערכת ההפעלה של המכשיר. חברת יורוקום, נציגת נוקיה בישראל, היססה לגבי סיכויי ההצלחה: GEOS לא היתה מערכת נפוצה, ולא היתה בנמצא תשתית טכנית מספקת לפיתוח תמיכה בעברית.
    חברות אחרות כבר ניסו לעשות זאת לפניכם והרימו ידיים, הזהירו אנשי יורוקום את השניים. הם לא התייאשו. אחרי חודשיים וחצי של עבודה מאומצת יכלו להציג כבר גירסת בטא לתמיכה העברית. ארז זינו שיגר פקס ראשון בעברית מהקומוניקטור לאנשי יורוקום, שלא האמינו למראה עיניהם. חצי שנה מאוחר יותר החלה אורנג' לשווק את המכשיר יחד עם תוכנת SMS בעברית, פרי פיתוחה של אוזיקום.
    את הקומוניקטור כינה ארז בשם פלא-פקס. אף שאורנג' לא אימצה את השם כמובן, הוא הפך לכינוי מקובל: לקויי שמיעה רבים שבאו לחנויות ביקשו מהמוכרים את הפלא-פקס, עם העברית של אוזיקום. זינו: "עד המכשיר הזה נושא ה-SMS עוד היה בחיתולים בארץ, בגלל העדר התמיכה עברית. בתחילה ניסיתי לקדם את הנושא כפתרון אידיאלי עבורנו, לקויי השמיעה. אחרי הפיתוח הראשון הזה, יכולנו לתקשר לראשונה בטלפון".
    עם ההצלחה באה הצמיחה. ארז ועומר עברו למשרדים מרווחים, שכרו עובדים חדשים (רובם מתוך קהילת לקויי השמיעה) והחלו לקבל הצעות ממשקיעים. אף שהוצע לחברה החדשה לפתח גירסה עברית גם למחשבי כף-יד, אוזיקום נותרה נאמנה לטלפונים הסלולריים החכמים.

    אהבה ממבט ראשון

    ב-2001 השיקה נוקיה את הקומוניקטור 1920, המתבסס על מערכת ההפעלה של מיזם סימביאן. במיזם הזה, שנוסד ב-1998, שותפות חברות ענק ובהן נוקיה, מוטורולה, פנסוניק וסמסונג - שמפתחות חומרה ותוכנה עבור התקנים אלחוטיים, המשלבים גם יישומי ניהול מידע וזמן. היהלום שבכתר המיזם הזה הוא מערכת ההפעלה סימביאן, הנחשבת למערכת ההפעלה המובילה בעולם לטלפונים חכמים.
    רק השנה צפויים להימכר יותר מ-10 מיליון מכשירים כאלו - יותר מסך-כל מחשבי כף-היד שיימכרו. לפני שנתיים, כששמע זינו כי מערכת ההפעלה החדשה תשולב ב-דגם 1920 הוא החל לברר אודותיה. ביום שבו נחת המכשיר החדש בחנויות אירופה הוא טס ללונדון במיוחד, כדי להיות בין הראשונים שירכשו אותו.
    הוא התרשם מן הטלפון ומיהר להודיע ליורוקום כי בכוונתו לגייר את סימביאן. בתחילה נדמה היה כי מדובר במשימה קלה יותר. לעומת GEOS, סימביאן היתה מערכת פתוחה - כלומר, מתכנתים יכלו לקבל מהחברה גישה למידע ולכלים, שיאפשרו להם לעשות שינויים במערכת ההפעלה.
    ובכל זאת, אוזיקום נכנסה בכך למסלול מכשולים. המפתחים במיזם סימביאן לא האמינו שהמערכת שלהם תוכל לתמוך בשפה הנכתבת מימין לשמאל. חוץ מלתת לכם את ערכת הפיתוח, הודיעו לאוזיקום, לא נוכל לסייע בכלום. תסתדרו. אבל ערכת הפיתוח סיפקה רק כלים בסיסיים, כך שבאוזיקום נאלצו למעשה לפתח את התמיכה העברית מבראשית - משימה שנתפסה כמעט כבלתי אפשרית.

