סאיב עריקאת: אסור לשנות את מפת הדרכים

סאיב עריקאת, מקורבו של יאסר ערפאת ומי שכיהן עד לפני שבוע כשר לענייני משא ומתן בממשלה הפלסטינית, מזהיר היום (שבת) בראיון ל-ynet מפני הכנסת שינויים במפת הדרכים. לדבריו, כל שינוי במפה משמעותו חיסול התוכנית.
"הודעת ראש הממשלה אריאל שרון על קבלת מפת הדרכים אינה מספיקה. סעיפי המפה ברורים. מה שדרוש הוא עמידה ישראלית בלוח הזמנים של כל שלב, והפעלת מנגנוני היישום", אמר עריקאת. לדבריו, "התוכנית היא הזדמנות מצוינת עבור שני הצדדים לשוב לתהליך השלום ולהצליח בו". עריקאת אומר כי השלום הוא כורח שיושג בסופו של דבר ותוקם מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. "אין דרך אחרת".
למרות עזיבתו את הממשלה, הוא אומר כי ממשלת אבו-מאזן מסוגלת ליישם את החלטתה לשים קץ למה שהגדיר ראש הממשלה הפלסטיני, כ"אנרכיית הנשק בשטחים". "כדי שזה יצליח, יש צורך באווירה שתסייע בידי אבו-מאזן. יש צורך בהקלות, בהסרת הכתר והסגרים מהשטחים, שחרור אסירים וצעדים בוני אמון".

אחרי שראש הממשלה שרון הודיע על קבלת המפה, האם יש סיכוי לפריצת דרך מדינית?

"הצהרות בלבד אינן מספיקות. ישראל צריכה להודיע על מחויבות חד-משמעית לתפיסה של שתי מדינות. כשזה יקרה, הנשיא בוש והקוורטט יצטרכו לכנס את שני הצדדים כדי להתחיל ביישום המפה, והשלבים ברורים.
אחרי ההודעה הרשמית של הצדדים על קבלתה, יש להתחיל בתיאום הביטחוני, הקפאת ההתנחלויות, ההקלות, פתיחת המשרדים הפלסטינים בירושלים ושחרור האסירים. זהו השלב הראשון ועל ישראל להתחיל בביצוע באופן מקביל לביצוע הפלסטיני, ולא אחרי הביצוע על ידי הפלסטינים. העם בישראל צריך לדעת מה נדרש מממשלתם בשלב הזה.
הצעדים האלה יסייעו בהשבת האמון שאיבדנו, ולצד השנאה ההדדית הם הבעיה העיקרית של שני העמים. אני מזהיר שוב, שכל שינוי במפה משמעותו הרס התוכנית. הערות ישראל מרוקנות מתוכן את המפה".

אבל ברור לכל שישראל תמשיך להתנגד לזכות השיבה של הפליטים.

"עניין הפליטים, עניין ירושלים והגבולות, כל זה עניין לדיון בשלב השלישי של המפה. אנו עוד לא בשלב הראשון. שהממשלה בישראל לא תערבב בין העניינים. נושאי הקבע יידונו בוועידה בינלאומית מיוחדת שתכונס לצורך כך. עכשיו צריך ליישם את השלב הראשון".

בישראל טוענים, והבוקר אמרו זאת גם גורמים אמריקנים, שערפאת פוגע במאמציו של אבו-מאזן.

"זה פשוט לא נכון. אני רוצה להגיד שאין יותר נאמן לערפאת מאבו-מאזן. שני האישים משתפים פעולה מזה 42 שנים. אני נכחתי ושמעתי מה אמר אבו-מאזן לפאוול, בעניין המצור על ערפאת, וקראתי גם את פרוטוקול פגישת שרון-אבו-מאזן וראיתי מה אמר שם אבו-מאזן. צריך להתמקד בתחילת יישום המפה ולא לעסוק בעניינים שוליים".

דווח ששרון הטיל וטו על השתתפותך בפגישתו עם אבו-מאזן.

"זה לא נכון. אני יכול לומר שלפני הבחירות בישראל נפגשתי מספר פעמים עם דב וייסגלס. אני גם הובלתי את המשלחת הפלסטינית מול המשלחת הישראלית בראשות נווה ופרס בתקופת ממשלת האחדות. נפגשתי עם עומרי שרון ועם צוותים שמינה שרון. כך שאני לא נוטה לזרוק את כל מה שקורה אצלנו על הישראלים".

אם כן, מדוע התפטרת?

"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל האם אי-השתתפותי בפגישת אבו-מאזן שרון לא מספיקה כדי להסביר את ההתפטרות? ההתפטרות שלי מעוררת הדים. באזורנו לא נהוג שבכירים או שרים מתפטרים מעצמם. אני סבור שזהו עניין שולי ורגיל".

אתה מקורב מאוד לערפאת. בעיני הישראלים ערפאת הוא המכשול בפני כל הסכם ישראלי-פלסטיני.

"המכשול זה מדיניות ישראל, זה ההתנחלויות. כמו שאנו מכבדים את הבחירה הדמוקרטית של הישראלים, כך עליהם לכבד את הבחירה הדמוקרטית של העם הפלסטיני. על הישראלים להתמקד בהצלחת מפת הדרכים, שזה העיקר, ולהבין שהמכשול זה האלימות והשנאה בין שני הצדדים ואת זה צריך לתקן ולשקם".

אומרים עליך שבפגישות בהן השתתפת הצגת עמדה נוקשה במיוחד.

"שמעתי את זה. וזה לא נכון. אני לא מקבל את ההחלטות. אני מגיע לפגישות המדיניות כדי לייצג את העמדה המדינית שהתקבלה במטבח הפוליטי הפלסטיני. הוועדה העליונה למשא ומתן, שבראשה עומד הראיס ערפאת, חברים בה אני, אבו-מאזן, אבו-עלא, יאסר עבד-רבו ואחרים. כך שהפגישות לא קמו ונפלו על עמדותיי שלי. אני תרמתי לניסוח הרבה מאוד מההסכמים. עד היום אני ביחסים טובים עם אלה שעבדו מולי מהצד הישראלי, בין אם אלו אנשי ליכוד או עבודה".