תלמידים, כל העיניים לצג
כיצד תיראה מערכת החינוך של האלף החדש? כיצד יכולים פתרונות וחידושים טכנולוגיים להקל על תלמידים ולהפוך את חווית הלמידה למשהו אחר לחלוטין? הנה כמה דוגמאות שכבר קיימות סביבנו
תלמידים בבתי הספר הציבוריים בעיר בילוקסי, מיסיסיפי, לומדים השנה תחת העיניות המשגיחות של מצלמות רשת, שמוצבות בכל כיתה ובכל מסדרון. תהליך התקנת המצלמות החל לפני כשנתיים ועם השלמתו, לאחרונה, מוצבות יותר מ-500 מצלמות בבתי הספר בעיר. המצלמות אינן מקליטות קול, אך מספקות למנהלים מראה ברור של כל המתרחש בתחומי בית הספר בזמן אמת. המטרה: לשמש אמצעי ביטחון נוסף למורים, החוששים לביטחונם.
חזון "האח הגדול" הזה עדיין לא הגיע לישראל אך המרחק לשם אינו רב. שעון נוכחות ביומטרי של חברת לביא טיימטק הותקן בשנה שעברה בחטיבת הביניים בר-לב בכפר סבא. כל תלמיד המתייצב בבית הספר מתבקש להזדהות באמצעות זיהוי טביעת אצבעו על ידי השעון הביומטרי. מנהל בית הספר מוציא דו"חות מאחרים ובלתי מתייצבים והמערכת שולחת הודעות SMS להורי תלמידים שנעדרים מהלימודים במשך מספר שעות.
הטכנולוגיה מגבירה את יכולת הפיקוח של המערכת והופכת את "ההברזה", מסימני ההיכר של המרד בשיטה, למסובכת יותר. באופק מסתמנות גם מערכות נוספות, שמנצלות את היכולות הקיימות של הרשתות הסלולריות על מנת לעקוב אחרי תנועותיהם של הילדים בדרכם לבית הספר באמצעות טכנולוגיית איתור לוויינית, GPS. קהל היעד הצפוי: הורים מודאגים על גבול ההיסטריה. הדאגה מובנת, על רקע המצב הביטחוני, אך כל סטייה של התלמיד מהמסלול הקבוע לבית הספר, בדרכו לקנות קרטיב, עשויה לשגר הודעת SMS להורה.
במקביל, מתעוררת השאלה האתית - אם אמצעי הפיקוח האלה ראויים, ואף חשוב מכך, אם הם מועילים? הטכנולוגיות האלה משמשות לצורך צמצום החופש האישי של הילדים. יקי פיפקביץ, מנכ"ל לביא טיימטק, מספר על התעניינות רבה של מנהלי בתי ספר במערכת למרות שחלק מגלים הסתייגות. בשנת הלימודים הקרובה תתקין את שעון הנוכחות חטיבת ביניים גדולה, במקביל לבית הספר בר לב, שמתכוון להמשיך להשתמש בה גם בשנת הלימודים הקרובה.
קמפוס וירטואלי לילדים חולים
טכנולוגיות אחרות המשולבות במערכת החינוך מעוררות פחות מחלוקת. למשל, הקמפוס הווירטואלי של עמותת קו אור מאפשר לילדים חולים המאושפזים בבתי חולים לא להישאר מאחור.
צוות ההוראה מרחוק של העמותה מתבסס על מתנדבים שתורמים מזמנם ומהידע שלהם לטובת התלמידים המאושפזים. מאחר שהאשפוז אורך, לרוב, תקופות קצרות, לא מדובר בתוכנית לימוד שלמה. בעודם שוהים בביתם, המתנדבים מעבירים שיעורי העשרה לתלמידים בקבוצות קטנות.
הקמפוס הווירטואלי דומה, במובנים מסוימים, לבית ספר רגיל: יש בו מורים, תלמידים ואף מערכת שעות קבועה, באמצעותה יכול התלמיד להחליט לאיזה שיעור הוא מעוניין להיכנס. האיזור המרכזי של התוכנה כולל מצגת אינטראקטיבית של נושאי השיעור, ובחלק נוסף מוצגת רשימת התלמידים המשתתפים בשיעור. התלמידים יכולים לשמוע את קול המורה ולשאול שאלות בקולם. האתר של השיעור כולל מידע אודות השיעור ופורום. החל מהחודש נוספו לקמפוס גם שעת סיפור קבועה, פינת חי וירטואלית, למידה חווייתית באנגלית ומשחקי חשבון.
קמפוס וירטואלי דומה מופעל על ידי עמותת תללי"ם, שמיועד לילדים שמרותקים לביתם לתקופות ממושכות מסיבות רפואיות, בהם חולי סרטן, נפגעי תאונות דרכים ופעולות איבה. במקרה זה, התלמידים זוכים ללמוד מערך שיעורים מלא.
הלימודים מוצעים חינם לכל התלמידים הנזקקים, ומספקים להם קבוצת תמיכה ומסגרת חברתית כאשר הם מנותקים מהסביבה הטבעית שלהם. העמותה אף מספקת מחשב בהשאלה וחיבור מהיר לאינטרנט חינם לילדים שאין ברשותם מחשב.
חזון הכיתה הוירטואלית
גם ילדי שליחי המדינה השוהים בחו"ל יכולים להשלים את הלימודים החיוניים באמצעות בית הספר המקוון לילדי הדיפלומטים של משרד החוץ, המשרת 250 ילדי ישראלים ב-50 מדינות באסיה, אירופה ודרום אמריקה. בית הספר הוקם על ידי המשרד במטרה לאפשר למורים בישראל להעביר שיעורי עברית לישראלים בגילאי כיתות יסוד ולהכין תלמידים בוגרים יותר לבגרות במקצועות כמו לשון ואזרחות. תכני הלימוד הם של מט"ח בעוד צוות המורים מועסקים על ידי eTeacher.
השיעורים מועברים באמצעות כיתה וירטואלית, שמונה תלמידים לכתה לכל היותר, כאשר התקשורת בין המורה והתלמידים מתבצעת גם במקרה זה באמצעות קול, וידאו ולוח גרפי שעליו מועברים התכנים. הכיתה הווירטואלית תומכת בהעברת וידאו, גלישה משותפת באינטרנט ועוד. על מנת להשתתף בשיעור התלמיד נדרש למחשב המחובר לאינטרנט, לרמקולים ולמיקרופון. בגלל הפרשי השעות, מדובר למעשה בבית ספר בו הלימודים נמשכים 24 שעות ביממה. החברה מתכננת לפתוח את בית הספר בעתיד גם לילדי ישראלים שאינם דיפלומטים.
חברת eTeacher מפעילה גם מרכזים לשיעורי עזר עירוניים לתלמידים ברעננה ובהרצליה. השיעורים, הממומנים על ידי שתי הרשויות המקומיות, מועברים באמצעות האינטרנט בימי חול בין השעות 17:00 עד 21:00 ומשרתים כ-10,000 תלמידים. החברה מנהלת משא ומתן עם שלוש רשויות נוספות להטמעת מערכת הלימוד מרחוק של שיעורי העזר העירוניים.
שיטת הלימוד הזו היא סינכרונית, ומאפשרת לתלמידים ללמוד און ליין, כאשר הם יושבים מול מחשב בביתם והמורה, שנמצא במקום אחר בארץ, מעביר להם את השיעור באמצעות מצגת, וידאו-צ'ט, לוח וירטואלי ואמצעים נוספים.
על פי גישת הלימוד החלופית, השיטה הא-סינכרונית, התלמידים לומדים בזמנם החופשי בעזרת מערכת של קורסים קבועים שהוכנו מראש ומתפרסמים באתרי אינטרנט. התלמידים יכולים לשאול שאלות באתר, והתשובה של המורה תתקבל לאחר זמן קצר, אם באמצעות צ'ט מקוון או בפורום. המחוזות השונים במשרד החינוך כבר הכינו תוכנית של למידה מרחוק לקראת מצב בו שגרת המלחמה תימשך לאורך זמן. על פי התוכנית, כל כיתה תפעיל אתר אינטרנט משלה עם פורום ותכניי לימוד שיאפשרו לתלמידים ללמוד דרך האתר.
תכניי הלימוד בשיטה הא-סינכרונית נגישים יותר לתלמידים, שאינם חייבים להיות מול המחשב בשעה מסוימת ולא נדרשים להתחבר לרשת בפס רחב, בעוד הלימודים בשיטה הסינכרונית מאפשרים למורה תקשורת דו צדדית ואפשרות לקשר ישיר עם התלמידים.
