שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    למען מה שנתפס כהווה

    אויבינו עסוקים בשכתוב ההיסטוריה של העם היהודי. אל לנו להקריב את העבר בשם שיקולים מדיניים קצרי-טווח

     אצלנו משחזרים עכשיו את עלילות מלחמת יום הכיפורים ע"פ ההקלטות של החמ"ל בפיקוד הדרום, ואילו אויבינו עסוקים בשכתוב ההיסטוריה. העתיקה, מימי בתי המקדש בהר הבית; בת זמננו, של ההשמדה באירופה ושל מלחמת העצמאות; וגם זו המתחוללת לנגד עינינו. ובמאבקם הם זוכים לסיוע מבית.

     

    כל האמצעים כשרים למחיקת ההיסטוריה של העם היהודי או לסילופה. מנסרות אבן גדולות פוררו עתיקות מהמקדש שהוצאו ב"חפירות" להקמת מסגרים נוספים

    בהר הבית. ומי שהבטיח כי העבודות הופסקו, לא ידע את אשר הוא סח. בשבוע שעבר זכיתי לבקר בהר הבית, וראיתי כי עבודות ההרס נמשכות. רשות העתיקות קצרה ידה. משרד הדתות עסוק בעצמו. החרדים מעדיפים שהערבים יחללו את ההר ובלבד שהם לא יתלבטו בשאלת טהרתם של היהודים העולים להר. והקברניטים חוששים מעימות חזיתי עם הערבים המקבעים את בעלותם על ההר באמצעות מחיקת ההיסטוריה היהודית בו.

     

    גם הקולנוע נרתם לסילופה של ההיסטוריה. מוחמד בכרי, שחקן בתיאטרון הלאומי "הבימה", ייצר את סרט התעמולה הפלסטיני "ג'נין ג'נין" שנפסל להקרנה כעלילת דם מזוויעה, ועיקרו "עדויות" מפוברקות של תושבי מחנה הפליטים בג'נין (שבו נפלו יותר מ-20 חיילי צה"ל בקרב המתואר בסרט כ"טבח"). והנה, בכרי הולך לבג"ץ נגד הפסילה, וראשי מערכת הביטחון אינם ששים להגן בבית המשפט על חיילי המילואים שהשתתפו בקרב ושמם הוכתם בעלילת הדם.

     

    בפסטיבל הסרטים בירושלים הוענק פרס ל"סרט התיעודי" הפלסטיני של האני אבו- אסעד. גיבור הסרט הוא שחקן שכבר השתתף בסרט של אבו- אסעד. הסצנה שריגשה את מבקרי הקולנוע הרגישים מירושלים – חייל ישראלי מכה את נהג הטרנזיט התיעודי – מבוימת למהדרין. איזו שנאה עצמית הניעה את השופטים יפי-הנפש להעניק פרס לסרט תעמולה שכזה?

     

    ד"ר רנטיסי מסביר שתאי הגזים לא היו ולא נבראו כי "זה לא יכול לעבוד". ואבו מאזן מצטט בדוקטורט שלו "מחקרים" שהראו כי "רק" 800 אלף יהודים נרצחו בשואה וכי התנועה הציונית ניפחה את המספר כדי לזכות באהדת העולם. כותב שורות אלו הגיש למשטרה תלונה רשמית נגד אבו-מאזן כיוון שהכחשת השואה היא עבירה פלילית במקומותינו. נפתחה חקירה, ובהמשך לכך כתב עו"ד רן נזרי, עוזר ליועץ המשפטי לממשלה: גם אם הטענות נגד אבו-מאזן נכונות, צריך להתייחס לתקדימים, כמו ההחלטה שלא לנקוט הליכים פליליים נגד יאסר ערפאת באשמת פשעי מלחמה, ולזכור כי פתיחת ההליכים נגד אבו-מאזן "טומנת בחובה משמעויות ציבוריות מדיניות ובינלאומיות… ויתר על כן, מדינת ישראל כבר נשאה-ונתנה עם אבו-מאזן… (ולכן הוחלט) מבלי להפחית מחומרת הנטען כי אין מקום לעת הזאת לפתיחה בחקירה פלילית נגד אבו-מאזן".

     

    עם המוכן, בשם שיקולים מדיניים קצרי-טווח, ולהבנתי גם הרי-אסון, למחול על הכחשת השואה, לוותר על שרידי מקדשו בהר הבית ולחלק פרסים ליוצרי עלילות דם עכשוויות נגדו – עם המקריב את העבר למען מה שהוא תופס כהווה, לא יהיה לו עתיד.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים