מצב הרשת: אחרון ודי
נפרדנו כך. כוכב נולד – גם ברשת, השיטות של חברות התקליטים נגד משתפי הקבצים, איך מטפלים בזבלנים שם וכאן, אולי הרובוטים ינקו במקום העובדים הזרים, הווירוס של גוגל, גירסת פרימיום לקאזה, אתר ישראלי נגד תקליטורים המוגנים מהעתקה ועוד
ספיחי "כוכב נולד". "נינט טייב ניצחה גם באינטרנט", הכריזה ההודעה שקיבלנו בדואר האדום, "חיפוש בקאזה מראה הרבה יותר שירים של נינט מאשר כל המתחרים האחרים". יצאנו לשטח כדי לבדוק בעצמנו והנה התוצאות מ"קאזה": נינט טייב, 21, שי גבסו, 18, ושירי מימון, 16. יחסי הכוחות ב"גוגל": נינט טייב 206, שירי מימון 78 (בחיפוש משולב: פעם אחת חיפשנו את "מימון" עם יוד אחת ופעם עם שתי יוד) ושי גבסו 60.
השיטות של חברות התקליטים
מאבק משפטי שמטרתו לכפות על ספק אינטרנט בארה"ב למסור פרטים על זהותה של גולשת ניו יורקית החשודה בשיתוף כ-1,000 שירים פיראטיים חושף כמה מהשיטות של איגוד חברות התקליטים האמריקני (RIAA) נגד משתפי הקבצים באינטרנט.
בין השיטות האלה: ספריה של טביעות אצבע דיגיטליות, שמאפשרת ל-RIAA לבדוק התאמה בין קובצי MP3 שמופצים כיום ברשתות שיתוף הקבצים לבין קבצים שהופצו באינטרנט בעבר ו"נדגמו" על ידי הארגון. כך, ה-RIAA יכול להתחקות אחר עקבות שירים שהופצו עוד בשירות "נאפסטר" המנוח ולהוכיח כי הם הורדו מהאינטרנט באופן בלתי חוקי ולא נרכשו כחוק בתקליטור.
איך מטפלים בזבלנים שם וכאן
ספק האינטרנט Earthlink הגיש תביעה נגד קבוצת מפיצי דואר זבל מאלבמה, החשודים בשימוש ברשת של הספק כדי לשלוח דואר זבל המוני. על פי החברה, כ-100 תושבי אלבמה שהשתתפו בהתארגנות שלחו 250 מיליון הודעות זבל ברשת. הקבוצה השתמשה גם בחשבונות וכרטיסי אשראי גנובים כדי להתחבר לרשת של Earthlink, על פי החשד. בחודש מאי, הספק זכה ב-16.4 מיליון דולר בתביעה נגד "הספאמר מבאפלו".
ואילו אצלנו בישראל חלק מספקי האינטרנט כלל לא מתאמצים לפעול נגד הזבלנים מפתח תקווה (או מכל מקום אחר בארץ, בלי העלבות). הנה התגובה של מחלקת ה-Abuse של בזק בינלאומי לתלונה של מנהל אתר Tmicha.net על דואר זבל של אחד מלוחות הדרושים המופצים להמוני גולשים שלא ביקשו לקבלם:
"מדובר בלקוח שלנו שקיבל אישור ממשרד המשפטים לדיוור ישיר (ביררו את העניין במחלקה המשפטית שלנו) והוא עומד בכל התנאים על פי החוק. אדם שלא מעוניין לקבל ממנו דואר יכול לבקש להסיר עצמו מרשימת הדיוור שלהם". כזכור, קיבלנו תגובה דומה מחברת ברק בשבוע שעבר.
קשה להאמין כי בעוד ספקי האינטרנט המובילים בארה"ב רואים בדואר הזבל מטרד מהותי הפוגם באיכות הגלישה של המנויים, בישראל מסתתרים הספקים מאחורי תירוצים קלושים בדבר "חוקיות הספאם". פרשנות יצירתית יותר יכולה לקבוע כי הודעות הזבל אינן עומדות בדרישות החוק, לפיהן כל פנייה חייבת להכיל את פרטיו של בעל מאגר המידע ומספר הרישיון של המאגר בפנקס מאגרי המידע. אבל כנראה שהמלים "איכות שירות" לא אומרות הרבה לספקים כאן.
נציין שוב: אין בשלב זה חוק נגד דואר זבל בישראל אך ספקי האינטרנט יכולים להסביר לזבלנים באדיבות (או שלא) כי הפעילות שלהם מטרידה את המנויים, סותרת את תנאי השימוש (בתקווה שזה כך) ולבעוט אותם אחר כבוד מחוץ לרשת שלהם. אם לא ינהגו כך, בסופו של דבר יתבקשו לבחור בין זבלנים חוקיים למנויים לא מרוצים. תגובת בזק בינלאומי לא התקבלה עד לרגע פרסום המדור.
מי ינקה במקום העובדים הזרים? אולי הרובוטים
מנהלת ההגירה מנהלת בשבועות האחרונים מסע הפחדה נגד הבורגנים והבורגנים שבדרך, שהעזו להעסיק בביתם "פיליפיני" או "פיליפינית" (תרגיל למתחילים: נסו להחליף את הפיליפיני ביהודי), למען מאות אלפי המובטלים הישראלים, שהרי רק משוועים להזדמנות להפוך למנקים ומנקות. אז מי ינקה? אולי רובוטים. הניו יורק טיימס מדווח על רובוט-עוזר בית חדש בשם "רומבה" (Roomba). עד כה, למעט חריגים כמו הרובוט-מכסח הדשא של פרנדלי רובוטיקס הישראלית, רובוטים ששווקו למגזר הפרטי שימשו בעיקר למטרות שעשוע, אך "רומבה" של חברת iRobot מנקה. לא מדובר בהומנואיד (רובוט דמויי אדם) אלא ברובוט דמויי צלחת מעופפת בגובה של כשמונה ס"מ, שניתן לשחררו בבית כדי שינקה, בעוד בני הבית חופשיים לפנות לעניינים אחרים. המחיר ההתחלתי: 230 דולר. קישור נוסף: הדו"ח האחרון של מרכז אדוה על מצב העובדים הזרים בישראל.
דוגמני הבית של צוחר
באיזור התמונות באתר האינטרנט של מנהלת ההגירה אפשר לצפות ברגעים "מרגשים" שהונצחו: מעצר של עובד זר לא חוקי בביתו ודוגמני הבית של מכלאת "צוחר" - עובדים זרים הכלואים במתקן. אפשר להניח שכל השב"חים (שוהים בלתי חוקיים) נתנו אישור לצלמם ולפרסם את התמונות באינטרנט, נכון? בתוך האתר מתגלות סתירות בין הנתונים המוצגים: היום שוהים כ-300,000 עובדים זרים בישראל, מבשר באנר בדף הראשי, בעוד באיזור המאמרים מטה מדווח על 260 אלף. כ-150 אלף הם עובדים בלתי חוקיים, על פי מבזק בראש הדף, כ-200 אלף, על פי החלק התחתון שלו. הסקר השבועי באתר מרמז על התבכיינות: האם הסיקור התקשורתי של המנהלת הוגן, נשאלים הגולשים. הרוב סבורים שכן.
סינגפור נגד SMS בנסיעה
כאן אסור לדבר בטלפון הסלולרי ללא דיבורית במהלך נהיגה, אך בסינגפור כבר אסרו בחוק על משלוח הודעות SMS במהלך נסיעה. העונשים על מפירי החוק מסתכמים בקנס מרבי של 571 דולר או/ו מאסר בפועל של עד חצי שנה.
אם בגוגל נפלה שלהבת
זו ההודעה שקיבלו השבוע חברי רשימת הדיוור הרשמית של גוגל: "מוקדם יותר היום נשלחה בטעות לחברי הרשימה הודעה שהכילה ווירוס. אנחנו מתנצלים מכל הלב ומבקשים מכם לא לפתוח את הקובץ המצורף".
גירסת פרימיום ל"קאזה"
חברת שרמן, בעלת "קאזה" הכריזה השבוע על "קאזה פלוס", גירסה בתשלום של תוכנת שיתוף הקבצים החינמית. תוכנת הפרימיום מציעה למשתמשים שמשלמים 30 דולר בחודש ליהנות משימוש חופשי מפרסומות, חיפוש אוטומטי משופר, יכולות הורדה משופרות, הגנה על כתובת ה-IP, שירות לקוחות, תוכנית הנקודות "למוריד המתמיד" עבור עידוד הורדת קבצים חוקיים בתשלום ועוד. בקיצור, אין כאן שום דבר שצפוי להרשים במיוחד את משתמשי "קאזה לייט". אם כבר הצצתם באתר "קאזה כחול לבן", שימו לב לאחד הבאנרים המתחלפים בדף – של ספק האינטרנט ברק 013. הלשון הכפולה של ספקי האינטרנט מעניינת. לכאורה, למרות תלונות הספקים על היקף השימוש של משתפי הקבצים (חוקיים ולא חוקיים) ברשתות שלהם הם בהחלט מעוניינים בגולשים אלה כלקוחות.
