הארגונים שנלחמים עבורכם

כמו בכל העולם, גם בישראל מציינים השבוע את יום כדור הארץ. בעוד שיום איכות הסביבה הבינלאומי, המצוין ב-5 ביוני, נושא אופי ממלכתי ופורמלי, נושא יום כדור הארץ אופי עממי ופסטיבלי, המאפשר הצגת תכנים בעלי אופי מחאתי יותר. האירוע המרכזי יתקיים במצפה רמון (בימים חמישי-שישי) והוא יכלול הופעות אומנים, סדנאות ומוקדי הסברה. אירועים נוספים יתקיימו בירושלים, תל אביב ואילת.
בפועל, התאריך המשותף מסכם, פחות או יותר, את כל הדמיון בינינו לבין שאר העולם. מצבנו לא טוב. המאבק, שמנוהל לאורך כל ימות השנה על ידי הארגונים הירוקים, נתפס עדיין בעיני רבים מהציבור כשולי ובעיני הממשל – ככמעט ולא רלוונטי.
הארגונים, השואפים להגביר את המודעות הציבורית ובעקבותיה גם את המעורבות הממשלתית, מבטיחים לנצל את הפעילויות השונות כדי לעורר את הציבור למאבקם. למרות הדגשים השונים, מסכימים כמעט כל נציגים הארגונים שעמם שוחחנו כי בישראל 2003 - יש לנו עוד הרבה מה ללמוד. הנה 4 דוגמאות לאלה שנלחמים את המלחמה של כולנו. כל יום.

'חיים וסביבה'

ארגון הגג של הארגונים הירוקים בישראל, חיים וסביבה, מאגד בתוכו מעל ל-80 ארגונים ועמותות העוסקות בתחומי הסביבה, החברה והאקולוגיה. הארגון, שהוקם לפני כמעט 30 שנה, פועל מאז במטרה לקדם את המודעות הסביבתית בישראל תוך מתן תמיכה ושירותים מקצועיים לארגוני הסביבה החברים בו.
"הבעיה העיקרית של מדינת ישראל", אומרת עו"ד אור קרסין, מנכ"לית חיים וסביבה, "היא רמת המודעות הנמוכה, של האזרח הקטן ושל מקבלי ההחלטות, לנושא איכות הסביבה". גם ראש הממשלה, אריאל שרון, אינו זוכה אצלה לניקוד גבוה ולדבריה אין הוא מצטיין, בלשון המעטה, ברגישות לנושא. "במדינה בה נושאים כלכליים ונושאי ביטחון מקבלים עדיפות עליונה - נדחק נושא איכות הסביבה לשוליים" היא אומרת, "ללא מודעות כל מאבק הופך לעקר".
"אנחנו", היא מפרטת, "רגילים לחיות בתחושה של זמניות, של איום ושל סכנה. במצב 'זמני' כזה, הנושאים הסביבתיים לא באים לכדי ביטוי". השינוי, היא מאמינה, יחל ברגע שנפסיק לראות במדינה 'בית מלון', כלשונה, ונפתח חשיבה ארוכת טווח, המתייחסת למדינה כאל בית לעוד שנים ארוכות. "קרקע", היא מסבירה, "לא ניתן ליצור מחדש, ואנחנו צריכים להבין שברגע שאנחנו משחיתים אותה אנו משליכים על דורות שלמים קדימה".
גם נושא זיהום האוויר מסוכן מאוד, לדבריה. "זה נושא שהפך להיות בעל ממדים חמורים וקשים והוא ממית מעל ל-1,500 בני אדם בשנה". לדברי קרסין, אנו אחראים לזיהום בשל האופן בו התפתחה המדינה, ברמת התשתיות ותחבורה וגם בשל תפיסת הפיתוח, שמעודדת אנשים לנסוע ברכבם הפרטי. לאלה, היא מוסיפה, מצטרפים גורמים נוספים כמו חוסר השקעת המדינה בתשתיות והעדר אכיפה נגד גורמים מזהמים.
מרבית טענותיה של קרסין אינן נגד העדר חקיקה. ישנה חקיקה סביבתית בארץ - אך היא פשוט לא נאכפת. לדבריה, "גובה הקנסות הוא כזה, שהופך את הזיהום למשתלם לעבריינים".
לכן דווקא בישראל יש ליום כדור הארץ תפקיד גדול בתחומי החינוך והגברת המודעות לנושאים מקומיים וגלובליים כאחד. "לצערי, אנשים נוטים לחשוב שהבעיות בעולם, כמו אפקט החממה והחור באוזון, לא קשורות אלינו", היא מסכמת, "אבל, גם בדברים הללו לישראל יש חלק ויש לנו אפשרות לשנות את ההרגלים שלנו - ולהשפיע".

