אלופת הג'ודו סובלת מחרפת רעב

רק לפני חודש עוד הספיקה הג'ודאית טניה סימן-טוב בת ה-15.5 מבאר-שבע לחגוג את הזכייה היוקרתית במדליית הזהב באולימפיאדת הנוער בפאריז. אבל החגיגה הייתה קצרה: מייד עם שובה ארצה נאלצה הצעירה שהביאה כבוד למדינתה לחזור ולהתמודד עם המציאות העגומה של משפחתה, הסובלת מחרפת רעב.

סימן-טוב, אלופת אירופה לנוער, גרה עם הוריה, אחיה החייל ואחותה הקטנה בצפיפות נוראית בדירת שני חדרים בשכונה ד' בעיר. "אין לי מה לאכול, פעם יש אוכל בבית ופעם אין", סיפרה ל"ידיעות אחרונות" בשיחה מאזרביג'אן, שם היא משתתפת באליפות אירופה לנוער.

"רק פעם בחודש וחצי אנחנו עושים קניות בסופרמרקט. יש לנו מוצרים בסיסיים במקרר, כמו לחם, חלב או חמאה, אבל יש מאכלים שספורטאים חייבים לאכול כדי לחזק את גופם, ולי כמובן אין את הכסף לקנות אותם.

"לאחותי הקטנה אין כבר כסף לקנות ממתקים. גם אני לא נהנית מדברים כמו ילדות אחרות בגילי. בעוד שבוע אני עולה לכיתה י', וכבר ברור לי שלא אצא לטיול שנתי, כי זה לשלושה ימים ויעלה 500 שקל. למי יש כסף לדבר כזה?"

בשבועות האחרונים החליטו הוריה של טניה, שנחשבת לתקווה האולימפית לקראת בייג'ין 2008, כי היא תפרוש מהג'ודו כדי שתתחיל לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. "אבא שלי יוצא לעבוד בלילות במאפייה, אבל מרוויח רק מעט", אומרת טניה. "אמא עובדת בעבודות מזדמנות. הם חשבו שאפרוש, אבל אני לא מוכנה".

"אני צריכה לשלם על נסיעות, בגדי ג'ודו ועוד הרבה דברים. מזל שהאיגוד עוד עוזר לי להגיע למכון וינגייט. אני נותנת למשפחה שלי מה שאפשר. למשל, עם המלגה שקיבלתי מ'תלמה' בסך 12 אלף שקל כיסינו את המינוס בבנק".

בימי שישי נאלצת האלופה הכשרונית לשבת בביתה. "הילדים בבית הספר לא ממש יודעים מה המצב הכלכלי שלי, זה רק יביך אותי", היא מספרת בעצב. "אני לא יוצאת בימי שישי, אין לנו כסף בשביל זה, ואני גם צריכה לחיות חיים של ספורטאית".

מאמנה האישי של סימן-טוב, איגור דארק, סיפר בסוף השבוע בראיון לעיתון "כל הנגב" מרשת "ידיעות תקשורת": "טניה היא הספורטאית היחידה בחו"ל שלא יכולה לקנות כלום, כי אין לה שקל בכיס. כשהיא מגיעה לתחנה המרכזית היא נאלצת ללכת ברגל.

"לפני כמה שבועות, כשהתחלנו להתכונן בצורה רצינית לתחרויות הקרובות, אמרתי לה, 'את צריכה לאכול נקניקיות מבושלות, את צריכה ויטמינים'. אבל היא אמרה לי, 'איגור, אין לנו כלום במקרר'. אין הרבה ספורטאים שבגיל 15.5 כבר היו חמש פעמים אלופים בתחרויות בחו"ל. יש לה כשרון גדול מאוד, אבל צריך להשקיע בו".

"אין לנו אפשרות לטפל בעניין הזה, אלא אם יהיה מישהו אחר שייקח אותה ויעזור לה כספונסר, כזה שיגרום לה לשקט כלכלי ונפשי. כך היא תוכל להתרכז באימוני הג'ודו, בלי לחשוב על מה היא אוכלת או לא אוכלת מחר".

סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הצעירים ושיקום שכונות, רוביק דנילוביץ', אמר כי ינסה לסייע לסימן-טוב. יו"ר ועד ההורים בבאר-שבע, איציק מימון, החליט לקחת את סימן-טוב תחת חסותו, ובתקופה האחרונה הוא מלווה אותה מקרוב. "חבל שלא מסוגלים לעזור במימון של ספורטאים מהרמה הזו", הוא אומר.