שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מיסוי עקרות הבית – ככה לא בונים מס
    הטלת מס בריאות על עקרות הבית היא שרירותית והמניע היחיד שלה הוא הצורך הנואש של הממשלה בהכנסות נוספות; מעבר לחוסר הצדק במס החדש הוא יצריך מנגנון גבייה מסורבל ויקר; דוד שי מציע שיטה חלופית יעילה יותר, שתאפשר גם השגת הבנתו של משלם המסים

    במסגרת התוכנית להבראת כלכלת ישראל החליטה הכנסת להטיל מס בריאות בגובה 70 שקל על עקרות הבית (נשים נשואות שאינן עובדות מחוץ למשק ביתן). ברור לי לחלוטין שהמניע היחיד למס זה הוא הצורך הנואש של הממשלה בהכנסות נוספות ממסים. באותה מידה יכלה הממשלה להטיל מס על בלונדיניות, על מי שמגדל חתול בביתו או על מי ששמו הפרטי הוא "משה". בכל סוגי המסים הללו יש אותה מידה של היגיון ואותה מידה של צדק.
    מדובר, כאמור, במס שרירותי. ועדיין כדאי לבחון אותו מכמה נקודות מבט – מי יודע, אולי יתברר שמס על מי ששמו הפרטי הוא "משה" עדיף? הרי בין 23 חברי הממשלה אין אפילו אחד ששמו משה, כך שאת המחסום הראשון להטלת "מס משה" עברנו בשלום.

    האם יש מקום למס שרירותי?

    לכאורה, את מי זה מעניין האם המס הוא מס שרירותי? למחוקק יש כוח להטיל מס, ולממשלה יש כוח לגבות אותו. דומני שאת המסר הזה – "המחוקק הוא המלך ואבוי למי שינסה להגביל את כוחו" - העבירו לנו היטב באחרונה השר במשרד האוצר מאיר שטרית, ויו"ר הכנסת רובי ריבלין. אלא שמול מסר זה יש להזכיר לממשלה שרק לאחרונה ניתן לה שיעור מקיף בדבר מגבלות הכוח. כוונתי לניסיון האומלל לבטל את התקרה לדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. לממשלה היה כוח להעביר את החוק בכנסת, אך היא כשלה בניסיונה להעביר את החוק בקרב משלמי המסים. "מה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח", ניסו להסביר לנו גובי המסים, אך העובדות מדברות בעד עצמן – הממשלה נסוגה ממהלך זה חצי שנה לפני המועד המתוכנן.
    נכון, אין מקום להשוואה בין כוחה של עקרת הבית ובין כוחם של בעלי השכר הגבוה במשק, ואין מקום להשוואה בין המוטיבציה לחמוק ממס שגובהו 70 שקל לחודש למס שגובהו 700 שקל לחודש (ובמקרים מסוימים 7,000 שקל לחודש ואפילו יותר). ועם זאת, קיים מכנה משותף בין שני המסים: שניהם מעניקים למשלמים תחושה חזקה של עוול וחוסר צדק, וכאשר זה המצב – טרם קם השלטון שיהיה חזק במידה מספקת כדי לגבות את המס.

