שתף קטע נבחר

'סולתם' הפך למותג עולמי בתחום התותחים

עד לפני חמש שנים היה השם "סולתם" מזוהה עם ייצור סירים. מעטים ידעו כי במפעל ביוקנעם מייצרים גם תותחים ומרגמות. ואז נכנסו לתמונה מיקו גילת ורוני נפתלי והפכו את החברה לבשורה החדשה של עולם הארטילריה, עם מחזור של 100 מיליון דולר בשנה

אם מישהו מישהו צריך הוכחה שאיש עסקים טוב יכול למכור כמעט כל דבר, הוא יכול למצוא אותה ממש בימים אלה ביוקנעם. שני חברים טובים, אחד שעושה זהב ממים מינרליים והשני שמבין בתחום הצבאי, נטלו יחד מפעל מיושן של קונצרן "כור" והפכו אותו למותג מוביל בתחום התותחים המתקדמים בעולם.
עד היום יודעת כמעט כל עקרת-בית כי "סולתם" מייצר סירים ומחבתות באיכות גבוהה. מעטים ידעו כי המפעל מיוקנעם מייצר גם תותחים, מרגמות ותחמושת. מיקו גילת, שפרש מתפקיד בכיר בתעשייה הצבאית, הבין את הפוטנציאל הגדול הגלום במפעל, והצליח להלהיב את חברו הטוב רוני נפתלי, שהפך מעיין של מים מינרליים למכרה זהב בקנה מידה עולמי.
גילת ונפתלי, שהוא הבעלים של "מי עדן", הקימו את חברת "מיקל" ורכשו תמורת 32.5 מיליון דולר את המפעל ביוקנעם. היו רבים שהרימו גבה, היו רבים שחשבו כי השניים מטורפים. סירים זולים הציפו את השוק, וגם שוק התותחים והמרגמות בעולם נראה רווי. כיום, כחמש שנים אחרי הרכישה, הוכיחו נפתלי וגילת כי עיניהם ראו מעבר לגגות המבנים הבלתי מרשימים בהם שוכן המפעל. הם הבינו שיש במקום תשתית נפלאה שלא נוצלה כמו שצריך. "אנחנו כיום בית התותחים של ישראל וחצי העולם" אומר גילת. ייצור הסירים, אגב, הועבר לחו"ל ומשווק עדיין תחת שם המותג "סולתם".

תותח עם מנוע

מי שחשב שהתותחים יצאו משדה הקרב, קיבל במלחמה בעיראק הוכחה לכך שטעה: מקומם בסיוע לכוחות הקרקע נשאר מרכזי. מה שכן, הם הפכו להיות מתוחכמים יותר. צה"ל, מפעיל גדול של תותחים, לא רכש במפעל ביוקנעם במשך שנים: בשל תנאי הסיוע הביטחוני האמריקני רכש הצבא תותחים מתוצרת ארצות-הברית. כאשר "סולתם" הציע לפני כעשר שנים לפתח תותח חדיש ומהפכני, שזכה לשם "השולף", חיסל צה"ל את הפרויקט בנימוק של חוסר תקציב.
כך קיבלו גילת ונפתלי את המפעל. "כיום מיוקנעם יוצאת הבשורה של עולם הארטילריה", אומר גילת. נשמע יומרני? ובכן הנתונים מצביעים על כך שהוא לא מפריז. כך למשל, כיום עוסק המפעל בביצוע פרויקט של התקנת מרגמות בתוך נושאי הגייסות המשוריינים המכונים "זלדות". בצבא האמריקני שמעו על המרגמות בתוך ה"זלדות" והחליטו שגם הם רוצים. חמש יחידות מצויות כעת בניסוי במדבריות ארצות-הברית, והסיכויים לעסקה גדולה מצוינים.
במקביל, פיתחו ב"סולתם" תותח על משאית ותותח בעל מנוע המסוגל לנוע בשטח. מפקדי צבאות מכל העולם שיפשפו עיניהם בפליאה. איך לא חשבנו על זה קודם? שאלו את עצמם והרימו טלפון ליוקנעם. העקרונות של התותחים והמרגמות לא השתנו זה עשרות שנים. אולם ב"סולתם" הבינו את הצרכים של הצבאות המודרניים ופיתחו תותחים ומרגמות קלים יותר להפעלה, כולם פועלים בעזרת רכיבים אלקטרוניים מתקדמים. "אנחנו מספקים מערכת ולא תותח", אומר משה חרש, מנכ"ל "סולתם מערכות".
התותח על משאית הוא רעיון גאוני. במקום להתקין תותח על שלדה של טנק, לקחו ב"סולתם" משאית והפכו אותה לפלטפורמה קלה וניידת. את הרתע של הקנה, המסוגל לרסק כל משאית בעת הירי, מקטינים באמצעות מערכת מיוחדת. במדינה מסוימת באפריקה התותחים הללו כבר יורים.
גם צה"ל בוחן כעת את התותח על המשאית, ואם הוא ירכוש – השמיים הם הגבול. מה שצה"ל רוכש לעצמו, מעניין צבאות רבים אחרים בעולם. גם בהודו קוצר התותח החדיש של "סולתם" הצלחה. הוא הגיע שם לשלב הסופי במכרז ענק לאספקת תותחים לצבא הודו. מי שיזכה, יקבל חוזה של כחצי מיליארד דולר.

