מרתון ההצבעות: הח"כים מחפשים דרכי מילוט מהמליאה

בקרב ההתשה המתנהל בכנסת במסגרת ההצבעה על ההסתייגויות לתוכנית הכלכלית הפכו נבחרי העם לחיילים ממושמעים של מזכירות הסיעה העצבניות. אלה מתרוצצות לכאן ולכאן מתפללות שאף ח"כ לא יחליט פתאום להיעלם מהמליאה, צעד שעלול לעלות במבוכה גדולה באחת ההצבעות.
אחרי כמה שעות של הצבעה החלה מילה אחת להלך קסם על הח"כים - "קיזוזים". מדובר בפיתרון מושלם שיכול להעניק לח"כים משני צידי המתרס הפסקה של כמה דקות יקרות לשם קפיצה למזנון, שיחת טלפון או סיגריה חפוזה.
אפילו ראש הממשלה אריאל שרון היה שבוי בידי האופוזיציה ולא מש מכסאו למשך פרק זמו מרשים של כחמש שעות. אבל לבסוף גם הוא נשבר וביקש קיזוז. יו"ר האופוזיציה דליה איציק הפגינה נדיבות: היא העניקה לו 15 דקות של חסד כדי שיוכל ללכת לשירותים.
שבוי מכובד אחר היה ח"כ שמעון פרס, שבמשך שעות ארוכות לא הצליח לסיים צלחת מרק אחת במזנון. זה לא שהוא אוכל לאט - זו מזכירת סיעת העבודה שהפעילה עליו לחץ פיזי לא מתון בכלל וגררה אותו בכוח למליאה. "אבל אני רק שבע דקות", זעק פרס בתיסכול, "אמרו לי שאני יכול 15".
היריבים הפוליטיים, השר אהוד אולמרט וח"כ אחמד טיבי, מצאו נחמה משותפת. שני חובבי העישון סיננו קללות חרישיות בכל פעם שמכשירי הטלפון הניידים שלהם צילצלו. מהעבר השני היו מנהלות הסיעה שהורו להם בקולות רמים לשוב מיד לאולם, והם צייתו ללא עירעור. כעבור כמה דקות יצאו החוצה להדליק את הסיגר, רק כדי לכבות אותו פעם נוספת כשהטלפון שוב צילצל. סיגר, כידוע, בוער לאט אבל הפסקות הקיזוז עוברות מהר מהר.
לפתע נשמעו קולות רמים מאולם המליאה. האופוזיציה כמעט והצליחה להשיג ניצחון על חודו של קול באחת ההסתייגויות על איזה סעיף קטן. המליאה געשה כמו איצטדיון רמת גן במשחק גביע המדינה והח"כים עמדו ומחאו כפיים בהתלהבות על ה"כמעט הישג".
למרות שהמשפט השגור על שפתותיהם של הח"כים הוא "אני מת לעוף מפה", עדיין נותרו כאלה שמתעקשים לדון על הסעיפים בכובד ראש. כך היה כששר האוצר וח"כ בורג ניהלו דיון מעמיק בסוגיית המס המוטל על עקרות הבית בחדר השירותים. ייתכן שדווקא שם, ולא במליאה, קיים סיכוי טוב יותר להגיע להסכמה.