עם הג'יפ בדרום טורקיה

במרחק של שעה וחמש דקות מכאן יש נהרות שוצפים, רכסי הרים אדירים, כפריים שחיים כמו פעם, ואווירה רגועה - ואני לא ידעתי. טורקיה - שעד עכשיו היתה בשבילי תיירות של קזינו, שמונה ארוחות ביום וים של ישראלים – הפתיעה אותי בגדול. יצאנו לטיול ג'יפים של חמישה ימים בהרי הטאורוס ונהר הקופרולו שבדרום טורקיה וחזרנו עמוסי חוויות מהנוף, האוכל המצויין וגם מהטורקים מסבירי הפנים.

היום הראשון: מצברוח טורקי

לאחר שעת טיסה פגשנו בנמל התעופה החדיש של אנטליה את 12 חברינו לקבוצה ואת המדריך עומר, חודש וחצי בטורקיה, אבל כבר מקשקש עם המקומיים. עומר, שמבטיח להיות 'התאילנדי' שלנו ולהקשיב לבקשותינו, ממליץ שניכנס למצב רוח טורקי – הכל ב'איזי' - אבל כמו ישראלים טובים, אנחנו עדיין בודקים שהפלאפונים עובדים.
נסענו צפונה, לאורך נהר הקופרולו, לכיוון הכפר בשקונק (BESKUNAK), ובערב הגענו לבקתות העץ של חוסני. חוסני הקים מאחז קטן על גדות הנהר, ושם, בין הברווזים המסתובבים, הוא מגדל דגים ומארח ישראלים. החדרים נעימים ונוחים (עם מרפסות ש'יושבות' על הנהר) ואנחנו התארגנו והתקלחנו (תשכחו מחוסיין בשוק, הטורקי של מכבי: חוסני נמוך, המקלחון מקובע בגובה 1.70 מטר, ואני חטפתי פעמיים מכות בראש).
חצי שעה מאוחר יותר גיליתי שנהר זורם עושה לי תיאבון. החבר'ה של חוסני הגישו אינסוף סוגי סלטים ואנחנו הסתערנו עליהם בצורה מביכה. המנות המעניינות: 'שקשוקה טורקית' – תערובת של חצילים, צ'יפס ורסק עגבניות, פלפלים ממולאים, פסוליה וסלט שעועית ירוקה. למנה עיקרית הוגשו שיפודי כבש והמקפידים על כשרות (כמוני) נהנו מדג פורל מצוין (צריך רק להודיע מראש והמארחים מאורגנים עם כלים חד פעמיים וכו'). לקינוח הגישו המארחים אבטיח, חלבה וצ'אי (התה הטורקי). אחרי הארוחה, במקום לבהות כהרגלנו בטלוויזיה (אין שם), מצאנו את עצמנו שותים בירה על גדת הנהר ועשים היכרות עם החברים לקבוצה. לראשונה, אנחנו מתחילים להתחבר לאווירת ה'איזי', ממש כמו שעומר אמר.

היום השני: חובבים עם קיאק

הברווזים, האדרנלין, והאור שנכנס מהחלון העירו אותי ב-6:00 בבוקר. אחרי ארוחת הבוקר, שלמרבה הפלא גם עליה כולם הסתערו, יצאנו במיניבוס לכיוון עתיקות הכפר הרומי סלג' והכפר הטורקי הסמוך אלטיניאקה.
בכפר, בין הבוסתנים והתרנגולות, היה נדמה שחזרנו מאה שנה לאחור. הנשים סוחבות ערימות חציר, טוות חוטים וחורשות בשדה (גברים עובדים - כמעט ולא ראינו). הוזמנו להתארח בבית של פאטמה. שטיחים וכריות מכסים את הרצפה, אבל יש וידאו וכבלים (אמרו שבגלל המונדיאל האחרון). שתינו צ'אי ואכלנו לבש (הלאפה הטורקית), כשפאטמה מנסה למכור לנו תכשיטים. אחד הילדים לקח אותנו למעיין של הכפר ואנחנו התווכחנו כמה זמן היינו מסוגלים לשרוד בשקט והשלווה המקומית וכמה זמן ייקח עד שהכפריים 'יתקלקלו' ויהפכו מערביים.
לאחר טיול רגלי באחד הקניונים של נהר הקופרולו וארוחת צהריים יצאנו לרפטינג בנהר. שני מסלולים הוצעו לנו: בקיאק לחובבי אקשן, ובסירה - לאלה שמעדיפים לסמוך על המדריך הטורקי. הוראות בטיחות נוקשות והתהפכות אחד הקיאקים בתחילת המסלול הכניסו אותנו, החובבים שלקחו קיאק, לאווירה של דריכות. המדריך הוביל את שורת הקיאקים שלנו במקצועיות במשך כשעתיים וחצי לאורך הנהר, כשעיזים רועות על הגדה לצידנו. עברנו את המסלול בשלום (אפילו בלי להתהפך) וחזרנו רצוצים לבקתות של חוסני.

