שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פגישה לאין קץ

    זו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה. או אהבה. או שותפות עסקית. או כלום. איך אפשר בכלל לדעת אם המישהו הזה שניהלתם איתו התכתבות מרגשת לתוך הלילה, הוא מי שהוא טוען או משהו אחר לגמרי? אפשר

    הכרתם מישהו חדש ברשת. בעניין רומנטי, עניין מקצועי, או, כמובן, עניין חברתי: אולי אתם אוהבים להיפגש כל יום שישי עם אנשים כדי לשחק רמי קוב. בכל מקרה, פגשתם אדם חדש, שעומד (או עומדת, או יושבת, או, אתם כבר יודעים) לתפוס מקום כלשהו בחיים שלכם. אולי נפגשתם אתו/ה רק ברשת. אולי גם מחוץ לה. בכל מקרה, אתם לא ממש יודעים הרבה על הבן-אדם, ואתם חייבים לדעת. ככה אתם מרגישים. מטריד אתכם שאתם לא יודעים עליו כלום. אפשר אפילו לומר שמאד מטריד.
    בעמודים הבאים נציג כמה שיטות למצוא באינטרנט מידע על אנשים פרטיים. ותתפלאו כמה הרבה אפשר למצוא. כמובן מאליו מהאכסניה המכובדת הזו, לא נעסוק באותן שיטות אפלות ונכלוליות לגילוי מידע על אנשים, מהסוג שעלול לסבך אתכם עם החוק. יש מספיק מידע גלוי וזמין ברשת שרק מחכה שתמצאו אותו.
    זו לא בושה להיות סקרן, ואפשר לוותר על צקצוקי לשון מזועזעים - השאירו אותם לאלו שיש להם באמת סודות אפלים להסתיר. אם מדובר בתחילתו של קשר רומנטי או באפשרות לשיתוף פעולה עסקי, או כל סוג אחר של קשר שעלול להוביל לנזק רגשי או כספי או גרוע מאלו, זו אפילו חובה לבדוק מה שאפשר. כדאי לדעת מול מי אתם עומדים, ועם מי אתם מדברים. אי אפשר למצוא מידע על כולם, ולעתים אפשר למצוא מעט מאד - יש אנשים שלא משאירים אחריהם סימנים ברשת. אולי הם לא גולשים. אולי הם פשוט לא, אהם... מעניינים מספיק. אבל רוב הסיכויים שהאנשים שתפגשו, במיוחד אם תפגשו אותם ברשת, השאירו בה את חותמם, היכן שהוא.

    גגלו אותי!

    בארה"ב נטבע בשנים האחרונות פועל חדש: To google. הכוונה לחיפוש שעורכים אנשים במנוע החיפוש המשוכלל והמוביל ברשת, אחרי שמם של אנשים עימם הם נמצאים בקשרים (ולעתים קרובות, פשוט אחרי עצמם). Google מחפש בעברית, באנגלית ובעוד לא מעט שפות אחרות. זו אמורה להיות התחנה הראשונה שלכם כמעט בכל חיפוש שתעשו ברשת, ולעיתים קרובות לא תזדקקו לחיפושים נוספים.
    אם Google לא מצא את האיש שלכם, ייתכן בהחלט שהוא לא חתום על שום דבר ברשת ולא מעניין אף אחד. אבל ליתר ביטחון, כדאי לנסות מנוע חיפוש נוסף, או עדיף - מטה-מנוע דוגמת Vivisimo.
    מנוע נוסף ששווה ביקור, וגם יש לו סיפור מעניין, הוא Googlism. על הרעיון הזה עלו כמה מתכנתים אוסטרליים מוכשרים: אם Google הוא מנוע החיפוש הכי פופולרי ברשת, מעניין לדעת מה הוא "חושב" על אנשים או תופעות שונות. כדי לבדוק את זה, הם יצרו מערכת המשתמשת בGoogle-, ובעזרת אלגוריתם הסוקר את התוצאות המגיעות בתגובה לחיפוש, מציע תשובה פשוטה וישירה לשאלות כמו "מי זה?", "מה זה?", "איפה זה?" ו"מתי זה?". כך, למשל, במקום לקרוא את כל 4,300 העמודים שהתייחסו לאותו פלוני, סדאם חוסיין (וזה עוד רק בעברית), בדיקה באמצעות גוגליזם תגלה לנו שסדאם דנן מהווה איום על שלום העולם, שהוא מקיים יחסי מין עם השטן (מתוך הסרט סאות'פארק) ושהוא לא אותו סוכן ביטוח חביב וטוב מזג, כפי שהציג עצמו בפנינו. מפתיע, תודו.

