מצוקה כלכלית גם בקרב ציבור המורים

מורה במשרה מלאה באחד מבתי הספר בחולון, אב חד הורי, סיפר השבוע לעיתון "חולון בת-ים" כי הוא אינו מסוגל לגמור את החודש עם משכורתו שמגיעה לכ-4,000 שקל, לכן הוא משלים הכנסה מניקיון חדקי מדרגות בשעות הערב. "הגעתי לתחום החינוך מתוך שליחות לחנך את הדור הבא, אבל יוצא שלא פעם אני עומד מול התלמידים שלי, ובא לי לומר להם שבמדינה דמוקרטית כמו שלנו הם עלולים יום אחד למצוא את עצמם עובדים קשה תמורת מעט מאד כסף. להגיד שלא חולפת במוחי המחשבה לעזוב הכל וללכת לחתום בלשכת התעסוקה? חולפת, אבל אני לא מסוגל לעשות את זה", הודה המורה.

ילדיו של המורה לא יודעים, לדבריו, כי את ארוחות הצהריים החמות שלהם מספקת עמותה מהאזור. "סיפרתי להם שאני מזמין את האוכל ממסעדה כי אין לי כוח לבשל. הם גם לא יודעים שאני הולך לנקות חדרי מדרגות בלילה. הפחד הגדול שלי הוא שאחד התלמידים שלי ייראה אותי מנקה מדרגות. איך אופיע מולו אחר כך כמורה וארצה לו על דמוקרטיה?".

המורות לידיה קדם ותמר ברונר, בנות 48 מבת ים, לימדו עד שנה"ל האחרונה בבית ספר דוד אלעזר בבת ים ולאחרונה קיבלו מכתבי פיטורין. בזכות מאבק הסתדרות המורים הוקפאו מכתבי הפיטורים, אבל נכון לעכשיו מובטחת להן עבודה בהיקף של חצי משרה בלבד. קדם וברונר הן מורות ותיקות למלאכת יד. קדם עובדת כמורה זה 25 שנה וברונר 21 שנה. "בשנה שעברה הוסב ביה"ס למוסד טכנולוגי ובמשרד החינוך טענו שאנחנו לא מורות לטכנולוגיה למרות שעברנו הסבה מקצועית", סיפרה ברונר. "אמנם עברנו הסבה מקצועית אבל אין לנו תעודה ולכן רוצים במשרד החינוך שנחזור לסמינר ונעבור מחדש הסבה ללימודי טכנולוגיה ומדעים. מבחינתנו זה ללמוד הכל מחדש".

קדם: "רצו שאחתום על מסמך שבו אני מתחייבת ללמוד כתנאי להישארותי במערכת, אבל לא הסכמתי. אין לי מושג מה יקרה איתי בשנה הבאה. מצד אחד כמורה למלאכה אני אמונה על האסתטיקה והתערוכות בבית הספר וזוכה על כך להערכה רבה, ומצד שני נותנים לי סטירת לחי ורומזים לי: 'אנחנו לא צריכים אותך'. אם לא ידאגו לי אצטרך לחפש לי עוד מקור פרנסה. אני לא אלך חלילה, לקבץ נדבות".

מורה חד הורית מבת ים, שמלמדת בשני בתי ספר בעיר, טוענת שהיא הגיעה לא מכבר למסקנה שלהיות אם חד הורית ועובדת זה מבחינתה, לא לקבל את ההטבות המגיעות לאימהות חד הוריות. המורה: "כל החגיגה סביב האימהות החד הוריות אינה נוגעת לי. אני חד הורית, אבל אני לא מקבלת שום הטבות ומשתדלת להתפרנס בכבוד. כשאני הולכת לבנק כדי לקבל סיוע בשכר דירה, אומרים לי, 'את לא זכאית, כי את אם חד הורית שעובדת'. או למשל, בעלי לשעבר לא רוצה לשלם לי מזונות ואני הולכת לביטוח לאומי, אז גם שם אומרים לי 'את עובדת'. לא משנה לאן אני אלך, תמיד אומרים לי 'את עובדת'. לצערי, במאבק של החד הוריות כמעט ולא מזכירים את הנשים העובדות. אולי יש נשים עובדות שמתביישות לומר את זה, אבל מגיע איזה שלב בחיים שאת צריכה את העזרה מבחוץ, מהרשויות.

"לצערנו, במדינה שלנו מעריכים את אלה שעושים כל מיני קומבינות, אבל אני לא מסוגלת לעושת את זה. אני והבן שלי חיים איכשהו ומבקשים מאלוהים שייתן לנו כוח כדי שנמשיך הלאה".