מתכון לקשר איכותי: רק מילה טובה

"מתי בפעם האחרונה אמרת לה מילה טובה?", שואלת דנה ברגר באחד השירים החדשים שלה, והיא בטח לא לבד בעניין הזה. אנשים שחיים ביחד, בזוגיות, ובעיקר בזוגיות ארוכת טווח, לא תמיד זוכרים מתי אמרו לבני הזוג שלהם מילה טובה, או לחלופין מתי שמעו מבני הזוג שלהם מילה כזאת. הנטייה לקחת את בני הזוג כמובנים מאליהם שכיחה למדי בקשרים זוגיים ויש לה יכולת הרסנית לא מבוטלת.
לעומתה, הנטייה להכרת תודה ולהוקרה שכיחה הרבה פחות, ודווקא בה טמון הפוטנציאל להעמיק את הקשר הזוגי ולחזק אותו. כך גם עם סלחנות. לעיתים קרובות אנשים נוטים שלא לסלוח לבני הזוג שלהם על המעידות הקטנות והגדולות שלהם בקשר. גם אם הם לא מביאים את עצמם למצב שבו יאמרו "סלחנו", "מחלנו", "קורה" וכן הלאה. ודווקא הכרת תודה וסלחנות הן מהמשאבים האישיותיים המשמעותיים ביותר בתחזוקה של קשר זוגי.

לחשוב חיובי

מי שחקר את הנושא הוא פרופסור מריו מיקולינסר, ראש מרכז "פלג-ביליג" לחקר איכות המשפחה. המחקר אודות השפעת הכרת התודה והסלחנות על תחזוקת הקשר הזוגי נובע משילוב של תיאוריה פסיכולוגית העוסקת בהתקשרות של בני האדם וזרם בפסיכולוגיה האמריקנית הנקרא "פסיכולוגיה חיובית". תיאוריית ההתקשרות עוסקת במידת הביטחון שהאדם חווה בעולם בכלל ובקשרים בפרט, ובעיקר מההתקשרות הראשונה שהייתה לו כתינוק עם אמו. "הפסיכולוגיה החיובית" היא זרם בן עשר שנים, שעוסק בעיקר במקורות הכוח והעוצמה של האדם, בתכונות החיוביות שלו ובפוטנציאל הטמון בו, במקום לעסוק בעיקר בקשיים שלו, במגרעות, ובמאבקים הפנימיים והחיצוניים שבתוכם הוא מתנהל. "השילוב שאנחנו עושים בין שתי התיאוריות, או הגישות הללו, הוא בהכרה שלנו שהביטחון של האדם בהתקשרות הוא משאב פנימי חיובי שיש לו, שבאמצעותו הוא יכול להתמודד עם קשיים מסוגים שונים", מסביר מיקולינסר.
"ברגע שתינוק מרגיש בטוח בקשר שלו, הוא יוצא אל העולם. הוא יוצא לשחק, לחקור, הוא יכול להיות עצמאי, להתרחק מהאם, וגם לחזור בכל פעם שהוא מרגיש לא בטוח. ברגע שהביטחון מופנם, התינוק הופך לאדם שיכול לא רק לצאת לעולם וליטול סיכונים, אלא גם לכזה שיכול לראות את האדם האחר, את הזולת, את השותף לקשר, בצורה שיוויונית. כיוון שיש לו ביטחון, הוא לא זקוק שבן הזוג יספק לו ביטחון, וכך הוא יכול לנהל זוגיות בוגרת: הוא לא יוצר קשר מתוך נזקקות אלא בגלל שהוא אוהב להיות עם האחר, כיף לו יחד אתו, הם יכולים לעשות דברים ביחד, המיניות שלהם מספקת, וכו'. לכן הזוגיות שלהם מורכבת יותר ועשירה".
כאשר קיים ביטחון בעולם ובבני הזוג, וכאשר אפשר לראות אותם כאנשים נפרדים ועצמאיים, נכנסות לפעולה הכרת תודה וסלחנות. מיקולינסר: "גם הכרת תודה וגם סלחנות הן דוגמאות להתייחסות חיובית אל האחר. הכרת תודה משמעותה שאינני לוקח את האחר כמובן מאליו, ולכן ברגע שהוא עושה משהו חיובי עבורי אני מכיר לו תודה. הכרת התודה מאד בסיסית ביחסים, והיא מופיעה כבר בינקות, מהתינוק כלפי אמו".
כמו שהכרת תודה נותנת ביטוח והכרה לאותם אלמנטים חיוביים בקשר או בהתנהגות של בני הזוג, כך סלחנות היא טיפול חיובי באותם אלמנטים שליליים בקשר או בהתנהגות בני הזוג. "אם בן/בת הזוג עשו לי משהו רע, נניח ביקרו אותי, לא הקשיבו לי כשסיפרתי משהו משמעותי, לא פרגנו לי על הצלחה או כיוצא באלו, אני יכול להגיב בנקמה, בהתרחקות, בחרדה. או שאני יכול לסלוח בניסיון לשפר את היחסים.

