גרלות עם היסטוריה

אם שואלים את "מפעל הפיס", ספרו של החוקר דורון הרצוג, "גורל אחד", מוכיח ללא ספק שהיהודים הם עם של מהמרים. אולם, אם שואלים את הממסד הרבני, הרי שמדובר בסילוף הכוונות הטהורות שמאחורי ההגרלות בהיסטוריה היהודית. הספר חושף את השורשים העמוקים של הפלת גורלות והגרלות בחיי העם היהודי מתקופת המקרא, דרך תקופת המשנה והתלמוד, חיי היהודים בגולה ועד קום המדינה, אז הוחלט על הקמתו של מפעל ההגרלות הלאומי.
"ההצדקה להגרלות מעוגנת בפסוקים מהתנ"ך, הרואים בגורל ביטוי להתערבות הבורא", אומר הרצוג. "זו היתה דרך מקובלת ולגיטימית לפתרון בעיות משפטיות, הלכתיות וחברתיות". ההגרלה הראשונה בתנ"ך, על-פי מחקרו של הרצוג, בוצעה על-ידי אחיו של יוסף, לאחר שמכרו אותו לישמעאלים. ההחלטה מי מהם יספר לאביהם על מותו כביכול של יוסף, התקבלה בהגרלה שערכו ביניהם האחים.
גם חיסול מכת הצפרדעים במצרים נעשה בעזרת הגרלה. כאשר משה פנה לפרעה הוא אמר לו: הפל פור ומצא את המועד הרצוי לך שבו אסיר את הצפרדעים. כאשר נאלץ משה לבחור מתוך 12 השבטים את נכבדי העדה, הוא נעזר שוב בהגרלה.
שעה שבני-ישראל עמדו להיכנס לארץ, ביצע יהושע בן-נון את חלוקת הארץ לשבטים בהגרלה, בעזרת שתי קלפיות: באחת היו מונחים שמות השבטים, ובשנייה אזורי הארץ המיועדים. את ההגרלה ניהל אחד הכוהנים.

רולטת מתאבדים

גם גורלו של יונה הנביא נקבע בהגרלה. המדרש מספר כי לאחר שיונה עלה על האוניה התחוללה סביבה סערה. מלחיה ראו ספינות אחרות מולם שטות במים שקטים, והבינו כי מתנהל סביבם משהו לא טבעי, הקשור במישהו בספינה שלהם. לאחר שניסו להשתלט עליה באמצעים טבעיים, זרקו חפצים לים וניסו להגיע לחוף, החליטו להפיל גורל ולראות "בגלל מי הרעה". המדרש מספר שהטילו שלוש פעמים גורל, ובכל פעם נפל הגורל על יונה. לא היתה ברירה והטילו אותו לים.
הרצוג מספר, כי בהלכה היהודית ישנם דיונים רבים בשאלה אם ניתן להפיל גורל במקרים הקשורים בדיני נפשות. רוב הפוסקים אוסרים על שימוש בהגרלות בזמן פיקוח נפש, אך במהלך ההיסטוריה היהודית היו לא מעט מקרים בהם השתמשו בהגרלות בימי מלחמה ובעתות מצוקה. האירוע המפורסם ביותר הוא, כמובן, מצדה.
בשנת 73 לספירה, לאחר שלוש שנות מצור, בחרו הקנאים במצדה למות איש בחרב רעהו ולא ליפול בידי האויב הרומאי. בעדותו של יוסף בן-מתתיהו נאמר: "ואחרי זאת בחרו בגורל עשרה אנשים מתוכם אשר ישחטו את כולם. וכל אחד השתרע על הארץ וחיבק אותם בזרועותיו ופשט ברצון את צווארו לשחיטה. אחרי כן הפילו גורל ביניהם למען ישחט הנלכד בגורל את תשעת חבריו".
סיפור מעניין נוסף הוא ההגרלות לקביעת ועד היהודים, ה"יודנראט", בזמן השואה. כך למשל, לאחר הכיבוש הנאצי של העיירה איישישוק בפולין, ציוו הגרמנים על היהודים לבחור ועד שייצג אותם מול השלטונות. אף אחד לא רצה לקבל את ה"כבוד", ולכן הוחלט לבחור את המועמדים בהגרלה.
בספרות ההלכה ישנם רבים הרואים בחיוב את השימוש בהגרלה כדרך לגיטימית לפתרון בעיות. הרצוג מצא 600 שאלות ותשובות הקשורות בהגרלות, חלקן לשם יישוב סכסוכים ולקביעת תפקידים בבית-הכנסת, ואפילו לקביעת אומר הקדיש, לאחר שנמצאו מספר מתפללים אבלים באותו בית-הכנסת. לפעמים גם הוטל גורל בין המתפללים הרוצים לעלות לתורה באותה שבת.