    תגיד, איפה היית בצבא?

    Google מאתר דפי רשת בהם הוזכר שמו של האדם שאנו מבקשים. כמובן, לא כל אדם שנחפש נצליח למצוא ברשת - לא על כולם כותבים, ולא כולם כותבים ברשת בשמם האמיתי. מצד שני, 755,000 ישראלים נרשמו בשמם האמיתי בהצלחת האינטרנט המפתיעה של השנים האחרונות, האתר חבר'ה. אם האדם שאנו מבררים אודותיו נרשם באתר, הרי שבפעולת חיפוש פשוטה נגלה איפה הוא למד בתיכון, איפה הוא היה בצבא, מתי ומה הוא למד באוניברסיטה - וגם, במקרים מסויימים, מה חושבים עליו חבריו מאותם שנים, במערכת הפורומים של האתר. כדאי לקחת את המידע הזה בעירבון מוגבל - אבל כדאי לקחת אותו.

    צייר לי כבשה

    אם החבר הוירטואלי החדש שלכם ניחן בכישורים (או יומרות) אמנותיות כלשהן שטרם זכו להכרה, יש סיכוי טוב שתמצאו אותו בבמה חדשה, אתר משובח המהווה במה לקצת יותר מרבבת יוצרים ישראלים (אם הוא זכה להכרה, תמצאו אותו במקומות אחרים, כמובן. נניח שתפגשו ברנש בשם חמי רודנר. בלי בעיה תוכלו לגלות שיש לו אתר אישי משל עצמו). לפעמים יכול להיות שהוא יכתוב שם בשם בדוי, או בכינוי הרשת ("ניק") המועדף עליו. יכול להיות שאתם יודעים אותו - אולי הוא גילה לכם, אולי זה השם בו הוא הזדהה בצ'אט שבו נפגשתם לראשונה, אולי זהו השם שלו ב-ICQ. וכמובן - יכול להיות שהוא כבר שלח לכם קישור ישיר לשיריו הנוגים, או סיפוריו מעוררי המחשבה. בכל מקרה - שווה בדיקה. אם את יוצאת לפגוש מישהו אחרי שדיברתם שעות ברשת, ראוי לבדוק שאין לו סיפורים (פיקטיביים, ברור שפיקטיביים) על אלימות מינית בפגישות עיוורות. את יודעת, רק כדי להיות בטוחה.

    אתה מחפש'תי?

    ואם כבר הזכרנו - תוכנת ICQ, שנדמה שלכל גולש כבר יש, מאפשרת כמה חיפושים וחיתוכים במאגר המשתמשים שלה. אפשר לחפש בתוכנה שמות, כינויים או כל פרט אחר שאתם יודעים על אותו אדם. ולעתים קרובות, כמו שנאמר קודם, הכינוי בו מזדהה האדם כשהוא מנהל אתכם צ'אטים ב-ICQ יכול לחזור במקומות אחרים ברשת, מעניינים לא פחות.

    נצטלצל כבר

    נניח שקיבלתם מספר טלפון ממישהו. ונניח שהוא פתאום נעלם, נגוז, פרח לו. ונניח שאתם מאד רוצים לדעת מאיפה הוא התקשר והיכן ממוקם הטלפון הזה בכלל. במהלך עוקף-בזק הוקם אתר ישראלי בשם 441, שזה כמו 144 רק הפוך. הוא יאפשר לכם למצוא שם וכתובת של בעלי מספר טלפון. קצת נכלולי, מאד שימושי.