לא רק קאזה
לא רק משתמשי קאזה נמצאים על הכוונת של חברות התקליטים. גם משתמשי BearShare, Shareaza ו- LimeWire – שלוש תוכנות שיתוף קבצים מרשת גנוטלה – נוספו לאחרונה לרשימת מאות הגולשים שה-RIAA מבקש לחשוף את זהותם.
הבלוגים של AOL
אמריקה און ליין השיקה רשמית בשבוע שעבר את מערכת הבלוגים AOL Journals עבור מנויה, בניסיון להאט את קצב הנטישה הגובר של מנוייה.
קצרים
אתר מחאה ישראלי נגד תקליטורים המוגנים מפני העתקה. תודה לאביב על הקישור.
בשורות מעודדות: אתר תפוז רשם רווח נקי של 589 אלף שקל במחצית הראשונה של 2003, מדווח "גלובס".
ועוד מ"גלובס": חברות הכבלים טוענות, כי YES WOW, המבצע המשותף לבזק בינלאומי וחברת הלוויין YES מוצע במחירים "טורפניים" וחורג מהנחיות ועדת גרונאו.
בלי קשר
אליפות ישראל בפריסטייל 2003 תתקיים בראש השנה בתל אביב. מיי דה בסט די ג'יי ווין.
העוקץ על סבא טוביה
"קלטת הווידאו הפופולארית לילדים בכיכובו של טוביה צפיר, 'סבא טוביה', המבוססת על משלי איזופוס, לה פונטיין וקרילוב, מציעה גרסה עדכנית למשל הנמלה...
"עבודתה הקדחתנית של הנמלה מופרעת על ידי צרצר בטלן העומד בדרכה. הצרצר המכונה צ'רלי הוא דמות נלעגת במיוחד. חיוך אווילי משוך על פניו, בידיו דרבוקה והוא מרקד, שר ומלהג במבטא מזרחי מובלט במכוון. הנמלה מפצירה בצ'רלי, הצרצר, שיניח לה בעמלה. מבטאה 'ישראלי' ('אשכנזי תקני'), היא רצינית, הגיונית ועמלנית. כתגובה להפצרותיה מזמר לה צ'רלי שורה של שירים ים- תיכוניים כמו 'קשה לי את רחוקה ממני', 'יפה שלי', 'יאללה לך הביתה צ'רלי' (על משקל 'יאללה מוטי לך הביתה') ועוד.
"הנמלה, שאינה מגלה סבלנות או סובלנות כלפי הצרצר השקוע בהבלי העולם, מאיימת 'אני אשבור לך את הברדוקה'. 'דרבוקה', מתקן אותה צ'רלי וממשיך בשלו...חורף מגיע. צ'רלי מתדפק על דלתה של הנמלה. 'אין לי בית, אין לי אוכל' הוא מתחנן ופוצח בזמר 'איני יכול יותר לסבול'. 'נפלא, ממש יוצא מן הכלל', עונה הנמלה. 'מה עשית כל הקיץ?' 'עשיתי כל ערב טברנה על הדשא' משיב צ'רלי, 'איך יכולתי לעבוד?' 'כל הקיץ שרת' משיבה לו הנמלה, 'אז עכשיו חביבי לך לרקוד'. מתוך הבלוג הנפלא של איציק ספורטא ויוסי דהאן, "העוקץ", עליו המלצנו כבר בשבוע שעבר. הלוואי ויהיו עוד כמותו.
נפרדנו כך
המדור השבועי "מצב הרשת" פורסם לראשונה ב-14 למרץ, 2002. אנחנו נפרדים 60 מדורים ושנה וחמישה חודשים לאחר מכן. אין טעם להצטער כי צפויות הפתעות בהמשך.
לפנייה לכתב/ת 