הראש היהודי

בתקופת המקרא נעזרו בהגרלות בעיקר כדי לפתור בעיות משפטיות והלכתיות, הרי שבמאתיים שנה האחרונות השימוש בהגרלות נועד בעיקר לאיסוף כספים. החוש העסקי של ראשי הקהילות היהודיות ניצל את ההגרלות כדי לגייס תרומות לקהילה. ב- 1883 בעיר איזמיר בטורקיה נערכה ההגרלה הכספית הראשונה במטרה לגייס כסף לקיום מצוות הכנסת כלה. ההגרלה אורגנה על-ידי חברת "מוהר מתן" והציעה 4,000 כרטיסים. מחיר כל כרטיס היה 26 גרוש, וניתן היה לשלמו בתשלומים שבועיים בני שני גרוש. כדי להגדיל את מספר המשתתפים, פנתה החברה לא רק לאנשי הקהילה היהודית, אלא גם למי שאינם יהודים ונמצאים בקשרים איתם.
מסמך היסטורי אחר מספר על הגרלה שנערכה בחג פורים בבית-כנסת בעיירה פיורדא בגרמניה, ובה הוצע לזוכה ספר תורה, כאשר ההכנסות הועברו לקופת בית-הכנסת. "באותה תקופה ספרי קודש היו יקרים מאוד", מסביר הרצוג, "ואחת המצוות החשובות ביותר היתה לכתוב או לרכוש ספר תורה. לכן הפרס הזה היה מאוד אטרקטיבי".
במאה השנים האחרונות ההגרלות הפכו להרבה יותר "חילוניות": הגרלות שאינן בענייני קודש ויהדות אלא לצרכים לאומיים, כמו רכישת קרקעות בא"י, חלוקת בתים ומגרשים, איסוף כספים להון הלאומי וכד'. בית-החולים "משגב לדך" בירושלים הפעיל מערכת איסוף כספים ברחבי העולם היהודי בדרך של הגרלות בין השנים 1888-1900.
גם הקמתו של בית-החולים "שער ציון" בתל-אביב מומנה בדרך דומה, כשהפרס למשתתפים היה בית בשכונה החדשה והמודרנית נווה-צדק. הבית כלל חידוש: "בית תבשיל בנוי", הלא הוא מטבח. מימון הספרייה הראשונה בראשון-לציון הושג אף הוא באמצעות הגרלה, כשהפרסים היו ספרים ומכשירי כתיבה ולא כסף. חלוקת הבתים והמגרשים בפתח-תקווה, נווה-צדק, בני-ברק וחדרה נעשתה באמצעות הגרלות בין התושבים. עד היום נחשבת הגרלת המגרשים בשכונת אחוזת-בית ליום ייסוד תל-אביב.
ספרו של הרצוג כאמור מעורר סערה גדולה בקרב החוגים הדתיים, הזועמים על הקישור בין הגרלות שנערכו בתקופת המקרא לבין משחקי הימורים ומזל. "תשוקתו של מפעל הפיס לקדם את ההימורים בישראל משבשת את חובתו כשליח ציבור, עד כדי הדבקת תוויות שליליות לעם היהודי וסילוף של ההיסטוריה המקראית", טוען ח"כ שאול יהלום מהמפד"ל. "צריך הרבה חוצפה כדי לקשור את ההגרלות שנועדו לקבוע חיים ומוות לבין הגרלות על כסף".
ממפעל הפיס נמסר בתגובה כי לא הם המציאו את ההיסטוריה של עם ישראל. בחירת ה"יודנרט" בהגרלה היא עובדה היסטורית מוכחת, למרות שח"כ יהלום לא אוהב אותה. תלונתו, אם כך, צריכה להיות מכוונת אל ההיסטוריה של העם היהודי.

3.15 מיליארד שקל השנה על כרטיסי הגרלה

על-פי נתוני הארגון העולמי המרכז את נתוני המכירות של מפעלי ההגרלות מכל העולם כל תושב ישראלי (מעל גיל 18) מוציא על כרטיסי הגרלה 112 דולר בשנה בממוצע. בקטגוריית המכירות השנתיות של כרטיסי הגרלה ניצב מפעל הפיס במקום ה- 47 בעולם, עם מכירות שהסתכמו ב- 3.15 מיליארד שקל בשנת 2002.
במקום הראשון ניצבת יפן עם מכירות שנתיות של כרטיסי הגרלה בקצת יותר משמונה מיליארד דולר, במקום השני איטליה - שבעה מיליארד דולר, ובמקום השלישי בריטניה - 6.9 מיליארד דולר.
51 אחוז מרוכשי כרטיסי ההגרלה בישראל הם גברים. 53 אחוז מהמשתתפים הם בעלי השכלה יסודית עד תיכונית ו- 47 אחוז בעלי השכלה על-תיכונית. 26 אחוז מהמשתתפים הם מתחת לגיל 30, 36 אחוז הם בגילאי 30-49 ו- 38 אחוז הם בגילאי 50 ומעלה.