    אל תפריעו לי לדבר

    אם האדם שאתם מחפשים הוא חיית רשת, יש סיכוי שהוא פעל פה ושם בכמה מהפורומים הקיימים בישראל. גם אם זה היה לפני שנים ארוכות, ברוב המקרים נשמרות הודעותיו ודעותיו במחשבי האתר לזמן רב. וכאן המקום לאזכר את המהלך שעשתה וואלה כשהשתלטה על IOL ודנה לגניזה מאות אלפי הודעות מהפורומים של IOL, פרי עמלם, מוחם ונשמתם של אלפי כותבים ישראליים.
    אז אם אותו אדם נהג לכתוב ב-IOL, אפשר לשכוח מעדויות כלשהן. אבל יש ברשת לא מעט אתרים המפעילים מערכת פורומים, וברובם ניתן לבצע חיפוש כולל. אחד היוצאים מהכלל הוא ynet, שבשל היקף הפעילות בקהילותיו, מאפשר חיפוש פרטני בכל פורום בנפרד, ולא בכולם יחד.
    בכל אופן, האיש צלם? חפשו בפורומים של צילום. הבחורה אלטרנטיבית? חפשו את שמה בפורומים על רוחניות. יש לו או לה חמישה חתולים? נסו בפורומי חיות מחמד. אין כמו הודעות ו/או סכסוכי רשת קטנים בפורומים נידחים כדי ללמד אתכם על האדם עמו התחלתם להיות בקשר.

    איפה הכסף?

    בואו נדבר קצת ביזנס: קיבלתם חבילה של צ'קים ממישהו, כתשלום. אחד מהם חזר. הוא אומר לכם שזו בעיה זמנית, ויהיה בסדר. יכול להיות שהוא צודק. ברור שכוונותיו טובות, אבל במצב המשק היום כוונות טובות לא תמיד עוזרות. בדיוק עבור זה נותן בנק ישראל שירות של בדיקת מוגבלות של חשבונות בנקים (חשבון מוגבל הוא חשבון שעשרה צ'קים שניתנו ממנו חזרו). מכניסים את פרטי הצ'ק במסך, ומייד יודעים אם בעיית חוסר הכיסוי הייתה אכן זמנית, או שהחשבון מופיע ברשימה השחורה וצריך לשכוח מהכסף.

    מי זה שולח לך ילדונת, גלי מי שולח

    מאד פשוט לראות מאין הגיע אליכם דואר אלקטרוני. לא, שורת שם השולח - כמו שמוכיחים מאות אלפי שולחי דואר זבל בעולם - אינה ערובה לכלום. ניתן לכתוב בה כל דבר שרוצים. אבל כל הודעת דואר אלקטרונית נושאת בחובה את כל המידע מאיפה נשלחה ודרך איפה עברה בדרך אליכם.
    ההוראות להלן מתאימות ל-Outlook ול-Outlook Express, תוכנת הדואר הנפוצות ביותר. אולם כל תוכנות הדואר מאפשרות חשיפה של פרטי המידע הטכני, הקיימים בכל הודעת דואר אלקטרוני.
    ב-Outlook: סמנו את ההודעה הרצויה, עשו קליק ימני ובחרו מאפיינים.
    ב-Express: סמנו את ההודעה, ובחרו קובץ /מאפיינים או לחצו Alt+Enter. בחלון שיופיע מולכם בחרו בפרטים.
    מה שתקבלו היא ערבוביה של טקסטים מורכבים ומסובכים, שכתובת הדואר שלכם וכתובת הדואר ממנה לכאורה נשלחה ההודעה חוזרים בהם. המלל מתאר שלב אחרי שלב את כל שרתי האינטרנט בהם עברה הודעת הדואר האלקטרונית בדרך אליכם. אם מישהו מזדהה כ"משה מניו-יורק" אבל הודעות הדואר האלקטרוני שלו מגלות שההודעה יצאה מנטוויז'ן פתח-תקווה, כדאי להתחיל לחשוד.
    באותו אופן, אם קיבלתם הודעה ממישהו שמשתמש בדואר-Web (כמו אלו של Yahoo! או Hotmail), תשמחו בוודאי לגלות שהאתר המארח מציע לכם שפע של מידע עליו. לא תמיד - רק אם הוא הזין את המידע הזה (גיל, מצב משפחתי, אזור מגורים וכו'), ולא ביקש להסתיר אותו. רוב האנשים, אגב, נותנים את המידע ושוכחים לבקש שלא יהיה זמין. שווה לנסות.

    לפני סיום

    אמון הדדי הוא אבן יסוד ביחסים בין אנשים. איננו ממליצים להתחיל לערוך מבצעי ביון נוסח הסקוריטטה אחרי כל אדם שתהיו עמו בקשר באינטרנט. ובכל זאת, יש דברים שחשוב לדעת, כי לפעמים תחושת בטן לא מספיקה כדי להגיע למסקנות. וזכרו עוד דבר חשוב - את הדברים שלמדתם לעשות כאן היום, יכולים לעשות גם אחרים. אז אולי, בסופו של דבר, אין ברירה אלא גם לתת קצת אמון זה בזה.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים