אילת פיתוח

רשות הטבע והגנים במחוז אילת הציגה לאחרונה את תוכניות הפיתוח החדשות לחוף הדרומי, שמורת האלמוגים, שמורת הרי אילת ופארק התת מימי בחוף הצפוני. ברשות מקווים לגייס כספים מגורמים שונים כדי לממש את התוכניות שיצעידו קדימה את אתרי הנופש והבילוי באזור.

הסדרת החוף הדרומי

האדריכלית אוסנת פוסט, לשעבר מהנדסת עיריית אילת, הכינה תוכנית עבור הרשות להסדרת החוף הדרומי שמתמלא מדי קיץ באלפי נופשים. האורחים מקימים על רצועת החוף מאות אוהלים וגורמים לאי סדר, ובכוונת הרשות לנסות ולמנוע את התופעה. על פי התוכנית, שמתייחסת לרצועת החוץ מהמכון הבינאוניברסיטאי ועד למסוף טאבה, יחצצו מסלעות בין החוף לבין האזור המותר לחנייה, וכך לא יחזרו על עצמם מראות לא מלבבים של כלי הרכב שחוסמים את הגישה לחופים.
בחופים יוקצבו אזורים מגודרים למנגלים, מקומות הקמת אוהלים וגם הכניסה לרצועת החוף המותרות לרחצה תהיה מובלטת יותר. לבעיה כאובה ביותר – שירותים בחופים – לרשות אין עדיין פתרון ולדבריהם הקמתם היא בגדר "חזון אחרית הימים".
בכוונת אנשי הרשות לגייס את הכספים לביצוע התוכנית ממשרד התיירות או מגופים כלכליים מקומיים, כמו נמל אילת או המצפה התת-ימי. על פי הערכות, יוסדר החוף תוך פרק זמן של שנה עד שנתיים.

הפארק התת-ימי

אוסנת פוסט אחראית גם על פרויקט הפארק התת ימי באילת. על פי התכנון יוקם באזור הלגונה המזרחית, מול מלון ה"רויאל ביץ'", מבנה בעל קונסטרוקצה ייחודית, שימשוך אליו צוללים כבר מהיום הראשון, מבלי שיהיה צורך להמתין להתיישבות של בעלי חיים ימיים. ברשות מעונינים כי הפארק יהיה פתוח לקהל ללא תשלום, אולם טרם נמצא גוף כלשהו שיתחזק את האתר המתוכנן.
עזרי אלון, מנהל מחוז אילת ברשות הטבע, הפתיע כשסיפר כי נפגש לפני כמה חודשים עם שוקי עובדיה, יוזם הקמת אי הצוללים. כזכור, ניסה עובדיה להקים שונית מלאכותית בעזרת טכנולוגיה חדשנית אולם ברשות לא אהבו, בלשון המעטה, את בקשתו לקבל ערכי טבע מוגנים ולגדר את האתר.
"עובדיה הסכים להוריד את הגידור סביב האתר שלו", אמר אלון, "ואנחנו ננסה לעזור לו. כנאה נאשר שתילת אלמוגים באתר ואולי גם העברת מושבות דגים". פרויקט הפארק התת מימי מתבצע בשיתוף גורמים רבים, ביניהם עיריית אילת, מינהל הספנות, רשת "ישרוטל", המשרד לאיכות הסביבה ועוד.

שמורת הרי אילת

המתכנן גיא שלף הכין תוכנית לשמורת הרי אילת, שתתבסס על גביית תשלום בכניסה. על כל השמורה הענקית הזאת, שמשתרעת על פני שטח של כ- 450 קמ"ר אחראי רק פקח אחד, שאמור להשגיח לא רק על עולם החי והצומח, אלא גם על כ- 150 אלף מטיילים בשנה.
דמי הכניסה לשמורה יממנו את ההוצאות עבור הפיתוח והתחזוקה השוטפת של האתר, וברשות מתכננים להכשיר חניוני לילה בשמורה ולהקים מצפורים נוספים.

תקנות דייג חדשות

אנשי הרשות סיפרו גם כי בכוונתם לעבוד בשיתוף פעולה עם אגף הדין במשרד החקלאות, במטרה להסגיר את כל נושא הדיג במפרץ. ברשות טוענים כי לא רק האלמוגים באילת נמצאים בסכנה, אלא גם הדגים, ומציעים שהדיג במפרץ יהיה עונתי. ברשות גם ממליצים שלא להעניק רשיונות דיג לתושבי חוץ אלא רק לתושבי אילת. ישיבה בעניין זה צפויה בקרוב.