ברק שם רגל בפוליטיקה

ביום חמישי הקרוב יתבצע, אולי, הצעד הראשון שירמוז על כוונותיו הפוליטיות של אהוד ברק. מזכ"ל העבודה, ח"כ אופיר פינס, צפוי לבקש מלשכת המפלגה לאשר את צירופם של 18 חברים חדשים ללשכה. אחד השמות הוא אהוד ברק.
פינס אומר כי המהלך מתואם עם ברק. אם כך, לאחר יותר משנתיים של נתק ממוסדות מפלגת העבודה, מתכוון אהוד ברק לשוב ולקחת חלק בפעילות מפלגתית.
בנוסף, בשיחות סגורות שניהל בשבועות האחרונים אמר ברק כי בספטמבר בכוונתו להתחיל להיפגש יותר ויותר עם אנשי המפלגה. האם מדובר ברמז על כוונותיו? לא ברור. אנשים המכירים את ברק היטב אומרים כי "אצל אהוד אי אפשר לדעת שום דבר. הוא אוהב לשמור את כל האופציות פתוחות, ויכול להיות שזה חלק מזה. יכול להיות שהוא רק מגשש, בודק את התגובות".
מקורבו, תומכו וחברו זה כארבעים שנה, ח"כ דני יתום, אומר כי ברק מקבל מידי יום קריאות לשוב לפוליטיקה. "אהוד באמת ובתמים מרגיש שהוא לא מעוניין בשלב זה לחזור", מסביר יתום. "דיברתי איתו על העניין הזה, והוא אמר לי שבטווח הזמן המיידי הוא לא מתכוון לחזור".
מקורב אחר לברק, ואחד הנאמנים לו ביותר, חבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי, מעריך כי ברק יקבל החלטה בדבר כוונותיו בחודשים הקרובים. "מופעלים על אהוד הרבה מאוד לחצים", אומר שירי. "בספטמבר או באוקטובר הוא צפוי להחליט".
כך או כך, מספר האנשים המצפים לראות את ברק בראש המפלגה גדל. גם המאוכזבים ביותר, אותם האכיל מרורים במהלך היותו ראש ממשלה, מוכנים להודות, מי בשקט מי בקול רם, כי "אהוד ברק הוא המנהיג היחיד האמיתי שיש במפלגת העבודה".
בכירים בעבודה, דוגמת דליה איציק ואופיר פינס, שהיו מסוכסכים קשות עם ברק (איציק אף הגדירה בעבר את היחס של ברק כלפי חברי הסיעה כטראומטי), מוכנים כבר לומר שהם רוצים שברק ישוב להנהגת העבודה. "אני מאמין שלברק יש דברים שאין לאחרים במפלגה", אומר פינס. "המפלגה צריכה לאפשר לכל מנהיגיה, בוודאי לאדם כמו ברק, לשוב ולפעול. אני רוצה שכולם ישובו – יוסי ביילין, אלי גולדשמיט, עוזי ברעם, כי אני רוצה שמפלגת העבודה תוכל להציג אלטרנטיבה רבת גוונים ופנים. המפלגה צריכה לרצות שברק ישוב לחיים הפוליטיים". איציק אמרה בשיחות סגורות שניהלה בשבועות האחרונים כי אם ברק יחליט להתמודד, "הוא יסחוף את המפלגה אחריו".

גם הצעירים רוצים?

מלבד בכירי העבודה המתרבים, נהנה ברק מתמיכה רבה גם בקרב צעירי המפלגה, הזוכרים לו את ימי מנהיגותו כימי חסד, כימים של היסחפות, התלהבות ומנהיגות אמיתית. הם לא שוכחים לו את הטעיויות, אבל מאז עזב ברק, הם חשים כי אין מנהיג ואין מנהיגות.
"אנחנו זוכרים את היכולת שלו להעביר מסרים לציבור, לשדר לסיעה להוביל ולהנהיג", אמרו השבוע כמה מראשי הצעירים שביקשו להישאר בעילום שם "על מנת לא לייצור מחנאות". אנחנו רואים בו דמות מנהיגותית. הוא יכול לסחוף, להוביל ולנצח. יש כמיהה גדולה למנהיגות, למישהו שיבוא ויגיד - אחריי".
הצעירים האלה לא רק מחכים. הם מנסים לגרור את ברק לתוך הפוליטיקה בכוח. מדי כמה חודשים הם מזמינים אותו לנאום בפניהם, ובמימונה האחרונה חיכתה קבוצה של צעירים בביתה של פעילת העבודה בירושלים, אסתר ביטן, ועקצו אותו במילותיהם. "אתה לא יכול לשבת בצד, להישאר בחוץ ולהעביר ביקורת. חזור לפוליטיקה, ואנחנו אחריך. רק תחליט".
אך גם בין תומכיו ומקורביו, אלה שכאמור נפגעו ממנו, דוגמת אורנה אנג'ל, יש האומרים כי אם יחליט ברק לשוב ולקבל את תמיכתם "מה שהיה הוא לא שיהיה". ברק, הם אומרים, יצטרך לזכור כי ההנהגה הנוכחית של העבודה היא הרבה יותר דעתנית. "אהוד לעולם לא יכול לחזור אם לא יסגל לעצמו תכונות אנושיות", מנתחת אנג'ל. "זה לא שאין לו אותן, אבל הוא צריך להפנים שזו לא בושה להראות אותן. אנחנו חיים בתקופה מאוד קשה, והדבר היחיד שאנשים יכולים להתקשר אליו זה יחס חם ואנושיות".
אנג'ל טוענת כי היא כבר "לא חיילת של אהוד" כפי שהיתה בעבר: "נצטרך לראות מה הוא למד. אין שום טעם לנסות אם אותן עמדות ותפיסות. אני לא מסכימה שהוא חייזר ושאי אפשר להשתנות בגיל שלו. אם ישתנה, נדבר. ברק הוא אדם ענק, אבל ההתנהגות שלו הייתה בלתי נסבלת, והוא ייצטרך לשנות זאת".
בחודש יוני הבא אמורות להתקיים בחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה. ברק יודע שהזמן מתקצר, ועליו לקבל החלטה משמעותית בדבר כוונותיו כבר בעתיד הקרוב. בינתיים הוא לא עושה שום דבר יוצא דופן. הוא נפגש אומנם עם חברי כנסת מהעבודה המקורבים אליו ומרצה מדי פעם בפני צעירי המפלגה, אבל לא חורש את הסניפים. עדיין לא.