    מסע המכשולים הושלם

    "במהלך פיתוח התמיכה העברית נתקלו באוזיקום בלא מעט בעיות. בשלב מסויים גילינו שיש באג במערכת ההפעלה, שמופיע משום מה רק בעברית ובערבית, מספר זינו. קראנו לזה 'עברית הפוכה', מפני שבחלק מהמקומות הטקסט הוצג בכתב ראי. הבאג נמצא בגרעין מערכת ההפעלה וכמעט בלתי אפשרי היה לפתור את הבעיה. גם ב'סימביאן' לא ידעו איך לעזור. השקענו חודשיים תמימים במחקרים ובבדיקות עד שהתגברנו על זה".
    אחרי כשנה של עבודה הודיעה אוזיקום ליורוקום כי המשימה הושלמה: התמיכה העברית לסימביאן של נוקיה 1920 באה לאוויר העולם. לפני מספר חודשים התבקשה אוזיקום למצוא פתרון לבעיה חדשה: הטלפון-מצלמה נוקיה 7650 הגיע לישראל מצויד בשבב בלוטות' אלחוטי.
    אולם התדרים שבהם עובדת טכנולוגיית האלחוט הזו אינם מאושרים לשימוש אזרחי בישראל, ומשרד התקשורת דורש לחסום אותם. אנשי אוזיקום ביצעו את פעולת החסימה והמכשירים הגיעו לידי המשתמשים בישראל, למרבה הצער, מצויידים בעברית מובנית - אך ללא פונקציית התקשורת האלחוטית.
    כיום עוסקת אוזיקום בפיתוח יישומים עסקיים לסימביאן ותמיכה ערבית בכל הגירסאות הקיימות. זינו יודע היטב שלא הכל חלק בתמיכה העברית שהוא מספק, ומודע לתלונות המשתמשים. אבל, הוא מסביר, אוזיקום מתקדמת תוך-כדי תנועה, ומייצרת כל העת גירסאות חדשות ומשופרות.
    כעת שוקדת החברה על פיתוח SDK (ערכת פיתוח) מבוססת סימביאן לשוק הישראלי: מדובר בכלים מיוחדים, שמאפשרים לפתור את הבעיות הקשות ביותר שמתכנת עשוי להיתקל בהן במערכת ההפעלה, ובמיוחד עם עברית. מטרת ה-SDK היא לאפשר לכל מפתח ליצור יישומים עבריים בצורה קלה ונוחה.
    עבור קהילת לקויי השמיעה, מה שלפני שלוש שנים נחשב כחזון דמיוני - נתפס כיום כחלק מהמציאות היומיומית. מנכ"ל יורוקום, אלי מור, זוקף את השינוי הזה לזכותו של ארז זינו: "הוא הצליח להחדיר בכולנו את המוטיבציה ואת האמונה ביכולת להתגבר על קשיים. המוגבלות שלו הובילה אותו להילחם ולהשיג, גם במצבים שבהם אחרים כבר מזמן היו מתייאשים".

    מיזם אחד - שלושה עיצובים

    בסימביאן מבינים כי לכל אחד יש את הטעם שלו במה שנוגע לטלפונים סלולריים. לכן, המיזם מציע כיום מערכות הפעלה לשלל מכשירים, בעלי צגים ואמצעי קלט מסוגים שונים. קווארץ: התקן דמוי פאלם, עם צג מגע צבעוני ברזולוציה של 240X320 פיקסלים (גודל מסך זהה לזה של מחשבי פוקט פי-סי) ותמיכה בעט חרט. ה-P800 של סוני אריקסון הוא דוגמה למכשיר כזה.
    קריסטל: מכשירים עתידיים כאלו יצויידו בצג צבעוני ברזולוציה של 240X600 פיקסלים, ויגיעו ללא תמיכה מובנית בעט ובמסך מגע. היצרן יוכל להחליט אם ברצונו לשלב במכשיר מסך מגע או מקלדת מיניאטורית. קומוניקטור 9210 של נוקיה מורכב על-פי התפיסה העיצובית של קריסטל.
    פארל: הקטגוריה המועדפת כיום על יצרניות הטלפונים החכמים - לוח מקשים וצג גדול של 176X208 פיקסלים. כל יצרן יוכל להחליט אלו חלקים ממערכת ההפעלה הוא מעוניין לשלב בטלפון. המכשיר מגיע עם תכונות ניהול מידע וזמן ויכולת גלישה ומשיכת דואר אלטרוני מהרשת. נוקיה 7650 הוא דוגמה למכשיר בקטגוריית פארל.




    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביגיל עוזי
    ארז זינו
    צילום: אביגיל עוזי
    תמיכה עברית בנוקיה
    מומלצים