'גרינפיס הים התיכון'

הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי הוקם לפני 6 שנים והיום הוא מונה, לדברי נציגיו, מעל ל-15,000 חברים. הסניף הינו שלוחה של המשרד האזורי, הקרוי 'גרינפיס הים התיכון' וחוץ מישראל חברות בו מלטה, תורכיה וכן - גם השכנה מצפון, לבנון.
"אנחנו עובדים על אותם קמפיינים", מסביר יניב מזרחי, מנהל מאבק בגרינפיס ישראל, את המשותף לכל המדינות החברות בסניף האזורי. "דרכי החשיבה שלנו ומקורות הזיהום שלנו מאוד דומים". לדבריו, כל המדינות הללו מתקדמות בכיוון התפתחות טכנולוגי דומה תוך התעלמות מנושא איכות הסביבה. "אזור הים התיכון כולו בעייתי - והוא צריך להתעורר", מחדד מזרחי.
הצורך בקמת השלוחה הישראלית מקורו בתפיסה האידיאולוגית והפוליטית של ארגון גרינפיס העולמי - קידום נושאים ירוקים בדרכי שלום. "תפקידנו", אומר מזרחי, "לא רק לקרוא למהפכה בתפיסה החיים בכדור הארץ, אלה גם להוות מודל חיקוי ולהראות שאנחנו מצליחים לתפקד כמשרד אזורי, חרף הבעיות הפוליטית שבאזור. להראות שאנחנו מצליחים לעבוד ביחד באופן קונסטרוקטיבי, שלא כמו המנהיגים שלנו".
את מאבקו מרכז הארגון בשני נושאים עיקריים: זיהום הים ומשרפות. בזיהום הים, הכוונה בעיקר לזיהום ממקורות יבשתיים, כמו הקישון ומערכת הביוב. בתחום זה מנהל הארגון בימים אלה מאבק נגד תוכנית 'צינור עוקף קישון', שמטרתו להעביר מזהמים, שמקורם במפעלים, ישירות לים. במסגרת מאבק זה, קורא הארגון לעצור את תוכנית הקמת הצינור ולייצר אלטרנטיבה של 'יצור נקי', על פי מודלים המיושמים בעולם.
מאבקו של הארגון בתחום המשרפות מכוון הן למשרפות המוניציפליות והן למשרפות המשמשות לפסולת תעשייתית רעילה, כגון זו ברמת חובב. "המשרפות משחררות רעלים" מסביר מזרחי, "אלה נטמעים בסביבה, אינן מפורקות אורגנית ובסופו של דבר פוגעים בנו". גם מזרחי אינו מרוצה מרמת המודעות הציבורית בישראל לנושא. "אנשים רוצים לחיות בעולם טוב יותר" אומר מזרחי, "אבל, הנושאים האלה נדחקים לשוליים כתוצאה ממדיניות גרועה של המנהיגים. במדינה רווית סכסוכים איך נצליח להעלות לכותרות נושאים, שכאילו אינם כל כך חשובים?"
הפעילות הממשלתית דווקא מקבלת אצלו ציון לא רע. "עושה רושם שהממשלה מנסה לדחוף ומנסה לקדם את הנושאים הירוקים ובמהלך השנים יש שיפור בהתייחסות לנושא", אומר מזרחי. "אבל כתוצאה מהתפיסה הכלכלית ומהגלובליזציה - הטייקונים הגדולים באמת לא נפגעים". בעתיד, הוא מקווה, תהפוך המדינה לסמכות בעלות שיניים שתאכוף את החוק באופן שווה על כולם. לכן במקביל פועל הארגון להגברת הלובי הציבורי ושינוי החקיקה בכנסת.

