יין: חלום ליל קיץ, איטלקי עם בועות

ברור שזה צריך להיות קר, וזה צריך להיות תוסס. אבל השאלה מה הכי נכון לשתות עם כדורגל, תלויה לפעמים בנסיבות. הפעם הן היו חגיגיות במיוחד. וכראוי לנסיבות חגיגיות – שמפניה, לא?
אלא שהחלטנו שאותה, הצרפתית היקרה והמקורית מחבל שמפאן, נשתה רק במקרה שזינאדין זיידאן, תיירי הנרי וחבריהם אלופי העולם, יניפו בסוף הערב את הגביע. היות שבחיים כמו בחייים, צריך להיות מוכנים לכל צרה, ביקשנו בחנות גם משהו חביב מאיטליה, למקרה שהבלמים של דינו זוף יתקעו את הצרפתים.
ביקשנו משהו מבעבע, אבל היה להם דווקא אחד תוסס. למברוסקו קוראים לו. לקחנו שניים, ב–39 שקל כל אחד.
לכאורה, נראה שזה הולך להיות ערב של שמפניה, וכזאת גם היתה ההערכה סביב מתחם הפיצוחים. אלא כדי לשמור על תקינות דיפלומטית בין כל יושבי הטריבונה, הענקו לבקבוקים יחס זהה. את שלושתם – הצרפתי ושני האיטלקים – הטבענו במי קרח, וכל שנותר לנו, זה להמתין ולראות מה נשתה בסוף המשחק.
אבל מי יכול לחכות לסוף. את הלמברוסקו הראשון שלפנו מדלי הקרח כשמרקו דלווקיו שם לצרפתים. סאלוטה, איטליה. ככה צריך לשתות למברוסקו, כשהוא קר מאד, כמו בירה. נהדר. ערכת הישרדות ליום קיץ.
את השני מזגנו באדום-תוסס לכוסות כשהאיטלקים, פחות מדקה לסיום, עדיין הובילו. מה כבר יכול לקרות בדקה.
ואחר כך, מתוך כבוד למנוצחים, היה לנו ברור: הלילה לא שמפניה. הלילה הוא איטליה.
למברוסקו הוא יין תוסס, קליל, צעיר. אם שתיתם פעם בוז'ולה נובו, דמיינו אותו מוגז: האיטלקים מכנים יינות תוססים מהסוג הזה FRISANTE, כלומר, כאלה שבעבועם קל משל שמפניה.
תהליך הכנתם של היינות האלה קצר ביותר, בערך חודש, דבר המשמר ביין את טעמי הפירות, אדומים בדרך כלל. בלמברוסקו שלנו, מתוצרת מדיצ'י, טעמנו דובדבן חמוץ, פטל ותות.
היין הזה מופק מענבים מארבעה סוגי גפן הלמברוסקו הגדלים בצפון אטליה, באזור אמיליה רומאנה. זהו זן ענבים קדום שידוע עוד מתקופת האימפריה הרומית, והיין כפי שאנו מכירים אותו כיום, עשה את הופעתו המסחרית הראשונה לפני מאה שנה כמעט, ב–1902, בתערוכת אקספו בפריז, ומאז הפך ליין האיטלקי הנמכר ביותר עולם.
יש ארבעה סוגי למברוסקו, שניים אדומים – זה המתקתק ששתינו, תשעה אחוזי אלכוהול, יש אדום יבש עם 11 אחוזים, וגם לבן ורוזה יש.
האדום המתקתק הוא הכי פופולרי בין סוגי הלמברוסקו. מייצרים אותו בתהליך בו עוצרים את התסיסה במחצית מכמות התירוש - העסיס הניגר מן הענבים בזמן הסחיטה – כדי לשמר את המתיקות הרצויה. בשלב אחר, נערכת התסיסה השנייה, המעניקה ליין את הבעבוע הטבעי שלו.
אל תתנו לקלילות של הלמברוסקו, לבועות שלו ולמתיקותו להטעות אתכם. זה לא סתם עוד משקה קל-אלכוהול פושטי מתחנף. נדמה לי שאפילו דעתני יין קמוטי מצח עשויים לגלות לו חיבה קלה ביום לא עפיץ.
פשוט כיף לשתות אותו. ללא יומרות, קר, במיוחד עכשיו בסתם יום של חום, עם אוכל שמצטיין במליחות – אחרי הכל, הלמברוסקו מגיע ממחוז הולדתם של גבינת הפרמג'יאנו וירך החזיר המיובשת והמומלחת, הלא היא הפרושוטו. כמובן שאפשר לשתות אותו סתם כך להנאה, בלי כלום, רצוי עם מישהו אהוב. או עם מישהו שמבין בכדורגל ממש כמוך.