לסלוח זה לא לצאת פראייר

במחקר של פרופ' מיקולינסר ניסו לבחון את הקשר שבין תחושת הביטחון בהתקשרות, הבאה לידי ביטוי בקשרים זוגיים יציבים יותר ואיכותיים יותר, לבין היכולת להכרת תודה ולסלחנות. כדי לבחון את הקשר הזה היה צורך לבחון כיצד אנשים חווים מצבים של הכרת תודה וסלחנות. "במחקר הראשון מצאנו שהחוויה של הכרת תודה היא לא חד ממדית", אומר מיקולינסר. "לסלחנות והכרת תודה יש מרכיבים חיוביים מבחינת חוויה: אם מישהו מכיר לי תודה וסולח לי, אני מרגיש אהוב, בטוח, והקשר מתחזק. אבל זה לא הכל. לצד החוויה החיובית, יש בשתי ההתנהגויות הללו גם צדדים בעייתיים יותר, והם קשורים בפחד להיות חשוף ופגיע. אם הכרתי תודה למישהו, אולי אני נתפס כחלש וכפגיע, אולי השני ינצל אותי.
"גם בסלחנות, לצד החוויה החיובית, יש מרכיבים בעייתיים: אם אני אסלח, הרי שהקשר עם האדם השני יתחזק, הרגשות השליליים ייעלמו באופן הדרגתי, אך יחד עם זאת ייתכן שהסלחנות שלי תתפרש כחולשה והשני ירגיש שהוא יכול לפגוע בי שוב ושוב, בהנחה שאסלח לו גם הלאה, או כמו שלא נדיר לשמוע - 'אם אני אסלח אני אצא פראייר'.
"הדילמה המעורבת במצבים של הכרת תודה וסלחנות היא שבשני המצבים הללו היציאה שלי אל האחר חושפת אותי לפגיעות, ולכן חשובה כאן מאד תחושת הביטחון בהתקשרות, המספקת לי אמון בסיסי בכוונות הטובות של השני, ובכך שבי עצמי יש כוחות טובים וחזקים שיאפשרו לי להתמודד עם מצבים של פגיעות. גם בהכרת תודה וגם בסלחנות יש יציאה החוצה וחשיפה אל האחר, והחשיפה הזאת אינה פשוטה כלל ועיקר".