היום השלישי: תצפית מהר טוטו

נפרדנו מהבקתות של חוסני, עלינו על הג'יפים והתחלנו בנסיעה צפונה. בסך הכל נסענו ביומיים קרוב ל-200 ק"מ בנהיגה עצמית על שבילי עפר. בכפר קסמה עצרנו לשתות תה פירות מצוין וראינו את גברברי הכפר משחקים ברמי וקלפים (הנשים, כמובן, סוחבות חציר בחוץ). המשכנו בנסיעה לכיוון הנחל אשיי יילבל (Asgi Yaylabel) שם הלכנו לאורך קניון עם מעיין שהזכיר לנו את הסחנה. המים קפואים, מבטלים כל מחשבה על טבילה, אבל הצבעים מדהימים. בכפר קסימלאר קטפנו דובדבנים ותותים, 'פתחנו שולחן' ופגשנו עוד מאכל חדש: הגוזלמה - מעין לאפה עם גבינה ועשבי טיבול שאופים על טאבון.
המשכנו בנסיעה ועלינו בעלייה תלולה לעבר ההר הגבוה באזור - הר טוטו. הג'יפים סוחבים יפה בשבילי העפר התלולים, וצמחייה ים תיכונית (אורן אלפיני) מלווה אותנו לאורך כל הדרך. התצפית מגובה של מעל 3,000 מטר מהממת: הרי הטאורוס והאגמים נמצאים מסביבנו. אפשרות הנפילה לתהום נראית מאיימת ואנו יורדים משם מרוכזים בנהיגה. את הלילה בילינו במלון בעיירה אירדיר.

היום הרביעי: עם המים בא התאבון

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו מאירדיר לכיוון דרום. בדרך עצרנו לקטיף דובדבנים ונסענו לעבר שמורת הטבע יאזלי. הלכנו כשעה בקניון לעבר מעיין קסום, שם נכנסנו למים הקרים. הטבילה עשתה לנו תיאבון ואכלנו ארוחה מצויינת במסעדת דגים בבייסאלר – על גדות נהר היאזלי, שנשפך לאגם צ'נדיר.
המשכנו בנסיעה דרומה לכיוון אנטליה. נסענו לאורך ימת קראג'אורין (אגם ענק עם צבעים מדהימים), ועצרנו להשתכשך בנחל שנשפך לנהר האקסו. הנהר נראה רגוע אבל בכל זאת הצליח 'להעלים' שני זוגות משקפיים של חברנו לקבוצה. מכונאי הג'יפים הטורקי שלנו הפתיע וכנגד כל הסיכויים צלל למים ומצא אותם.
סיירנו בעיר העתיקה של אנטליה ואני לא ויתרתי על חמאם טורקי 'אסלי'. אחרי סאונה, פיליניג ומסאג' בסבון ובשמן הרגשתי כשיר לארוחת הערב האחרונה, בה נפרדנו רשמית מחברנו לקבוצה ועומר המדריך. בלילה עוד שתינו בירה על חוף הים.

היום החמישי: 'חבל על הזמן'

בבוקר יצאנו לעשות קניות בבזאר המקומי. הרוכלים, שכנראה חושבים שאנחנו נורא מתגעגעים לארץ, מקבלים את פנינו בעברית ('מה המצב אח שלי', 'חולצה חבל על הזמן' וכמובן - 'חיים רביבו'). התמקחנו קצת, קנינו קצת ונסענו לשדה התעופה, עייפים אך מרוצים.
מחירי טיול לדרום טורקיה עם מדרפט: טיול בן חמישה ימים, א'-ה', בחודש יולי - 540 דולר ובחודש אוגוסט - 580 דולר. טיול בן ארבעה ימים, ה'-א', עולה בחודשים יולי ואוגוסט - 475 דולר. המחירים כוללים טיסות, פנסיון מלא, ג'יפים, רפטינג ומים מינרלים ולא כוללים מיסי נמל והיטל ביטחון - 34 דולר, טיפים - 5 דולר ליום.

הכותב היה אורח חברת מדרפט