החיים על המתים

ב-30 במאי 2001 נהרג החייל דניאל הילר בעת מסע של טירוני "גבעתי". ועדת החקירה הצבאית, שהסתייעה בממצאי הנתיחה לאחר המוות במכון לרפואה משפטית, קבעה כי מדובר, כנראה, בהתאבדות. ההורים השכולים לא השלימו עם הקביעה וטענו כי הצבא מעלים ראיות ומטייח ממצאים. הם שבו ודרשו לחקור מחדש את מות בנם, ולפני כחודשיים הוציאו את ארונו מהקבר והציבו אותו בסלון ביתם. לבסוף התרצה משרד הביטחון להביא פתולוג מומחה מדנמרק, ד"ר תומסן, לביצוע בדיקה חוזרת בגופה.
בדו"ח הנתיחה החדשה נקבע כי המוות נגרם מירייה של רובה M-16, כנראה בתוך חלל הפה (כלומר, התאבדות בסבירות גבוהה, חרף טענות המשפחה האומללה). כן נקבע ש"הגופה לא נתפרה לאחר הנתיחה הראשונה ורוב האיברים הפנימיים היו חסרים". התקשורת חגגה: למה נבדקו איברים פנימיים שאינם נמצאים באזור הפגיעה? ולהיכן נעלמו איברים פנימיים אחרים? איך ייתכן שהגופה לא נתפרה? פוליטיקאים שלוחי רסן הזדרזו לדהור אל הטרגדיה המשפחתית ועל מצבם הנפשי הקשה של ההורים השכולים, והאשימו את פרופ' היס, מנהל המכון, בגניבת איברים.
רק בורים שאינם מבינים דבר בכללים היסודיים של הרפואה המשפטית, המחייבים בדיקה של כל חלקי הגופה, יכולים להגיע למסקנות מוטעות שכאלה. רק מי שאינו יודע מה קורה לגופה בקבר במשך שנתיים יכול לטעון שהעדר איברים מעיד בהכרח על גניבתם. ורק פוליטיקאים הששים לנצל כל שערורייה לצורכי פרסומת יכולים להפוך טענות מופרכות ל"עובדות", ולהאשים את מנהל המכון לרפואה משפטית ב"גניבת איברים".
ועדת סגלסון, שמונתה לפני כשלוש שנים בעקבות תלונות רבות על המתרחש במכון לרפואה משפטית, קבעה כי "המכון קוצר רקמות ואיברים למטרות מחקר והוראה בניגוד לחוק". משרד הבריאות מינה ועדה ציבורית ומקצועית רחבה שעסקה יותר משנה בהצעה לתיקון חוק האנטומיה והפתולוגיה באופן שיסדיר חוקית את השימוש ברקמות למחקר, הוראה ותרגול פעולות מצילות חיים. הצעה זו תונח בקרוב על שולחן הכנסת. אבל יש מי שמזדרז לערוך משפט שדה.
לפני שמאשימים פתולוג בגניבה צריך לזכור כי מעפר בא האדם, ולעפר הוא שב, ובדרך יש ריקבון ותולעים והתפוררות. קורה שתהליכי הריקבון וההתפוררות בקבר אינם מותירים זכר לכבד, לכליות, למוח, ללב ולשאר איברים. גם עצמות קטנות נידונות במקרים רבים להתפורר לעפר, וכן חוטי הכותנה המשמשים לתפירת גופות במכון הישראלי לרפואה משפטית (והרבנות הצבאית מאשרת כי קיבלה בשעתה את גופתו של דניאל הילר ז"ל תפורה כמקובל). הכל תלוי בסוג הקרקע של הקבר ובמידת הלחות שבה.
במכון לרפואה משפטית באבו-כביר למדו במרוצת השנים מאות רופאים איך לבצע פעולות מצילות חיים ואלפי ישראלים חבים את חייהם ללימוד הזה. אלפי אנשים רואים היום, כי יש להם קרניות חדשות, מהמכון. מאות נפגעי כוויות ניצלו ממוות בזכות רקמות עור שסיפק המכון ב-15 השנים האחרונות. עשרות ניתוחים חדשניים תורגלו בו ומאות אנשים חיים תודות לכך. על כל אלה אנו חבים תודה גם לפרופ' יהודה היס, האיש שכל-כך קל להכפיש ולשנוא. אבל פולחן המוות וחלקי הגופות ופיסות הרקמות חזק בישראל מקדושת החיים, גם משום שהרבה אנשים מפיקים ממנו רווחים וטורחים לטפחו.