לא מאוחר מדי להתחיל

כיוון שבכל יום אנחנו עוברים עם בני הזוג שלנו חוויות שראויות להכרת תודה וחוויות הראויות לסלחנות, ערך מיקולינסר מחקר נוסף בו השתתפו זוגות צעירים, הגרים יחד לא יותר מחמש שנים, ללא ילדים. הם התבקשו במשך שלושה שבועות לכתוב בכל ערב יומן, בו הם מתארים כיצד הרגישו באותו יום כלפי בני-הזוג, מה קרה ביניהם באותו יום, "מה הוא עשה לי", "מה אני עשיתי לו", וכן הלאה. בסוף כל יום, התבקשו לבחון את תחושת האינטימיות ביניהם ולדווח באיזו מידה הופיעו תחושות של הכרת תודה וסלחנות ביניהם.
"התברר במחקר הזה שיש קשר חזק מאוד בין הנטייה להכרת תודה וסלחנות לאיכות הזוגיות ולמידת שביעות הרצון בקשר", מציין מיקולינסר. "ככל שבני הזוג מסוגלים יותר להכיר תודה ויותר לסלוח, הם מרגישים יותר שביעות רצון מהקשר. עוד עולה מהיומנים כי אצל זוגות שיש להם נטייה לסלחנות ולהכרת תודה יש יציבות רבה יותר של הרגשות כלפי בני הזוג, ותחושת האינטימיות, שיש בה לרוב תנודות (עולה אם בן הזוג פרגן לי או אם בת הזוג הקשיבה לי כשביקשתי עצה, יורדת אם בן הזוג התעלם ממני או אם בת הזוג הייתה ביקורתית כלפי) – הייתה גם גבוהה יותר וגם יציבה יותר".

- אז איך אפשר ליישם לחיוב את תוצאות המחקר?

"חשוב מאוד ללמד אנשים לא לקחת את בני הזוג כמובנים מאליהם, להכיר להם תודה כשמגיע להם ולנסות להבין אותם ולסלוח להם. זאת בהנחה שאם הם פוגעים הם לא עושים את זה במזיד".
מיקולינסר נזהר ממה שיכול להיתפס כעניין של חינוך: "לחינוך המוסרי לא תהיה השפעה אם לא נשנה את הבסיס. אם אין ביטחון בהתקשרות והאדם חושש לקיומו, אינו בטוח ביכולותיו להתמודד עם העולם, אינו בטוח בכוונות של האחר ובנכונות של האחר להיות נגיש אליו כשיזדקק לו, החינוך לא יועיל. הוא לא יוכל באמת להכיר תודה ולא לסלוח. רק ברגע שיהיה לאדם ביטחון בהתקשרות, מה שיאפשר לו את התחושה שהעולם טוב, אני טוב, ואפשר לקחת סיכונים – אפשר יהי לפתח בו את היכולות להכיר תודה ולסלוח".
איך רוכשים ביטחון בהתקשרות, שבתורו יכול להוביל ליכולת להכיר תודה ולסלוח, שבתורם יכולים לשפר באופן משמעותי את איכות הקשרים הזוגיים שלנו? מיקולינסר, ברוח הפסיכולוגיה החיובית, מעביר מסר אופטימי. "אם בעבר המחשבה הייתה שהביטחון נרכש, או לא נרכש, בשנות הילדות המוקדמות, ובשנים אלו יקבעו האם לאדם יהיה את המשאב הפנימי המשמעותי הזה או לא, הרי שהיום אנחנו יודעים שביטחון נרכש במהלך כל החיים. אנחנו מאמינים כי יש חשיבות מכרעת לקשר הראשוני, משם נבנים הדברים, אך אנחנו גם מאמינים שלאורך כל החיים אפשר לעשות עדכון מחדש של העולם הפנימי, בהשפעת חוויות חדשות בעולם החיצוני, ובעיקר באמצעות קשרים חיוביים בהם האדם רוכש ביטחון בקשר".
הרצאה של פרופסור מריו מיקולינסר בנושא הכרת תודה וסלחנות ביחסים הזוגיים תינתן ביום ד' השבוע, 25 ביוני, במסגרת יום העיון המדעי השישי של מרכז "פלג-ביליג" יום העיון, הנערך בחסות המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, נקרא השנה "שימני כחותם על לבך..." ורובו ככולו יעסוק בהיבטים מחקריים וטיפוליים של יחסים זוגיים. בכנס יהיו הרצאות נוספות בנושאים כמו פנטזיות מיניות של זוגות, קנאה רומנטית, מיניות וזוגיות מנקודת מבט סקסולוגית, ועוד. פרטים והרשמה במרכז "פלג-ביליג", טל' 5317782-03