    מנגנון הגבייה

    לכאורה, יש בידי השלטון נשק חזק מאין כמותו כדי להבטיח את גביית המס: מניעת טיפול רפואי מעקרת הבית הסרבנית. צריך מידה לא מבוטלת של רוע לב כדי להפעיל נשק זה, אך בעניין זה אני סומך על ממשלת ישראל. כדי לגבות את המס תזדקק הממשלה לא רק לרוע לב, אלא למנגנון גבייה לא פשוט. נתחיל בבעיה הראשונה: לרשויות המס יש רק מושג קלוש מי היא עקרת בית ומי היא אישה עובדת. מידע על אישה שהיתה עקרת בית במשך כל השנה מגיע אל נציבות מס הכנסה רק חודשים אחדים לאחר תום השנה, וברור שהוא רחוק מלהיות עדכני. על היותה של אישה עקרת בית רק בחלק מהשנה אין לרשויות המס שמץ של מושג.
    בנסיבות אלה יהיה צורך בהקמתו של מנגנון גבייה מיוחד שיתמקד במס החדש. חשבון קל מראה שתידרש גביית מס ממאתיים עקרות בית לשם מימון העסקתו של פקיד גבייה אחד. במהלך הדיון במס החדש בוועדת הכספים הוחלט על קביעת כללים למתן הקלה במס הבריאות בהתחשב במצב הכלכלי של עקרת הבית. הקלה זו תבוא על חשבון הכבדת נטל המס על עקרות בית אחרות (זאת לא בדיחה, כך קובע החוק).
    כמובן שלבדיקת הזכות להנחה ולקביעת עקרות הבית שישלמו מס מוגדל יידרשו פקידים נוספים, שיפעילו מנגנון מסורבל שימרוט את עצבי האזרחיות. הרבה כסף לא תפיק המדינה ממס זה, אך הרבה צער ורוגז – כן וכן. הייתכן שכל מטרתו של המס החדש היא להכפיש את שמו של שר האוצר, בנימין נתניהו, האיש שבשמו נקשר מס זה? האם יש "סוס טרויאני" במשרד האוצר?

    זיכוי בגין עקרת בית לעומת מס על עקרת בית

    סוגיית המיסוי של התא המשפחתי זכתה לניתוח מעמיק של מומחי המסים. חוששני שמאומה ממאמץ מחקרי זה לא זכה להגיע לעיונם של חברי הכנסת שעסקו במס הבריאות על עקרת הבית. כדאי להתמקד רק בנקודה אחת: במסגרת פקודת מס הכנסה ניתנת לבן-זוגה של עקרת הבית הקלת מס שגובהה 181 שקל לחודש. כעת, הוטל על עקרת הבית מס בגובה 70 שקל לחודש.
    וכאן נשאלת השאלה: אם נגזר עלינו להעלות את נטל המס על התא המשפחתי, האם לא עדיף להקטין את הקלת המס לבן-זוגה של עקרת הבית ל-111 שקל לחודש? צעד זה אינו מצריך כל מנגנון גבייה, אפילו לא תוספת של פקיד אחד. יתרה מזאת, בעוד שהטלת מס חדש היא צעד מקומם ביותר, הקטנת הקלה במס קיים היא צעד שניתן לקבלו בהבנה. אנשי הכספים שביניכם יגידו "מה זה כבר משנה איך מגיעים לתוצאה הסופית, בשתי הדרכים גבינו ממשפחתה של עקרת הבית 70 שקל". על כך עלי לציין שכסף אינו רק חשבונאות, כסף הוא גם רגשות - כפי שגילה לנו דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל על מחקרו בתחום זה.
    עלי להודות, שיש הבדל כספי מסוים בין שתי הדרכים. הקלת המס לבן-זוגה של עקרת בית ניתנת למעשה רק למי ששכרו גבוה מסף המס (3,138 שקל לחודש). בתוכניתו המקורית התכוון האוצר לגבות את המס מכל עקרת בית, ללא יוצאת מן הכלל, ואילו השיטה שאני מציע פוטרת מהמס רבבות עקרות בית שלבן זוגן שכר נמוך מאוד. הייתכן שזהו המניע של האוצר, לגבות מס דווקא מהעניים ביותר? אין צורך להעמיק בחקר מניעי האוצר, שהרי ועדת הכספים שיבשה תוכנית זו בהחלטתה להעניק הקלות למעוטי יכולת.
    נכון לעכשיו, יגיעו שתי השיטות לאותה תוצאה מבחינת גובה המס, אך בהבדל אחד חשוב: השיטה שאותה אישרו חברי הכנסת היא שיטה רעה, מקוממת ומסורבלת, ואילו השיטה המוצעת כאן היא שיטה פשוטה, שבנסיבות הקיימות תתקבל בהבנה. והבנה זה לא מעט, אין שיטה לגביית מס שתתקבל בשמחה.

    דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק, המתמחה בניהול משאבי אנוש ושכר.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    נתניהו. רוכב על סוס טרויאני?
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים