שתף קטע נבחר

נקודת פריצה

מה שהחל בעונה שעברה אמור להתגבר העונה. כמו בסרטים של "נשיונל ג'יאוגרפיק", מריחות הקבוצות הקטנות את חולשתן של הגדולות, ויוצאות לתקוף כדי לערער את ההגמוניה. אמיר לין חוזה עונה עם מאבק אליפות פתוח לחלוטין

מעולם לא ביקרתי באפריקה, אולם במהלך מסעות הכורסה שערכתי בערוץ "נשיונל ג'אוגרפיק" למדתי דבר או שניים על אורחות חיי הבר, כמו גם על תורתו של צ'רלס דרווין. נוכחתי לדעת כי במאבק לחיים החזק אכן שורד, אך הוא צריך שוב ושוב להוכיח את עליונותו ולהדוף את מתקפותיהם של הטוענים לכתר.

 

בנוסף, הטבע אינו סלחני לגילויי חולשה. לא פעם חזיתי בפליאה כיצד אריה פצוע או זקן מותקף על ידי חבורת צבועים רעבים, כאשר מלמעלה חגים הנשרים ומחכים לנתח משלהם.

 

החיים בשמורת הסראנגטי או בכל סוואנה אחרת יכולים לשמש משל מעניין לגן החיות המקומי והצנוע בליגת העל. אריות הליגה בשנים האחרונות - שתי התל אביביות ומכבי חיפה, התחלקו באליפויות בארבע השנים האחרונות.

 

בעונת 99/00 זהרה הפועל חיפה כמו כוכב הצפון וכבתה במהירות של חור שחור. שנתיים לפני כן שלטה בית"ר ירושלים בגנון, אבל זה היה לפני שהזאב(י) הגיע לטדי והאריה הפך לחתול בית. גם החצי הראשון של שנות ה-90 התחלק בין מכבי תל אביב וחיפה, למעט עוד עונת אליפות אחת של הירושלמים.

 

בעונה האחרונה נשמר השילוש הקדוש בכדורגל הישראלי, אבל ניתן כבר היה להריח את הדם. כמו שהציפורים ביער חשות ברעש האדמה המתהווה במעמקי האדמה, ימים לפני שהוא מתפרץ, כך אפשר להרגיש לפני העונה הקרובה את הסדק בשריונן של הגדולות. נקודות הפריצה של הקטנות, יומו של התן.

 

הרמזים הסייסמוגרפיים בעונה החולפת היו חדים וברורים. לכל אחת מהגדולות היתה הזדמנות לפתוח פער בצמרת אך היא שמטה אותו בשלומיאליות מול אחת משועלות או חפרפרות הליגה. כפר סבא הצליחה לכפות 2:2 דרמטי על מכבי תל אביב, עירוני ראשון לציון עצרה את האדומים בבלומפילד ונתניה נגסה כל פעם מחדש בחבורת האריות.

 

בכלל, בנתניה כמו גם בבאר שבע היתה תחושה שעם מעט יותר ניסיון ומרווח נשימה בספסל, חלומם הבלתי אפשרי של המיסטיקנים היה מוגשם והמשולש בצמרת היה הופך למרובע.

 

גם הקיץ הסוער של מכבי תל אביב, שנראה כמו שבוע אימונים טיפוסי של מייק טייסון, תורם לתחושה שאנו עומדים בפני קריסתו של מגדל בבל. ביריבה העירונית ניסו אמנם להגביר את קצב מכירת המנויים עם שמות אקזוטיים מברזיל והסקס-אפיל המפוקפק של אבולאבן ורוזן, אבל עזיבתם הצורמת של אבוקסיס, טועמה, דומב ובן לוז הופכת את הקבוצה לפגיעה יותר.

 

במבצר של יעקב שחר התגלו גם כן סימנים של חולשה (החיכוכים עם רוסו ובאדיר). האווירה העכורה יחד עם חוליית ההגנה הגריאטרית, שהוכיחה בעונה שעברה עמידות של מגדל קלפים, מהווים מטרה מצוייינת לזאבים הצעירים והאנורקטיים מנתניה, באר שבע ופתח תקווה.

