הצגה בפסטיבל באדינבורו: במה ריקה

"תיאטרון היחסות", המשתתף בפסטיבל התיאטרון היוקרתי באדינבורו בסקוטלנד, מעלה מחזה בהחלט יוצא דופן. הקהל מוזמן לשבת, להתרווח, ולצפות בשום דבר… אין שחקנים, אין אביזרים, אין תפאורה, אין מוזיקה ואין סיפור עלילה.

בעבור כרטיס כניסה שעולה 3 ליש"ט, מוזמן הקהל להיכנס לאולם ובו 142 מושבים. וזה הכל. אם תצליחו לשבת שם שעה שלמה ולבהות בבמה הריקה, ההנהלה מבטיחה להחזיר לכם מחצית ממחיר הכרטיס.

אבל הבעיה היא, שאיש לא בא לראות את המחזה הייחודי. ביום הראשון הגיעו שישה עיתונאים, שהבטיחו כיסוי תקשורתי לאירוע. בלילה השני הגיע עיתונאי נוסף, שנרדם בלובי עוד לפני פתיחת דלתות האולם.

"אנחנו עוד נראה", אומר ג'וליאן קאדי, מנהל ה"תיאטרון", שמסרב לאבד תקווה. "רק הזמן יגיד אם נצליח להצית את הדמיון של הקהל. זה המחזה שסמואל בקט תמיד רצה לכתוב, אבל לא היה לו די אומץ לכך", אומר קאדי.

אבל חברי פרלמנט בסקוטלנד לא חושבים שהיוזמה האמנותית הזאת היא משעשעת. "זה סתם שטויות", פלט פיל גאלי, חבר המפלגה השמרנית. "אני לא חושבת שזאת אמנות", מסכימה אתו הפרלמנטרית מארגו מקדונלד. "אמנות בדרך כלל מצביעה על כך שמישהו יצר משהו".

לקאדי יש עדויות היסטוריות שמוכיחות את ההיפך. "המלחין ג'ון קייג' 'כתב' בשנת 1952 יצירה של שקט שנקראה 'ארבע דקות ו-33 שניות', אז מה אבסורדי כ"כ בהצגה שלנו?", הוא תוהה. "אני חושב שהתיאטרון שלנו עוסק בניסויים והנאה. היופי הוא, שאפשר לעשות כל מה שמתחשק, וזה כולל גם לא לעשות שום דבר".