נא להכיר - מארקוס

עיצוב הוא לא מקדם מכירות בלעדי, לפחות לא כשזה מגיע ליצרנית מכוניות הספורט הבריטית מארקוס. המכוניות של החברה נחשבו תמיד לכעורות, וזכו להערכה בעיקר בזכות מוניטין המרוצים שלהן מאז תחילת שנות ה-60. אנחנו מספרים לכם איך זה התחיל, ולמה זה חשוב לדעת.

התחלה

בשנת 1959 הקימו ג'ם מארש ופרנק קוסטין את חברת מארקוס, ששמה נגזר משלוש האותיות הראשונות בשם המשפחה של כל אחד מהם. מקורי, באמת. בכל מקרה, המכונית הראשונה שייצרו - "קסילון" ("Xylon") - צוידה בשלדת עץ, שאמנם אינה עמידה במיוחד בתחומים מסוימים, אך יתרונה מול משקלו הכבד של הברזל ברור.
המכונית הזו, כיצד שלא מביטים בה, הייתה כעורה במיוחד. וזה כמעט הכרח, בהתחשב בתכנון אווירודינמי הכולל שילוב של תקרה (גג) גבוהה למדי. הסיבה - ג'ם מארש היה גבוה במיוחד. אבל לצורה זו היו יתרונות, מה שאפשר למארקוס לנצח במרוצים בהם לקחה חלק. מי נהג? ג'קי סטיוארט, אם לנקוב בשמו של אחד מגדולי הנהגים אי פעם.

מתצוגה למציאות

בשנת 1961 עזב פרנק קוסטין את מארקוס, ובמקומו הצטרפו האחים דניס ופיטר אדאמס לצוות המובחר והמתכנן. המשימה הראשונה שעמדה בפניהם הייתה להפוך את תהליך הייצור לפשוט יותר - וגם יקר פחות. שנתיים מאוחר יותר, במהלך 1963, הציגו האחים אדאמס את המארקוס 1800, שיועדה במקור לשמש כדגם תצוגה בלבד. תגובות נלהבות והסתמכות על אותה שילדת עץ ותיקה, עזרו למכונית להגיע לייצור ולהוות השראה לדגמי מארקוס עד היום.

מיני מארקוס

ואם חשבתם שהשיא האסתטי נשבר כאן, הרי שבמהלך 1966 החליטה החברה הבריטית לשמור על התדמית ולהציג את המיני מארקוס. כשמה כן היא, המכונית הזו התבססה על המיני הישנה והטובה, והייתה מעין GT קטנה וזולה. למרות עיצוב לא מבריק בפיברגלס, זכתה המכונית להצלחה מסוימת ואף הייתה מכונית בריטית יחידה באותה השנה שהצליחה לסיים את מרוץ הלה-מאנס.
המכונית הזו, עם אותם מכללי הנעה קדמית של המיני, חזרה לייצור לתקופה מסוימת בראשית שנות ה-90, תקופת הביקוש הגדולה לכל דבר שקשור למיני ביפן. גם זו דרך לעשות כסף.

מעץ למתכת

ואז בשנת 1969, קרה הלא יאומן. האחים אדאמס החלו לתכנן שלדת מתכת, במקום שלדת העץ המיושנת. בסופו של דבר, היה שינוי זה מבורך, ולא רק עבור יערות הגשם. הליך בניית כל מכונית התקצר בלא פחות מ-15 שעות. שנה מאוחר יותר, מעודדים מהיקף הזמנות נאה, החליטו אנשי מארקוס לעבור מהמפעל הישן שבבראדפורד למפעל חדש לחלוטין בווסטבורי.
אבל המעבר שארך מעל למצופה, יחד עם בעיות שיווק בשוק האמריקני ומשבר כלכלי בבריטניה, גרמו לכך שג'ם מארש נאלץ לסגור את שערי המפעל ב-1972. אלא שזה אינו הסוף. בזמן שמארקוס הקפיאה את פעילותה, המשיך מארש לספק ללקוחותיו חלקי חילוף ועזרה טכנית נדרשת. ב-1976 רכש מחדש את זכויות השם של החברה, ב-1981 חזרה מארקוס לייצר מכוניות.

מרוצים

שנת 1993 הייתה נקודת מפנה בהיסטוריית מארקוס, שכן אז הוצגה לא רק מכונית חדשה לחלוטין בשם "מנטרה", אלא גם מכונית מרוץ מצליחה למרוצי GT ולה-מאנס שהצליחה לזכות במספר מרוצי GT בבריטניה, מול יצרניות גדולות ועשירות ממנה כלכלית וטכנולוגית.
כיום מייצרת מארקוס את המנטיס, שהוצגה ב-1997, עם מנוע פורד וביצועים מרשימים - ארבע שניות בלבד נדרשות מ-0 ל-100, כמו גם את המאנטאריי, גרסה צנועה וחלשה יותר אך גם יומיומית ונוחה יחסית.
מארקוס היא נותרה כיום אחת מיצרניות הרכב הבריטיות העצמאיות האחרונות, ואפילו במידה מסוימת של הצלחה. יש לה מרכזי שרות ואספקת חלקים לתיקונים לפי הזמנה, ודואגת גם לבעלי המכוניות הישנות, משנות ה-60 וה-70: עובדים לשעבר מפס הייצור, כיום פנסיונרים בריטיים מאושרים, עוסקים בכל תיקון הנדרש לקלאסיות של החברה.