דרושה אלופה במשרה מלאה. על כשלון המובילות

"לליגה משומשת במצב לא משהו, דרושה אלופה במשרה מלאה. תחילת העבודה - מיידית". זה חייב להיות הפאקס הראשון שיצא הבוקר ממשרדי ההתאחדות לכדורגל ללוחות הדרושים בעיתונים, אחרי שבוע נוסף של כדורגל נוראי, משעמם, חסר דמיון והגרוע מכל – ללא כל קבוצה עם קילר אינסטינקט שמסוגלת לנצל את המתנות שיריבותיה לצמרת מחלקות.
נכון, המתח עצום, ואם הפועל תל אביב תנצח את בית"ר ירושלים, נקבל שלוש קבוצות עם מאזן נקודות זהה, שלושה מחזורים לסיום העונה. אבל זה לא נובע מכדורגל אמיתי, כזה שרואים מריאל מדריד ויובנטוס, אלא מחולשה עצומה ויכולת פאתטית, שמעלות לפעמים תהיות איך רונאלדו ואבי סטרול משחקים באותו ענף. על הרקע הזה, מפתיע לראות איך גורמים שאינם קשורים לכדורגל יקבעו את זהות האלופה הבאה.

מכבי ת"א – מי כאן הגבר

עד לשלהי המחצית השנייה מול עירוני ראשון לציון הכל זרם טוב במחנה הצהוב. ברונו הייס וברוך דגו, בעזרת גולדברג ופנטסיל, סחבו את מכבי למשחק חסר פשרות ונאה לעין, שהסתיים בנצחונות משכנעים ובעדיפות מקצועית על שתי היריבות לצמרת. ואז דגו גמר את העונה, הייס התחיל לדבר על חוזה, פרוחננקובס עשה הסבה מקצועית להיאבקות ומכבי נתקעה.
וקלינגר, במקום לנסות ולקרב את אבי נמני, אחד שמבין משהו ברגעים מכריעים ובניצול מינימום מצבים ברחבה, הרחיק אותו. אם התרגז על כך שלא הסכים לעלות כבר במחצית בנתניה, למה התלונן על כך רק לאחר שבוע? ומה נמני כבר אמר בראיון שחרג מעבר לכל פרופורציה? זכותו לומר שהוא לא כל כך מבין למה הוא על הספסל וללהג בשחצנות שאיתו הקבוצה הייתה ב-15 נקודות פור.
במכבי של פעם, זו שקלינגר כל כך רוצה לשחזר ימיה כקדם, מחליקים ומעגלים את הפינות עד סוף העונה, עושים את המקסימום כדי לזכות בתואר, במיוחד אחרי שבע שנים רעות. מי יוביל את מכבי לתואר? ראובן עובד? שחקן שבקושי יכול לסחוב את עצמו יוכל לסחוב על הגב קבוצה שלמה? רק פרופסור לפסיכולוגיה יכול להסביר מה קורה באמת במערכת היחסים החולנית הזו בין הקפטן והמאמן. ולוני הרציקוביץ' יוק. במקום לקחת את שתי הצ'ילבות שלו לחדר סגור ולהחליט ששוכחים מהכל בחודש הקרוב לטובת הקבוצה, ממשיך הרציקוביץ' לרצד ברקע ולתת גיבוי לקלינגר. ואיזה מסכנים האוהדים הרעבים שכואב להם הלב.

מכבי חיפה - הלילה יענקל'ה, לאן?

אפשר לזהות אוהדים של מכבי חיפה ברחוב לפי סימני מאניה-דיפרסיה. שמחה על ניצחון דרמטי וגדול בטדי מול שקיעה למרה שחורה אחרי תיקו ביתי עלוב מול הקבוצה החדשה של שמעון שבס. יצחק שום צריך להתחיל לחשוש מתדירות ביקוריו של יעקב שחר בחדר ההלבשה, ויכול לשמוע משהו מאלי כהן בנושא.
מה ששחר לא מבין הוא, שכל נאום ציוני וכניסה דרמטית לחדר ההלבשה פוגעת בסופו של דבר עוד יותר בסמכותו של שום בעיני השחקנים, שגם ככה לא היתה משהו לכתוב עליו הביתה. אי אפשר לנקות את המאמן מאחריות לירידה הדרסטית ביכולת אחרי הקמפיין בליגת האלופות, וגם מהעובדה שלא עמד על הרגליים האחוריות בדרישה להביא מחליף ראוי ליעקובו. אבל צריך לאפשר לו שקט תעשייתי בשבועות הספורים שנותרו, כדי לנסות ולהשיג משהו שלא קרה כאן שנים רבות - אליפות שלישית ברציפות.

הפועל ת"א - חכו חכו בשנה הבאה

כשקומץ אוהדי הפועל תל אביב זורק אבנים על המכונית של דרור קשטן אתה יודע שמשהו רקוב בארץ הפלאות של משה תאומים. אפילו לחלק מהאדומים ביציע נמאס מהאנטי-כדורגל של השבועות האחרונים. אפשר להפיל את התיק על קשטן, שלא לוחץ על כוכבו הפצוע (שמעון גרשון) לשחק, שהרס את החלוץ הכי מוכשר שלו (כפיר אודי) והסתמך יותר מדי על שחקן אחד (יוסי אבוקסיס).
אבל מה חלקה של ההנהלה בכל הסיפור? כמו במקרה של חיפה, גם כאן, ההנהלה יוצרת רעש במקום לשמור על השקט. איומים באי חידוש חוזים על שחקנים, ביקורת קשה מאחורי הקלעים וללא ייחוס בעיתונים, ופתיחת עונת המלפפונים מוקדם מהרגיל (טרייד אפשרי בין בלילי לנמני?).

הו, מה יהיה-מה יהיה?

עוד לפני שהפועל שיחקה נגד בית"ר (כנראה שהאדומים יביסו אותם 1-0) קשה מאוד לדעת אילו אוהדים יפרצו למגרש במחזור האחרון כדי לחגוג את האליפות. הירידה הדרמטית ביכולת בעונה האחרונה צריכה להוות תמרור אזהרה בוהק לגברי לוי וחבריו שמנהלים את כל העסק הזה.
בשנה הבאה זה כנראה לא יהיה יותר טוב. הקיצוץ הנמשך בתקציבים, הירידה הצפויה בהכנסות משידורי טלוויזיה והיעדר דור המשך ראוי (המחמאות למומחה האנטומיה משה סיני), מחדדים את התחושה שיהיה כאן יותר רע. ודווקא עכשיו חושבים באופ"א להחזיר את המשחקים הבינלאומיים לארץ. כמו שהכדורגל נראה פה, גברי צריך להתחנן לאופ"א להמשיך את החרם. בקצב הזה, גם האוהדים בארץ עשויים להצטרף אליו.