אין עם מי לדבר
אם מאמין שרון שיש עם מי לדבר, שיגלה לנו מי הפרטנר הסודי הזה. אבל, אם אין עם מי לדבר, יתכבד ויודיע מה מדיניותו במצב כזה
הפלסטינים רוצחים, אנחנו מחסלים, הם נוקמים, וחוזר חלילה. באוגוסט היו לנו 27 הרוגים, בספטמבר כבר 20. לפי ה"מחירון" הידוע לממשלת ישראל, אם בכיר החמאס בחברון היה שווה ל-22 הרוגים בירושלים, והמהנדס יחיא עיאש (זוכרים?) היה שווה כ-50 ישראלים, הרי שמפקדם הבכיר, השייח יאסין, "ראוי" ליותר, ובימים הקרובים נהיה עדים בוודאי למעשי זוועה נוספים. מצמרר, אבל חשוב שכולנו נדע: יש לנו עסק עם ארגוני רצח וטרור, אך למרות שהיא יודעת כי במשחק הזה אין מנצחים, בוחרת ממשלת ישראל לשחק על-פי הכללים שקובעים ארגוני הרצח. היו לנו כ-900 הרוגים, ואם לא נתעשת, יהיו עוד רבים נוספים.
אחרי כל פיגוע מוכחת מחדש אוזלת ידה של הממשלה ופשיטת הרגל של מדיניותה. בג'נין כבר היינו ולשכם חזרנו, את בכיר החמאס בחברון חיסלנו, ובשייח יאסין עוד נתנקש. את עראפת נגרש (אולי) אחרי הפיגוע הבא, אבל הטרור הרצחני יימשך, ישראלים ימשיכו ליהרג, ושרי הממשלה ימשיכו ללהג על חיסול הטרור.
מנהיגינו, וראש הממשלה בראשם, ממשיכים לזרות חול בעיניים, ולזלזל בציבור במצח נחושה. אם מאמין ראש הממשלה שיש לנו פרטנר מן הצד השני, אדרבא, יגלה לנו מי הפרטנר הסודי הזה, מה יהיה הבסיס למו"מ אותו ננהל עמו, ומדוע חושב ראש הממשלה שהפרטנר הבא (אבו עלא?) הזה יצליח יותר מאבו מאזן. אבל, אם אין עם מי לדבר, וכנראה זה המצב, יתכבד ראש הממשלה ויודיע לנו מה מדיניותו כאשר אין עם מי לדבר. אין טעם להכריז כי אין עם מי לדבר, ובה בעת להמשיך לדרוש מן הראשות הפלסטינית להילחם בטרור. הפלסטינים, או לפחות חלקם, הם אויבינו הרצחנים, ואם אי אפשר לדבר אתם, יש להגדיר מדיניות אחרת, ואין להסתפק בסיסמאות ריקות מתוכן כי "יש לתת לצה"ל לנצח את הטרור".
שלוש השנים האחרונות הוכיחו מעל לכל ספק שצה"ל אינו מסוגל לנצח את הטרור, וזאת למרות הצהרתו השחצנית של הרמטכ"ל (ברגע של שקט יחסי לפני מספר שבועות) כי ניצחנו את הטרור. לא נצליח ל"חסל את תשתיות הטרור" על-ידי חיסול מספר עשרות אנשים המשמשים כמנהיגיו ברגע נתון, או על-ידי סילוקו או חיסולו של עראפת. ראשי מערכת הביטחון הישראלית בוודאי יודעים זאת, והגיע הזמן שיאמרו את האמת.
אפשר וצריך לכעוס על הפלסטינים, אבל כעס אינו תחליף למדיניות. לנוכח המשך ההתנהגות הרצחנית של הפלסטינים, המדיניות הסבירה היחידה היא לפעול באופן חד-צדדי על מנת לספק הגנה לאזרחי המדינה, והפעולה הנכונה היחידה היא היפרדות מהפלסטינים באמצעות בניית גדר ההפרדה ובאמצעות יציאה מיידית מן השטחים צפופי הפלסטינים, ובמידת הצורך, המשך בפעולות מעבר לגדר לאחר ההיפרדות.
הרוב המכריע של אזרחי המדינה כבר מבין את הסכנות הכרוכות בהמשך ישיבתנו בקרב מיליוני פלסטינים השונאים אותנו ומוכנים להתאבד למען השגת עצמאותם, ועל הכלכלה הקורסת והסכנה הקיומית הכרוכה בסיפוחם של מיליוני פלסטינים למדינת ישראל אפילו לא התחלנו לדבר. אבל ראש הממשלה מסרב לפעול. הוא מעדיף להשאיר את הרב לווינגר בלב חברון, על חשבון ביטחונם של תושבי רחוב עמק רפאים בירושלים, וממשלת ישראל מוכנה להפקיר את ביטחונם של 98% מתושבי המדינה למען המשך ישיבתם של 2% בלב ליבה של האוכלוסייה הפלסטינית.
אריאל שרון, עליך מוטלת החובה להיפרד מהפלסטינים ולפעול בנחרצות למען אבטחת קיומה הציוני דמוקרטי של מדינת ישראל. אם אינך רוצה או אינך יכול לבצע את המשימה הקשה, לך הביתה ותן לאחרים לעשות את העבודה.
פרופ' יחיעם פריאור, יו"ר התנועה להיפרדות חד-צדדית
לפנייה לכתב/ת 
אחרי הפיגוע בטרמפיאדה בצריפין
צילום: תומריקו
מומלצים