 

מי שקלט היטב את תמונת הקרב הוא ג'קי בן זקן מאשדוד, שהבין כי בהשקעה נמוכה באופן יחסי ועם מעט עזרה מהחבר רביבו ניתן לערער על כוחו של הקרטל.

 

נראה כי אותם פסי רכבת אליהם משוועת הכלכלה הישראלית, אשר יחברו את הפריפריה למרכז הונחו כבר בליגת העל וצימצמו את המרחק בין הדובדבן לקצפת (והוכח כבר כי אפילו בכדורסל הישראלי, מישהו חוץ משמעון מזרחי יכול להנות באמת מהדובדבן).

 

גם סיומה של חגיגת המשכורות בכדורגל והידוקה של חגורת התקציב תתרום להקטנת הפערים המקצועית. עברו הזמנים ששחר, הרציקוביץ' ותאומים מציעים לכל ילד אוקראיני צ'ק שמן שיכסה גם את החוב הלאומי במולדתו.

 

נכון, גם הקטנות ייפגעו מהמצב ומהצמצום הצפוי בהכנסות מזכויות השידור, אולם באופן יחסי מצבן ישתפר והמשבר הכלכלי עשוי לשמש להן מנוף לזינוק מקצועי.

 

בנוסף, בכדורגל הישראלי, כדי לשבור את מאזן האימה ולהפוך לאריה של השכונה, לא צריך לעשות יותר מדי שרירים או לגדל ניבים חדים ממחלקת הנוער. מקרה יעקובו איגביני ממחיש זאת היטב.

 

יחד עם הניגרי המצוין פרצה מכבי חיפה את גדרות השמורה של הכדורגל הישראלי. בלעדיו, היא חזרה מהר מאוד למלונה של קרית אליעזר. חיפה היתה גם לפני יעקובו נמר זולל אליפויות אולם בלעדיו היא נשארה רק עם החברבורות. הקיץ נראה שהקטנות הבינו את סוד הקסם. פרדי דוד שלח סוכני חרש לרחבי הגוש המזרחי לשעבר ושלף משם את החלוץ טומיסלאב ארצג, שעשוי להיות אחד הג'וקרים של העונה.

 

תופעה נוספת שממחישה שהשועלים התחילו לזנב באריות היא גניבת השחקנים במהלך הקיץ. אלי זינו עשה תרגיל לאלופה וחטף לה את דייגו סיסטון, פתח תקווה קרעה מבשרה של הפועל את טועמה ואשדוד נגסה באבוקסיס ודומב.

 

אבל מעבר להכל מה שדרוש לקטנות הוא שינוי בתודעה. על מנת לבצע את הקפיצה הקוואנטית מהמקום הרביעי לשלישייה הפותחת, לא מספיק רק לזהות את נקודות התורפה ולהריח את הדם, צריך שיהיו לך תעוזה, בטחון ואסטרטגיה של לוחם גרילה.

 

צריך לשחוק את האריות המדממים בקרבות חפירה בגבעות של וסרמיל, להתיש אותם בקופסא ולהתנפל עליהם בשכונה. כל מגרש ביתי צריך להפוך למבצר רוסי נוסח סטלינגרד, כאשר לעוצמת האש ולעליונות האווירית יהיו פחות משמעות מאשר להקרבה ולנחישות של החייל הבודד. 

 

בסרט 'מלחמת הכוכבים' ללוק סקייווקר היתה הזדמנות אחת לשגר טיל לעבר ליבת הכוכב האפל ולהביס את האוייב. העונה הבאה מהווה הזדמנות נדירה לא פחות לקבוצות השוליים להתמרכז, להפוך לרבלנטיות ולנפץ בדרך את המונופול. 

 

כמו במגעים עם הפלסטינים, נפתח בפני ערי השדה חלון הזדמנויות צר. קרע זעיר במרחב-זמן השגרתי של הליגה בו הן יכולות לקפוץ ליקום מקביל ולשנות את חוקי המשחק. לפרוץ את הגדר סביב שמורת השועלים ולצאת לשחק במגרש של האריות.


פורסם לראשונה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
בלילי בטורקיה, אוזן נשאר בנתניה
צילום: ראובן שוורץ
צילום איי פי
הקבוצות הגדולות כאריה פצוע
צילום איי פי
צילום: ראובן שוורץ
יעקובו הלך, חיפה חזרה למלונה
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים