נודניק חינוכי

יש מספר גדל והולך של אנשים במערכת החינוך שהשם אילן שלגי גורם להם לפעילות עצבית מוגברת.

רשימה חלקית: יו"ר ועדת החינוך של הכנסת הספיק בחודשים הספורים מאז שנכנס לתפקידו "לטרטר" את נציגי משרד החינוך חמש פעמים לישיבות בנושא תשלומי הורים; הוא חושב שרמת המורים בינונית ומטה; לדעתו צריך להעלות את שכרם של מורים שתלמידיהם מגיעים להישגים גבוהים; הוא חושב שמשרד החינוך משליך שני מיליארד שקל כל שנה על ביורוקרטיה - והוא סבור גם שמשרד החינוך חייב לפטר מפקחים ולסגור מחוזות זוללי תקציב.

מקטרגיו במערכת טוענים שהוא נודניק, פוליטיקאי שמנסה לרכב על גלי חוסר האהדה למערכת החינוך. שלגי, מספר 7 ב"שינוי", מושך כתפיים. כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו, הוא אומר, "אבל אני לא מוכן שיצפצפו עלי ועל הכנסת". ראיון.

ח"כ אילן שלגי, נתחיל בהצהרת כוונות: מה המטרות הגדולות שלך?

"צריך יהיה לטפל בגודל הכיתות. לא יתכן שאצלנו הכיתות הם של 40 תלמיד ולפעמים מעבר לזה. צריך להוריד את התקן. צריך יהיה לטפל בכל נושא הכשרת המורים. יש לנו יותר מדי מכללות להכשרת מורים. צריך לאחד מכללות. במקום כ-24 מכללות למורים מספיק שיהיו 10 מכללות עם ריכוז נכון של כוח אדם איכותי. בעניין הזה צריך לעשות התייעלות רצינית.

צריך גם להגיע למצב שבו תהיה מדידה של הישגי תלמידים. היום אין מדידה ארצית של ההישגיות: משרד החינוך הנהיג בשנתיים האחרונות מה שנקרא מבחני מיצ"ב. זה נעשה מאוחר מדי, אבל טוב שנעשה. אני סבור שכדי למדוד את ההישגים ולוודא שהילדים מגיעים לרמה הנדרשת - וגם לראות מה הישגי המורים והמנהלים - צריך למצוא דרך שכל שנה הילדים יימדדו".

ואיך הישגי התלמידים כיום?

"יש לנו בעיה עם כשל של מערכת החינוך, ולא מדובר בשנים האחרונות. המצב שלנו על הפנים. לדעתי הפתרון קודם כל טמון בנושא מעמד המורה. היום, מורה צעיר נמרץ ועם מוטביציה שמשקיע ולתלמידים שלו יש הישגים יפים - רואה לידו מורה בטלן שלא משקיע ולילדים שלו אין הישגים, אדיש למה שקורה והוא רואה שהשכר שלהם אותו שכר.

זה מרפה את ידיהם של מורים טובים ומונע מהם לבוא למערכת. אני לא אומר כרגע שצריך לעלות את שכר המורים. אני אומר - צריך לאפשר תשלום גבוה יותר למורים הטובים. בטווח היותר רחוק צריך להעלות את שכרם של המורים.

אני שומע מהרבה אוניברסיטאות שבהרבה פקולוטות הסטודנטים צריכים להשלים חומר ש"נעלם" מלימודי התיכון. המצב באמת מדאיג. החינוך זה החוסן הלאומי שלנו. אין לנו נפט, אין לנו זהב ומה שיש לנו זה ההון האנושי. אם לא נעשה עכשיו כלום, בעוד חצי דור נהיה בקטסטרופה".

יש איזה סיכוי שפעם לא יהיה תשלומי הורים? חוק חינוך חובה חינם?

"הייתי רוצה שיהיו לנו לימודים חינם, וכל ההתבזות הזאת של איסוף כספים מההורים תיפסק. למה מנהלים צריכים להתעסק עם הגביה? אבל הדבר הזה קיים עשרות שנים. דווקא כיום, כשיש כאלה קיצוצים תקציביים, אני לא תולה תקוות שנוכל לבטל את זה. מה שנוכל לעשות זה להקפיד שלא יגבו יותר וגם בשנה הבאה לנסות ולהקטין את הסכומים.

בהרבה מקרים, לצערי, ועדי הורים משתפים פעולה עם מנהלים בחריגות ממה שמותר לגבות, וראינו דוגמאות ממש מזעזעות. יש בתי ספר שמקימים עמותה ואומרים להורה: אתה תשלם לי את מה שמותר לגבות לפי אישור ועדת החינוך, אבל חוץ מזה אני רוצה ממך עוד. מדובר בסכומים עצומים, ומציגים זאת כאילו זה לטובת הילדים.  

