גלעד שרון ומבחן בוזגלו
צדק בית המשפט המחוזי כשקבע כי זכותו של גלעד שרון - כמו כל אדם בישראל - שלא להפליל את עצמו. עם זאת, עניין זכות השתיקה בחקירה שב ומעלה את הצורך בחקיקה לגבי אישי ציבור
מה אומרת למעשה החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל את ערעורו של גלעד שרון ולא נענה לבקשת המשטרה לחייב אותו להמציא מסמכים הקשורים בחקירתו? למעשה, נקבע כאן "מבחן בוזגלו" הפוך.
המחוזי קובע כי מבחינה עובדתית טעה בית משפט השלום כאשר קבע כי בנו של ראש הממשלה ביקש להימנע מלציית לצו משום רצונו להגן על אחיו, ח"כ עמרי שרון ואביו, אריאל שרון בפרשות בהן הם נחקרים. בית המשפט מקבל את גרסתו של גלעד לפיה ביקש לשמור על זכות השתיקה שלו, בהיותו חשוד בעצמו במעשים לא חוקיים בפרשות בהן נחשד.
לאחר שנקבע כי מבחינה עובדתית המניע לסירובו של גלעד שרון היה רצונו לשמור על זכות השתיקה - עלתה השאלה המשפטית: האם זכות השתיקה כוללת גם סירוב להמציא מסמכים או רק להשיב תשובות שיש בהן להפליל את האדם?
בית המשפט קבע כי זכות השתיקה כוללת גם את זכותו של חשוד, במקרה זה גלעד שרון, להימנע מלמסור לחוקריו מסמכים הדרושים להם בחקירתו. נדמה כי החלטה זו נכונה ומתיישבת עם הפסיקה בארץ ובחו"ל.
נקודת המוצא של המשפט הישראלי היא, כי לכל אדם שמורה הזכות שלא להפליל את עצמו, כלומר שלא לעמוד בטרילמה הידועה: החובה להיות עד נגד עצמך ובכך לחרוץ את גורלך; או לנסות להימלט על ידי אמירת שקר ובכך להסתכן בעברה של עדות שקר; או להימנע מלציית לצו בית המשפט ובכך להסתכן בעבירה של בזיון בית המשפט. המשפט המודרני ראה לפתור מצוקה זו על ידי הענקת זכות יסוד לכל אדם שלא להפליל את עצמו.
הזכות מפני הפללה עצמית אף שהיא זכות יסוד, איננה זכות מוחלטת - ויש לאזנה כנגד אינטרסים אחרים חשובים, כמו זכות החברה להלחם ביעילות בחקירת עבירות של ביטחון המדינה או עבירות כלכליות מסוימות. במקרים אלה, קובע המחוקק במפורש כי לאדם החשוד באותן עבירות לא תעמוד הזכות מפני הפללה עצמית.
אני סבור שצדקו שופטי בית המשפט המחוזי: גם אם מדובר בבנו של ראש הממשלה, אין בכך לשנות מבחינה משפטית. הזכות מפני הפללה עצמית מוענקת לכל אדם, פרטי או ציבורי וכך גם זכות השתיקה, שאיננה מבחינה בין אדם פרטי או ציבורי.
יתכן כי הגיעה העת שהמחוקק הישראלי ייתן דעתו לנושא. ראוי כי המחוקק יקבע שלא ראוי שאיש ציבור, בין אם מונה לתפקידו או נבחר, ישתמש בזכות השתיקה ואם יעשה זאת - יאלץ להתפטר מתפקידו הציבורי. אשר לאנשים פרטים החשודים בעברות של אנשי ציבור, ראוי למצוא את הדרך המשפטית לצמצם את זכות השתיקה שלהם.
פרשה זו ממחישה את צדקתם של מבקרי זכות השתיקה כי זכות זו מנוצלת בצורה צינית על ידי אישי ציבור - שכנראה יש להם מה להסתיר. ייתכן שגם משום כך כתבו השופטים את מסקנותיהם האישית הכואבות - בסיומו של פסק הדין.
לפנייה לכתב/ת 