ילדים, עכשיו נעשה וידאו קונפרנס
ענף הלימוד מרחוק, שם כללי לשימוש בטכנולוגיה להעברת תכניי לימוד, אם באמצעות האינטרנט או בדרכים אחרות, צפוי להתרחב השנה. משרד החינוך הכריז לאחרונה על הזוכים במכרז לאספקת שירותים ללימוד מרחוק, אליו ניגשו מספר חברות פרטיות. בין הזוכים: רשת אורט, eTeacher, תקשוב, מט"ח וסנונית. לאחר שיוסדרו ההשגות המשפטיות של החברות שלא זכו, צפוי אימוץ גובר של הטכנולוגיה בכל מקום בו תידרש.
בניגוד לשנים העליזות של פריחת כלכלה לאינטרנט, בתקופה זו של האטה נבחן השימוש בלימוד מרחוק רק במקומות בהם היא עשויה לענות על צורך אמיתי. למשל, לצורך העברת שיעורים לילדים מוגבלים, בשידור הרצאות של מורים מהמרכז לתלמידים בפריפריה, בהעברת חומרי הרצאות לסטודנטים הנעדרים מהאוניברסיטה, ובהעברת שיעורי עזר לתלמידים.
אחת הדוגמאות המייצגות של שימוש מתקדם בטכנולוגיות של לימוד מרחוק הוא בית הספר האיזורי "הר וגיא" בגליל, שמשמש בחמש השנים האחרונות כ"שפן ניסויים" בתחום הלמידה המתוקשבת עבור גף הניסויים במשרד החינוך.
"הקמנו כתת וידאו קונפרנס מתקדמת שתומכת בניהול שיעור, כתה מול כתה", אומר דב לוין, מנהל פרויקט למידה מרחוק בבית הספר, "שתי מצלמות מתעדות את הכתה בזמן אמת, ומשדרות את המתרחש בה למסך וידאו גדול בכתה מרוחקת, ולהפך. נוסף על כך, הכתה מצוידת בלוח עם מערכת קלט ומקרן – כאשר המורה כותב על הלוח באמצעות עט אלקטרונית, הטקסט משודר בזמן אמת ללוח בכתה המרוחקת. כך אנחנו יכולים להעביר שיעור במקביל לשתי כיתות. למשל, אנחנו מעבירים שיעורים לבית הספר שיטים בערבה, ולבית הספר מלכישוע בגלבוע, התלמידים של הר וגיא מקבלים שיעורים באלקטרו-אופטיקה מחברת אל אופ בקריית ויצמן למדע.
"המורה שנמצא באחת הכיתות יכול לשלוט על המצלמות בכתה השנייה – הוא יכול לעשות זום על אחד התלמידים בכתה השנייה, ולהתמקד במחברת שלו, למשל. המורה יכול להציג לתלמידים אתר אינטרנט, מצגת פאורפוינט ויישומים נוספים, ולאפשר להם לדפדף בהם".
התקשורת מתבצעת באמצעות אינטרנט מהיר או שישה קווי ISDN. החסרון העיקרי של המערכת הוא מחירה: עלות הציוד לכל כתה הוא 70,000 דולר. נוסף על כך, בית הספר מקיים מערך של סיוע לימודי ברשת – למשל, כל מורה למתמטיקה בהר וגיא עונה דרך האינטרנט על שאלות התלמידים במשך שעתיים עד ארבע שעות בשבוע.
לקראת שנת הלימודים הבאה, הקים בית הספר "קמפוס וירטואלי שיתופי" עם ארבעה בתי ספר נוספים בישראל. הקמפוס השיתופי, המבוסס על מערכת HighLearn של בריטניקה מערכות ידע, יאפשר לבתי הספר לשתף ביניהם בתכנים ובפעילויות פדגוגיות בשיטת הלימוד הא-סינכרונית. לכל בית ספר ייפתחו סביבות לימוד מקוונות בתחומי לימוד שונים, כאשר "הר וגיא" ידריך את בתי הספר האחרים בכניסתם לעולם התקשוב.
לפנייה לכתב/ת 