גם משרד החינוך מבין שאנחנו עוקבים אחרי העניין. האישור שנתנה הוועדה לתשלומי ההורים מתייחס אמנם לסכומים, אבל ההחלטה גם אומרת שיהיה מסמך נלווה, שיפורסם בעיתונים ויישלח לכל בתי הספר, מה שנקרא "הדף הצהוב". שם יינתנו בין היתר מספרי טלפונים ופקס אליהם יוכלו הורים לפנות. יהיו הוראות ברורות לגבי מה מותר ואסור לבתי הספר לגבות".

יש "כיסי שומן" במשרד החינוך שבהם עוד ניתן לקצץ?

"משרד החינוך הוא המשרד האזרחי עם התקציב הגבוה ביותר, אבל מה שמדהים הוא שמתוך תקציב של 24 מיליארד שקל, שבעה אחוזים הולכים לביורוקרטיה, להנהלות. כשאתה משווה, אז בפינלד הביורוקרטיה היא אחוז פסיק שבע, בדרום קוריאה אותו דבר. אצלנו שבעה אחוז - בערך שני מיליארד שקל. הייתי מקצה את הסכום הזה לשיפור שכרם של המורים, שיפור מצב הבטיחות בבתי הספר ודברים נוספים".

איפה מסתתרים שבעת האחוזים האלה?

"יש במשרד החינוך בין 700 ל-800 מפקחים, יש מחלוקת על המספרים. למה צריך 700 מפקחים? למה אי אפשר לתת למנהל בית ספר את הסמכות על מה שקורה בבית הספר? אז נכון שצריך התמחות מקצועית, אבל חייבים למצוא את הדרך שבה הפיקוח יהיה פחות מסורבל.

אני גם לא יודע למה צריך שבעה מחוזות. הרי בכל רשות מקומית יש מחלקת חינוך, למה צריך גם מחוז של משרד החינוך? זה מבנה ארכאי, שקיים עוד מטרם קום המדינה. אז חיפשו לתת לאנשים תפקידים, כדי שתהיה פרנסה. אני לא רואה סיבה מדוע במשרד החינוך, לפחות בשלב ראשון, לא יאחדו מחוזות - ולאחר מכן אולי יבטלו אותם לחלוטין. משרד החינוך יהיה הגוף שמתווה מדיניות, שאחראי על תוכניות הלימודים והאחריות לחינוך תעבור לרשויות המקומיות.

מדברים על התייעלות, אבל בפועל מי שמעכב ומונע את זה הם ארגוני המורים, שלא רוצים זעזועים, וזה האיגודים המקצועיים בכלל. שמעתי את השרה לימור לבנת אומרת: איך אני אפטר מפקחים? מפקח אחד היא רצתה להזיז, כבר קיימה 12 שיחות ולא הצליחה. הפתרון היחיד לדבר הזה יהיה בחקיקה. האיגודים המקצועיים יצעקו, וצריך גם את שר האוצר וראש הממשלה. אבל הזמן לעשות את זה הוא עכשיו. כשיתקרבו הבחירות אין לזה שום סיכוי".

מה לגבי המעבר לחמישה ימי לימוד? אתה תומך בכך.

"צריך להעביר את המערכת לחמישה ימים, קודם כל משום שכך סוף כל סוף כל המשק יעבור לחמישה ימי עבודה. היום המערכת עובדת חמישה ימים - משרדי ממשלה, מפעלים גדולים חברות הייטק - לא עובדים בימי שישי. מערכת החינוך עובדת שישה ימים. אם נעביר את המערכת לחמישה ימי לימוד ארוכים יותר ואת 4-5 השעות של יום שישי נפזר בימים האחרים - יום שישי יהיה יום חופשי.

אני יודע שיש כבר בתי ספר שלומדים חמישה ימים, יש ערים שכבר עברו לזה. שאלתי את משרד החינוך, איך זה קורה? לא אושרו כללים ואתם מעבירים בתי ספר לחמישה ימים? ביקשתי את הכללים, שהוועדה תבחן ותאשר. מישהו בארגון ההורים הבין שאנחנו פתאום אנחנו הולכים להעביר את כל המערכת - וזה לא נכון, אנחנו רק קובעים את המנגנון, כיצד ומתי זה יכול להתבצע".

אנחנו בפתח שנת הלימודים, עוד מעט נראה שוב תמונות קשות של ילדים מגיעים ללא אוכל מהבית.

"הזנה זה דבר שצריך לשאוף אליו. במקומות שיש בהם ריכוזי אוכלוסיה חלשה, הדברים האלה מתארגנים בצורה לא ממוסדת - ביוזמה של עמותות, לפעמים יוזמת הורים.

שמעתי מורות שמדברות על זה שהן מארגנות סנדוויצ'ים לילדים. פעם, לפני 20 שנה, כל המדינה הזדעזעה לאחר שילדה מבית שאן אמרה ברדיו 'אני רעבה'. היום כבר אטומים לזה. אנחנו יודעים שיש ילדים הנמצאים בתת תזונה. המדינה היא שצריכה לתת".