'מגמה ירוקה'

לפני כ- 6 שנים, בעקבות המאבק בכביש חוצה ישראל, הוקם גם ארגון הסטודנטים למען איכות הסביבה – מגמה ירוקה. היום, אומרים ראשיו, הוא פרוש ב-18 קמפוסים ומונה מעל ל-3,000 סטודנטים העוסקים בנושאים מוניציפליים ולאומיים כאחד. "בארץ", אומר דובר התנועה, תומר מרשל, "נתפס איכות הסביבה בתור קטע של חבורת פריקים ירוקים, שמשעמם להם בחיים. אנחנו סטודנטים ותאמינו לי, שלא משעמם לנו".
ארגון הסטודנטים, הפועלים כולם בהתנדבות, עוסק בנושאים בעלי אופי סביבתי-חברתי, שכביש חוצה ישראל הוא אחד משני הקמפיינים העיקריים שלו. "המאבק", אומר מרשל, "אומנם נכשל בקטע המרכזי, אבל אנחנו פותחים את המאבק על הקטע הצפוני והדרומי".
הקמפיין השני בו מתמקדת התנועה הוא נושא הרכבת הקלה לירושלים. כאן מתמקד המאבק בניסיון להדוף ולנטרל בעלי אינטרסים נדל"ניים פרטיים, המעוניינים בתוואי הארוך של הרכבת ממניעים של פיתוח אזורי.
למרות החלטת משרד התחבורה שבחר בתוואי הקצר, הנושא ככל הנראה עדיין לא סגור. "בחודש האחרון", אומר מרשל, "נשמעו קולות מהגורם הנדל"ני, הרשות לפיתוח ירושלים, הקוראים לפתוח מחדש את הנושא לדיון, אבל אנחנו מפעילים לחץ כדי שהנושא לא יועלה".
חברי המגמה מגדירים את הקשר בין הון לשלטון כמדאיג. ההשפעה, אומר מרשל, של גורמים אינטרסנטיים המקורבים לפוליטיקה "זה קשר שדופק את הסביבה. הייתי רוצה לראות יותר שקיפות במערכת שתפריט את הקשר בין כסף-לפוליטיקה", הוא מציין, "זה לא יקרה כשנתפנה ממלחמות - זה חייב להיות עכשיו".
גם נושא זיהום האוויר אינו נפקד מסדר יומם. במסגרת זו הם מנהלים מאבק נגד הקמתה של תחנת כוח פחמית באשקלון. "אנחנו מעונינים שהתחנה תתבסס על גז, משום שהוא הרבה יותר נקי", אומר מרשל, "למרות שזה לא 'אנרגיה נקיה' בהגדרתה, היא יותר נקיה מפחם. בארץ מפתחים טכנולוגיות מתקדמות בנושא איכות סביבה, אבל אף אחד לא מיישם אותם כאן אלא הן מיושמות בחו"ל".
את 'יום כדור הארץ הבנ"ל' יקדישו חברי מגמה ירוקה לנושא החינוך. "החינוך הסביבתי, גם בבתי ספר וגם בתנועות הנוער, קצת ירד מהמקום שהיינו מצפים שהוא יהיה בו", אומר מרשל. "באירופה, אם תדבר עם בני נוער ותשאל אותם מה זה 'אפקט החממה' - הם לא יענו לך שזה 'משהו שקשור לחקלאות'. בארץ יש יותר מידי אנשים שלא מבינים את חשיבות העניין - וזו בורות נטו".