הנהלה וירטואלית

אך לא רק בתחום החדשנות הטכנולוגית עברה "סולתם" מהפכה. הנהלת הקבוצה שוכנת במבנה צנוע ביוקנעם, סמוך לאולמות הייצור, שבהם מחרטות ענק הופכות מטילי ברזל ארוכים לקני תותחים. בניגוד להנהלות של קבוצות אחרות עם מכירות של כ- 100 מיליון דולר בשנה, ההנהלה לדברי גילת היא "וירטואלית", וכוללת אותו עצמו, מזכירה ועוזר.
ההחלטות החשובות מתקבלות בדיוני "שולחן עגול" חודשיים, שבהם מנהלי המפעלים השונים בקבוצה דנים בנושאים שעל הפרק. גימיק או שיטת ניהול מתוחכמת? בשנת 98', כאשר "כור" מכרה את "סולתם" לשני החברים, היה מחזור המכירות של המפעל כ-35 מיליון דולר בשנה. השנה הוא יגיע, כאמור, לכ- 100 מיליון. התשובה ברורה מאליה.
החופש שההנהלה הווירטואלית של הקבוצה מעניקה למנהלי המפעלים השונים מוחלט. אבל בסוף כל שנה צריך כל מנהל להיות מוכן נפשית לפגישה עם מיקו גילת, כדי להסביר למשל מדוע חתם על עסקת ליסינג לכלי-הרכב לעובדים הבכירים, שעלתה יותר מעסקה דומה שחתם מפעל אחר.
"סולתם מערכות" היא כיום חברה פרטית ולא חייבת דיווח על מחזורה ורווחיה. "אנחנו רווחיים מיום שאנחנו בעלי החברה" אומר גילת, בחיוך שלא מסתיר גאווה. את החוב לבנק שהעניק לו ולשותפו את ההלוואה לרכישת המפעל יסיימו לשלם כבר השנה. על-פי התוכנית הם היו אמורים לסיים את החזרת החוב רק בשנת 2006.
בהרבה צבאות במזרח-אירופה מתקשים קצינים לבטא את השם יוקנעם. הם חייבים להשתמש בשם, שכן הם מנהלים משא-ומתן עם "סולתם" על השבחת תותחים ישנים שיוצרו בתקופת השלטון הסובייטי. המוח היהודי בא אליהם עם הצעה: במקום לקנות תותחים חדשים החליפו את הקנים. במדינות, שהיו פעם תחת השפעתו של הקרמלין, שמעו והשתכנעו. "זה שוק פוטנציאלי של כ-400 מיליון דולר, ויש לנו כבר הזמנות", מגלה משה חרש.

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סולתם. כבר מזמן לא רק סירים ומחבתות
מומלצים