עמותת אדם, טבע ודין

את מאבקה בתחום איכות הסביבה, מנהלת עמותת "אדם, טבע ודין" באמצעות כלים משפטיים ומדעיים. העמותה, הפועלת מזה כ -12 שנה, הוקמה ביוזמתם של קבוצת עורכי דין ובהשראת גופים דומים הפועלים בארה"ב. כיום, טוענים ראשיה, היא מונה כ-25 אנשי מקצוע מתחומי המשפט, המדע והמחקר ורשומים בה למעלה מ- 3,000 חברים. מעמדה, כגוף מקצועי בלתי תלוי, מאפשר לה לדאוג לאינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה בישראל באמצעים מדעיים, משפטיים וחקיקתיים.
בתחום המשפט, פועלת העמותה במקומות שהמדינה לא עושה זאת", אומרת עו"ד ציפי איסר- איציק, סמנכ"ל העמותה. "אנו מגישים עתירות לבג"ץ, עתירות מנהלתיות והליכים פליליים כנגד מזהמים". בתחום החקיקה, פועלים נציגי העמותה בכנסת, הם נמצאים בכל הליכי החקיקה, משתתפים בוועדות הרלוונטיות ופועלים לקידום הצעות חוק בתחום איכות הסביבה.
"הבעיה העיקרית בישראל", אומרת עו"ד איסר-איציק, "היא בעיית זיהום האוויר שמקורה בכלי רכב, מפעלי תעשיה ומפעלים ליצור אנרגיה. רק לאחרונה פרסמנו דו"ח, שעשינו יחד עם המשרד לאיכות הסביבה הישראלי והאמריקאי, באשר לתמותה מזיהום אוויר באשדוד ובתל אביב".
בנושא זיהום מקורות המים והבארות, לדבריה, לא רק שאיכות מי השתייה בישראל ירודה - הרשויות המקומיות מסתירות זאת מהציבור. "איכות מי השתייה גרועה וחובת הדיווח חלה על הרשויות המקומיות, שלא עושות זאת", טוענת איסר-איציק. העמותה הגישה בג"ץ בנושא נגד הרשויות.
גם על הזרמת השפכים לנחלים ולים לא מתכוונת העמותה לעבור לסדר היום. "המקרה האחרון של השפד"ן והזרמת השפכים לחופי גוש דן לא מקובלים עלינו ואנחנו מתכוונים לנקוט בהליכים משפטיים נגד השפד"ן ונגד מנהליו באופן אישי" אומרת עו"ד איסר-איציק.
דווקא רמת המודעות הציבורית, ההולכת וגוברת, לדבריה, בנושאים סביבתיים, מעודדת אותה. פרסום הדו"ח, העוסק בזיהום אוויר, עורר לדבריה, תגובות רבות. "הציבור דורש שיתחילו לטפל בבעיה", היא אומרת. "בגלל בעיות קיומיות ובגלל שאנחנו מדינה צעירה, עדיין לא הגענו לרמתה המודעות בארה"ב ובאירופה, אבל אנשים מבינים שזה לא מותרות, שזה הבריאות שלנו ולכן הציבור דורש את זה".
באשר לגורמים הממשלתיים – שם המצב עדיין אינו מעודד. "לצערי, אני לא נתקלת ברמת מודעות הולכת וגוברת מצד הממשלה", היא אומרת "עד היום ממשלות ישראל לא גילו הבנה לצרכים של טיפול בבעיות של איכות סביבה". בין שאר פעולותיה, מפעילה העמותה פרויקט של קשרי קהילות, במסגרתו היא מבקשת מהציבור לפנות אליה כשהוא נתקל בבעיה. חברי העמותה מספקים ייעוץ משפטי חינם בנושאים הנוגעים לאיכות הסביבה. את קיומו של הפרוייקט תבקש העמותה להדגיש באירועי יום כדור הארץ. "גם אנחנו נהיה שם", הם מבטיחים.